זיכרון מרומז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זיכרון מרומז (נקרא גם זיכרון לא-מוצהר או זיכרון לא-דֶקלֶרָטיבי, וכן זיכרון אימפליציטי, מאנגלית: Implicit memory) הוא מאגר זיכרון המכיל ידע שלא בהכרח יוכל לבוא לידי ביטוי באופן מילולי. הוא מכיל בין היתר ידע הנוגע למיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות שונות‏[1].

הזיכרון המרומז הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך והוא כולל בין היתר את הזיכרון הנהלי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיכרון המרומז משפיע על ההתנהגות באופן בלתי מודע והוא אינו מצריך הפעלה של מאמץ מנטלי כדי להיזכר במידע המאוחסן בו‏[2]. למעשה, אחד מהמאפיינים המרכזיים של הזיכרון המרומז הוא חוסר היכולת של האדם לזכור את ההתנסויות הקודמות אשר הובילו לרכישתו‏[3].

הזיכרון המרומז בא לידי ביטוי כאשר חוויות מהעבר משפרות את רמת הביצוע של פעולה מסוימת, אשר אינה מצריכה היזכרות מודעת או מכוונת של חוויות אלו‏[3].

הבחנה בין זיכרון מרומז למפורש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיכרון המפורש גם הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך, אך הוא שונה מהזיכרון המרומז בכך שאת הידע המאוחסן בו ניתן לתאר בקלות במילים[1]. בעוד שהזיכרון המפורש מתייחס ל"מה", הזיכרון המרומז מתייחס ל"איך"‏[4].

ידע ותהליכים המעורבים בזיכרון המרומז[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיכרון המרומז מתייחס למספר תופעות בעלות מאפיינים שונים‏[3]. הוא כולל:

  • ידע פרוצדורלי הנמצא בזיכרון הנהלי‏[1]. ידע זה מאפשר רכישה של מיומנויות‏[3]. בחיי היום יום אנשים מסתמכים על הזיכרון המרומז שלהם באמצעות הזיכרון נהלי, אשר מתייחס לידע הקשור לאופן הביצוע של פעולות.
  • הטרמה על ידי חזרה[1]. ההטרמה מובילה להפעלה חלקית של ייצוגים או אסוציאציות בזיכרון, לפני ביצוע פעולה או משימה. אפקט זה מיוחס למערכת הפרוצדורלית‏[3].
  • למידת התניות[1].
  • תהליכי הביטואציה[1].

הזיכרון המרומז מוביל לאשליה שיכולה לגרום לאדם להאמין לאמירות ששמע או חווה בעבר, ללא קשר לאמיתות הדברים.

היסטוריה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות טבעו הסמוי, הזיכרון המרומז לא זכה להתייחסות מחקרית עד שנת 1960. בשנה זו המחקר אודות אמנזיה העלה שזיכרון זה לא נפגע במצבים אלו‏[2].

כאמור, הידע הנמצא בזיכרון המרומז לא תמיד יכול לבוא לידי ביטוי באופן מילולי. על כן, ניתן להביע אותו דרך ביצוע ולאו דווקא על ידי היזכרות מודעת‏[4]. בהתאם לכך, הלמידה המערבת את הזיכרון המרומז מתייחסת לשינוי בהתנהגות הנצפית[1]. בעקבות זאת, מטלות לבדיקת הזיכרון המרומז מתבססות על שינויים בהתנהגות וברמת הביצוע של מטלות בעקבות תהליכים שונים של הטרמה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Schacter, D. L. (1987). Implicit memory: History and current status. Journal of experimental psychology: learning, memory, and cognition, 13(3), 501.‏
  4. ^ 4.0 4.1 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.