זימונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביפר Unication
מכשיר ביפר מדגם HORIZON

זימונית הוא השם העברי למכשיר אלקטרוני (המכונה גם איתורית על שם חברה שהפעילה בעבר שירותי זימון או בּיפֶּר על שם החברה שעדיין מפעילה שירותים מעין אלה) המשמש ליצירת קשר עם נושאו. הזימונית קדמה לטלפון הסלולרי, והיא משתמשת בטכנולוגיה של שידור גלי רדיו ממרכז התקשורת אל המנוי לשירות.

מכשירי הזימונית הראשונים סיפקו רק צפצוף, או סדרה של צפצופים (ומכאן השם "ביפר") שבישרו לנושא המכשיר כי עליו להתקשר למרכז השירות כדי לקבל הודעה שהושארה לו שם. כדי לשלוח הודעה, ניתן היה להתקשר למרכז השירות, לציין את מספר המנוי ואת ההודעה הרצויה. מכשירים מאוחרים יותר איפשרו העברת קוד מספרי למנוי, והמנויים יכלו להתקשר למרכז כדי לקבל הודעה מפורטת, או, במידה והקוד המספרי היה מספר טלפון, להתקשר לטלפון זה כדי ליצור קשר באופן ישיר עם מי שהשאיר את ההודעה. מכשירים מאוחרים יותר כללו צג טקסט קטן (בדרך כלל בן שורה אחת בלבד), עליו הופיעה ההודעה שנשלחה למנוי. מכשירים מודרניים כוללים צג בן כמה שורות.

בשונה ממסרונים (הודעות SMS) המשוגרים לטלפונים ניידים, להם יש קשר אינטראקטיבי עם המקור ממנו משודרת ההודעה, לזימוניות אין יכולת כזו ומשום כך היא לא יכולה לקבל הודעות לאחר ששודרו. אם הזימונית הייתה כבויה או מחוץ לאזור הקליטה ברגע שליחת ההודעה, ההודעה אבודה והיא לא תוצג, כל עוד לא תשודר מחדש.

למכשירי הזימונית המודרניים יכולת לקלוט בעת ובעונה אחת מספר תדרים ובכך לקבל גם הודעות קבוצתיות המשוגרות לקבוצות בעלי עניין שמכשירם 'נצרב' על המנוי הקבוצתי. בישראל למשל פועלות קבוצות אזוריות או כלל ארציות של בעלי עניין המקבלים בבת אחת הודעות רלוונטיות כגון: עיתונאים, צוותי מד"א, זק"א, הצלה, משטרה וצה"ל. הודעה לקבוצות אלה משודרת למנוי אחד, אך כל אלו שנצרבו על המנוי יקבלו את ההודעה באותו רגע. ברבות הימים אף הוקמו קבוצות מסחריות שגייסו לעצמן מנויים ותמורת תשלום סמלי הנגבה באמצעות החברה המפעילה את השירות, הם מעבירים להם הודעות בעלי תכנים שונים.

עם עליית הפופולריות של הטלפון הסלולרי, דעכה הפופולריות של מכשירי הזימונית, אם כי עדיין נעשה בהם שימוש בעיקר כדי לשרת את המנויים הקבוצתיים, המזעיקים ברגעי אמת ומדווחים לכוחות הרפואה, ההצלה והביטחון ואף את העיתונאים באשר להתרחשותם של אירועים בעלי עניין. יתרונה הגדול של הזימונית טמון ביכולת להעביר מסרים מהירים, לכמות משתמשים בלתי מוגבלת ובמחיר הודעה בודדת.

זימוניות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף שנות השבעים פעלו בישראל שתי חברות שהציעו שירותי זימוניות: 'ביפר' ו'איתורית'. ביפר הצליחה להוביל במספר הלקוחות ואט אט נחלשה איתורית עד שבשנת 1996 התמזגה עם ביפר. ביפר שירתה במשך כמעט עשר שנים את לקוחות שתי החברות, בשתי תשתיות שידור נפרדות. בשנת 2006 השלימה מהלך בו העבירה את כלל הלקוחות לתשתית שידור אחת והסירה סופית את מתקני השידור הוותיקים של איתורית. כיום ביפר היא היחידה שמציעה את שירותי הזימוניות בישראל, אך טרם הוכרזה כמונופול בתחום זה.

בשנים האחרונות הוקמה על ידי פיקוד העורף תשתית האתרעה והאזעקה ביישובי עוטף עזה ואשקלון על בסיס מערכת הזימוניות. במוסדות ציבור, בעסקים, מפעלים ואף בבתי אב הותקנו 'דיווחיות', שהם מעין מכשיר זימונית גדול המותקן על הקיר, שבאופן אוטומטי משוגרת אליו הודעה בכל פעם שמערכות הצבא מזהות ירי תלול מסלול מכיוון רצועת עזה לעבר היישובים הישראליים. המערכת הופכת את קבלת ההודעה להתרעה קולית שמכריזה בקול רם 'צבע אדום' והנוכחים במקום ממהרים להיכנס למרחבים מוגנים. ביישובים אלו, לקויי השמיעה קיבלו מהרשויות המקומיות זימוניות, שמאפשרות להם לדעת על אזעקת צבע-אדום על ידי רטט. מכשירי דיווחית אלו מותקנים החל מ2005 גם בהתנחלויות ביהודה ושומרון ולאחר מלחמת לבנון השנייה גם ביישובי גבול הצפון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]