זימרגלאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןזימרגלאים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: סרטנים מסננים
תת־מחלקה: Sarsostraca
סדרה: זימרגלאים
משפחות

זימרגליים

שם מדעי
Anostraca
סרס, 1867
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זימרגלאים (שם מדעי: Anostraca) היא סדרה של סרטנאים מהקבוצה סרטנים מסננים והיחידים מתת-המחלקה Sarsostraca. מיני הזימרגלאים נפוצים בימות ואגמים מלוחים (ולא באוקיינוסים), וניתן למצוא אותם גם בבריכות המלח בעתלית ובמפרץ אילת, אולם איסופם המסחרי מתאפשר במספר מועט של מקומות. המוכרים הם באזור סיביר, ימת המלח הגדולה שביוטה בארצות הברית ובסין. כמו כן ניתן למצוא אותם בלגונות הסולר, במדבר אטקמה בדרום אמריקה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת בקיעת הפגית, אורכה הוא כ-0.25 מילימטר. בדומה למינים רבים אחרים של סרטנאים, בוקעת הארטמיה עם שלוש עיניים. עין אחת פשוטה במרכז הראש משמשת את פגית הארטמיה לזיהוי מקורות אור - הפגיות נוטות להתרחק ממקורות אור חזקים ולהתקרב למקורות אור קלושים. שתי עיניים מורכבות משני צדי הראש משמשות את הארטמיה הבוגרת לראייה ולהתמצאות.

לזימרגלאים גוף פרוק, הנושא מספר רב יחסית של גפיים עדינות העשויות מאונות שטוחות ודומות לעלעלים. האונות משמשות לתנועה, להשגת מזון ולנשימה. הזוויגים נפרדים. ההתפתחות בגלגול דרך פגית לבוגר. הם בעלי גוף דק, מוארך ועדין, שאורכו 20-40 מ"מ, שקוף וחסר שריון משני. בראשם קבוע זוג עיניים מורכבות וגדולות, וכן שני זוגות מחושים. שמם העברי נגזר ממראה רגליהם שמשמשות להם בין היתר גם לנשימה. אצל הזכרים יש בליטות על זוג המחושים השני. זוג זה משמש לאחיזה בנקבה בעת ההזדווגות. לבטן הנקבות צמוד שק ביצים גדול. הזימרגלאים נמנים עם מאכלסי השלולית הראשונים. בכל עונה בוקעים הצעירים מביצי הקיימא בתוך שבוע מהתמלאות המקווה מים. הם חיים לרוב בשכבת המים העליונה, שם הם שוחים כשגחונם כלפי מעלה.

הם ניזונים מסינון אצות מיקרוסקופיות, מחלקיקי חומר אורגני מרחף ומחסרי חוליות זעירים. הם קולטים חמצן מומס בכל שטח גופם: בתנאים של לחץ חמצן נמוך מפתחים הסרטנים המוגלובין. המסייע לקליטת החמצן מן המים. ההתפתחות מפגית לבוגר נמשכת מחודש עד חודשיים, בהתאם למין. ההתפתחות הביצים והטלתן נמשכת באופן רצוף במשך העונה. מספר הביצים המוטלות שונה במינים השונים מעשרות עד מאות.

אחד ממיני הארטמיה, Artemia salina, מסוגל לחיות בתנאי מליחות שונים מאוד ממי ים ואף לשרוד בתמיסת מלח בישול כמעט רוויה ובתמיסות מלחים אחרים כגון כסף חנקתי ואשלגן על מנגנתי. הארטמיות בעלות עמידות ויציבות. הן מסוגלות לחיות בתנאי מליחות מגוונים. מריכוז מליחות המצוי במי ים 2.9%-3.5. ועד לריכוזים של 25%-30 ולעיתים גם ב-50% מליחות.

שימושים וחשיבות: ביצים מופרות של סרטן זה מסוגלות לשהות במצב תרדמה (קריפטוביוזה) בתנאי יובש קיצוניים ולאחר שיוטבלו בתמיסה מי מלח יתפתחו ויבקעו תוך כיממה. בשל כך משתמשים בו כאורגניזם מודל בניסויים בביולוגיה התפתחותית בחלל ובניסויי רעילות. זן של Artemia salina, שטופח לאורך חיים ממושך יותר ואורך בוגר גדול יותר, משווק בארצות הברית בכינוי המסחרי "קופי ים" (sea-monkey).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זימרגלאים בוויקישיתוף