זינובי רוז'סטבנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זינובי רוז'סטבנסקי
Zinovi Petrovich Rozhestvenski.jpg

תת-אדמירל זינובי רוז'סטבנסקי
נולד 11 בנובמבר 1848
נפטר 14 בינואר 1909
השתייכות Naval Jack of Russia.svg הצי הרוסי הקיסרי
תקופת שירות 1864 - 1906
דרגה תת-אדמירל
תפקידים צבאיים

נספח צבאי ימי בלונדון, שליש אישי של הצאר ניקולאי השני, מפקד כוח אדם ראשי של הצי, מפקד צי האוקיינוס השקט של רוסיה

מלחמות וקרבות

מלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877, קרב צושימה

זינובי פטרוביץ' רוז'סטבנסקירוסית: Зиновий Петрович Рожественский)‏ (11 בנובמבר 1848 - 14 בינואר 1909) היה תת-אדמירל בצי הרוסי הקיסרי. פיקד על השייטת השנייה של צי האוקיינוס השקט במלחמת רוסיה-יפן שהושמדה בקרב צושימה.

נעוריו ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במשפחתו של רופא צבאי ובשנת 1864 התקבל לבית הספר לצוערי חיל הים שאותו סיים בשנת 1868. בשנת 1873 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית לארטילריה ע"ש מיכאיל רומנוב.

במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877 שירת כקצין על ספינת טורפדו והשתתף במתקפה לא מוצלחת על אניית מלחמה טורקית בקרב סולין. מאוחר יותר באותה מלחמה לקח פיקוד על ספינת הקיטור "וסטה" והתנגש בגבורה באונייה טורקית גדולה. לאחר המלחמה הוא הודה כי מפקדו דיווח דיווחים שקריים אולם זה לא פגע בקריירה שלו.

הוא נשלח לארגן מחדש את ענף התותחנות של הצי הבולגרי ושירת בו בין 1883 ל-1885. לאחר מכן חזר לצי הבלטי ושירת בתור קצין במספר ספינות. ב-1891 נשלח ללונדון כנספח צבאי ימי ונותר בה עד 1893. לאחר חזרתו לרוסיה מונה למפקד הסיירת "ולדימיר מונומך" בשנת 1894. לאחר מכן מונה למפקד אוניית המלחמה המשוריינת פרבנץ. ב-1985 הוא שירת בצי האוקיינוס השקט של רוסיה כמפקד האימונים של חטיבת התותחנות של הצי הבלטי.

מלחמת רוסיה-יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוז'סטבנסקי תפקד היטב בתצוגת התותחנות הימית שנערכה לכבוד שליט גרמניה וילהלם השני ב-1902, ולאחר מכן עלייתו הייתה מטאורית. מספר חודשים מאוחר יותר הוא מונה לשליש אישי של הצאר ניקולאי השני, וקודם לתפקיד אדמירל משנה. בשנת 1903 הוא מונה על ידי הצאר למפקד כוח אדם ראשי של הצי, הדרגה שלישית בחשיבותה בצי. הוא שירת בתפקיד זה עד 1904. ב-1904 הוא מונה במקביל למפקד צי האוקיינוס השקט והתפנה להיערך למשימה הגדולה. באוקטובר, לאחר דחיות רבות, הוא הפליג עם ספינותיו לאסיה כשהוא על סיפון אוניית הדגל סוברוב.

במהלך מסע הצי הבלטי הבין רוז'סטבנסקי עד כמה לקוי היה האימון של אנשי הצוות באוניותיו. אימון חסר ומצב קשה של האוניות גרם לו לתסכול רב. בשל סיבות לוגיסטיות כמו הצורך באספקת פחם קבועה למנועים ומחסור בתחמושת, הוא לא עשה דבר כדי לשפר את המצב אולם לא היה ביכולתו לעשות דבר כדי לשנות מצב זה.

חוסר היעילות והמקצועיות של השייטת באו לידי ביטוי פרק זמן קצר לאחר תחילת המסע, כאשר ספינותיו פתחו באש על ספינות מכמורת בריטיות בתקרית שקיבלה את השם "תקרית דוגר בנק". הוא האמין מלכתחילה כי מסעו נדון לכישלון והתנגד נחרצות ליציאת השייטת נוספת מהים הבלטי לאוקיינוס השקט. הוא ניסה בכל כוחו במהלך ההפלגה להימנע מלחבור לשייטת הזו בכך שעזב את מדגסקר ללא עדכון האדמירליות בנוגע למסלולו המיועד.

ישנן הערכות שונות בנוגע להתנהגותו במהלך המסע, אולם ברור כי מרירותו והפסימיות שלו התגברו במהלך ההפלגה. בשעה שהשייטת שלו הגיעה לאזור אסיה, בהיותו יהיר ומרוחק, הוא לא בטח באיש מלבד אולי במפקד כוח האדם שלו, קפטן קלפייר דה קולון. כלפי שאר הקצינים הוא שמר מרחק ולא ניסה לשתף אותם בתוכניות הקרב שלו, במיוחד לא עם אדמירל משנה ניקולאי נבוגטוב, מפקד השייטת הפסיפית השלישית.

במהלך קרב צושימה נפצע רוז'סטבנסקי בראשו באורח קשה במהלך ירי פגזים לעבר אונייתו על ידי כמה אוניות מלחמה יפניות, ונתפס למחרת בבוקר חסר הכרה על ידי היפנים. הוא התאושש בבית חולים יפני שם ביקר אותו אדמירל היהאצ'ירו טוגו. לאחר המלחמה חזר רוז'סטבנסקי לסנקט פטרבורג ברכבת הטרנס-סיבירית, ופרש לגמלאות במאי 1906 בעקבות ההחלטה להעמיד אותו למשפט על כניעתו שנה קודם לכן. במשפט הוא הואשם בכל האחריות לתוצאות המלחמה אולם יצא זכאי עקב העובדה שהיה חסר הכרה בעת שנתפס בשבי. הוא שוב היה אדם חופשי אולם לאחר פחות מ-3 שנים הוא חלה ומת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Historical ditionary of the Russo-Japanese War. Rotem Kowner/ The Scarcrow Press Inc
  • Famous Sea Batteles. David Howarth. Little'Brown ana Company/ Boston 1981