זייתון
 | |
| צריח מסגד לצד כנסייה בזייתון | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | עזה |
| קואורדינטות | 31°29′47″N 34°27′08″E / 31.49639°N 34.45222°E |
| שכונות נוספות בעזה | |
|
(למפת עזה רגילה)   זייתון | |
  | |
זייתון (בערבית: الزيتون) היא שכונה בדרום העיר עזה.
שם השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם השכונה נובע מעצי הזית שצמחו בה לרוב בשנותיה הראשונות, בניגוד לצמחיית השכונה הצפונית לה, סברה – שבה שגשגו הסברס. עם ריבוי האוכלוסין בשתי השכונות נעקרה הצמחייה[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה התפתחה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, בעיקר הודות למוסדות מארצות חוץ, כמו בית חולים מיסיונרי[2], סביב אתר של כנסייה נוצרית אורתודוקסית, כנסיית פורפיריוס הקדוש, שהוקמה ב־שנת 425, ורוב בני העדה הנוצרית הקטנה ברצועת עזה חיים בה[3] (בעבר חיו בשכונה גם יהודים)[4]. השכונה מתאפיינת במבוך של סמטאות קטנות[5][6]. בימי המרד הערבי הגדול אירעו בשכונה מספר אירועים ביטחוניים[7].
שכונת זייתון מאוכלסת בעיקר בידי משפחות של תושבי עזה המקוריים מלפני 1948. השכונה נמצאת משני צידי דרך צלאח א-דין, ליד רחוב עומאר אל-מוכתאר. לאחר מלחמת ששת הימים תלמידי בתי הספר בשכונה השתתפו בזריקת אבנים על מכוניות ישראליות שעברו על הציר[8].
בשכונה מרכז של תעשייה קלה כולל מחרטות רבות ששימשו גם לייצור רקטות ארטילריות[9].
בתקופת האינתיפאדה השנייה הייתה השכונה אחד ממוקדי הלחימה בין צה"ל למחבלים[9]. משרדו של אחמד יאסין היה ממוקם בשכונה[6], ובה הוא נהרג בסיכול ממוקד על ידי צה"ל[10].
במאי 2004 אירע בשכונה אסון הנגמ"ש הראשון, שישה חיילים נהרגו בפיצוץ מטען גחון שהשמיד את הנגמ"ש בו נעו, מחבלי החמאס התעללו בשרידי הגופות. בתגובה, נכנסו לשכונה כוחות חילוץ גדולים של צה"ל, בפיקוד מפקד אוגדת עזה, תא"ל שמואל זכאי[11] במטרה להביא את שרידי הגופות לקבורה נאותה. במבצע זה נהרגו עשרות מחבלים ונגרם נזק רב לשכונה.
זייתון המשיכה להיות מוקד טרור גם לאחר נסיגת ישראל מרצועת עזה בקיץ 2005. במהלך מבצע עופרת יצוקה פעלו כוחות צה"ל בשכונה. בתקרית שאירעה ב-4 בינואר 2009 נהרגו לדברי עדי ראייה פלסטינים 48 אזרחים בני משפחת סמוני[12].
ב-20 ביולי 2018 השמיד חיל האוויר הישראלי את מפקדת גדוד זייתון של החמאס, שמוקמה בלב השכונה[13].
במלחמת חרבות ברזל תקפה אוגדה 36 של צה"ל, בהשתתפות יחידות מחטיבת גולני, חטיבה 188, חטיבת ביסלמ"ח ויחידות הנדסה, את גדוד זייתון של החמאס שבסיסיו נמצאים בשכונה[14].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלומי אלדר, להכיר את חמאס, כתר הוצאה לאור, 2012, עמוד 17.
- ^ Cities of the Middle East and North Africa: A Historical Encyclopedia, page 156
- ^ דני צדקוני, הנוצרים של הרצועה, דבר, 5 באפריל 1978
- ^ לילא עבד אל־נור, עזה, הנקודה היהודית: מה הסיפור של השכונה היהודית היחידה ברצועה?, באתר מעריב אונליין, 24 במרץ 2019
- ^ Israel and the Palestinian Territories, 1998, page 455
- ^ 1 2 Joyce Davis, Martyrs: Innocence, Vengeance, and Despair in the Middle East, page 108
- ^ מידיעות המשטרה, דבר, 23 במרץ 1937
מידיעות המשטרה, דבר, 31 בינואר 1938
הודעות רשמיות - פצצות, דבר, 9 בינואר 1939 - ^ עזרא ינוב, מסיתים בעזה משלחים תלמידות תיכון לרחובות, מעריב, 27 במאי 1968
- ^ 1 2 ארנון רגולר, שכונת זיתון בעזה: ריכוז גדול של מחרטות לייצור רקטות קסאם, באתר הארץ, 12 במאי 2004.
- ^ גל ברגר, הרצועה בותרה לשלושה חלקים; סגר כללי הוטל על השטחים, News1, 22 במרץ 2004
- ^ בן כספית, האזרח זכאי, מעריב, 03.06.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ מה באמת קרה בשכונת זיתון?, מאמר בבלוג של עידן לנדו, 1 בפברואר 2009. במאמר קישורים לכמה דפי עדות, באתר "בצלם".
- ^
צה"ל מבצע תקיפה נרחבת לעבר מטרות טרור של חמאס ברצועת עזה, באתר צה"ל, 20 ביולי 2018.
- ^ קרבות פנים אל פנים מול מחבלים:תיעוד מיוחד מהלחימה להכרעת גדוד מרכזי של חמאס, באתר צה"ל, 20 בנובמבר 2023
| עזה | |
|---|---|
|
