זיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תל זיף

זִיף הוא יישוב מקראי המוכר היום בשל גובה תילו - 840 מטר מעל פני הים - המזוהה בתור "תל זיף", בצד הכביש היוצא מקריית ארבע ומחברון לדרום הרי חברון. התל נמצא על צומת דרכים ושולט על הסביבה ונראה למרחק. בימי שאול המלך מוזכר "מדבר זיף" כמקום בו דוד הסתתר ממנו. בתקופה הביזאנטית הוא מוכר בתור אזור בו התגוררו נזירים. אותימיוס מספר על מנזר שיתופי שהקים במדבר זיף. כפר פלסטיני בשם זה (ערבית:زيف‎) מתקיים במקום גם בימינו.

אזכורים מקראיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל זיף הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: " זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (פרק ט"ו, פסוקים כ' ונ"ה).

על האירוע בין שאול המלך לבין דוד נאמר בספר שמואל א': "וַיָּבֹאוּ הַזִּפִים אֶל-שָׁאוּל, הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר: הֲלוֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה, עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן. וַיָּקָם שָׁאוּל, וַיֵּרֶד אֶל-מִדְבַּר-זִיף, וְאִתּוֹ שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים אִישׁ, בְּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל--לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד, בְּמִדְבַּר-זִיף.(פרק כ"ו, א'-ב')

בימי רחבעם מלך יהודה זיף הופכת להיות עיר מבוצרת, יחד עם הערים האחרות בגבול ממלכת יהודה כנאמר בספר מלכים א': "ה וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם, בִּירוּשָׁלִָם; וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר, בִּיהוּדָה. וַיִּבֶן אֶת-בֵּית-לֶחֶם וְאֶת-עֵיטָם, וְאֶת-תְּקוֹעַ. וְאֶת-בֵּית-צוּר וְאֶת-שׂוֹכוֹ, וְאֶת-עֲדֻלָּם. וְאֶת-גַּת וְאֶת-מָרֵשָׁה, וְאֶת-זִיף. (פרק י"א, ה'-ח')

מייסד היישוב בזיף לפי הכתוב בספר דברי הימים א' היה מישע מבית כלב לפי שנאמר: " וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, עִירוּ אֵלָה וָנָעַם; וּבְנֵי אֵלָה, וּקְנַז. וּבְנֵי, יְהַלֶּלְאֵל--זִיף וְזִיפָה, תִּירְיָא וַאֲשַׂרְאֵל. (פרק ד', ט"ו - ט"ז).

בחפירות ארכאולוגיות, במקומות אחדים בארץ, נתגלו ידיות של כדים שבורים. עליהן הייתה טבועה הכתובת "למלך" בתוספת שם מקום: זיף, שוכו וחברון - ממנה באה תוצרת הכד. משערים שכדים אלה שימשו ככלי קיבול רשמיים לשמן וליין.

לפי מסכת מכשירין קיים דבש בשם דבש הזיפין שהוא דבש סמיך מאד. במסכת סוטה שואלים על מקור שמו וריש לקיש משיב "על שם מקומו" כפי שנאמר: "מאי זיפים אמר רבי יוחנן דבש שמזייפין בו וריש לקיש אמר על שם מקומו כדכתיב (יהושוע טו) זיף וטלם ובעלות כיוצא בדבר אתה אומר (תהילים נד) בבא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד וגו' מאי זיפים אמר רבי יוחנן בני אדם המזייפין דבריהם ורבי אלעזר אומר על שם מקומן כדכתיב זיף וטלם ובעלות. (דף ס"ח, עמ' ב')

לאחר תקופת בית שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערת הסלע

במערות מדבר יהודה נמצאו אגרות מזמן ימי הבית השני ומתקופת בר כוכבא, חלקן נמצא בחפירות וחלקן נקנה משודדי עתיקות. על פי שתיים מהמגילות שנמצאו ניתן ללמוד שזיף שימשה כעיר המחוז של אזור הדרום.

בשנות ה-90 נחפרה מערה בגדה הצפונית של ואדי קונייטרה מיובליו העליונים של נחל חבר. במערה נמצאו ממצאים מימי מרד בר כוכבא, ובין הממצאים נמצא מטבע סלע בר כוכבא אשר מצידו האחד הייתה מוטבעת חזית בית המקדש ומצידו השני ארבעת המינים. הממצא הקנה למערה את שמה מערת הסלע. החוקרים סוברים שהתעודות הנ"ל היו במערת הסלע והגיעו לשם על ידי אנשי זיף והאזור שברחו למערה לקראת סוף מרד בר כוכבא.‏[1]

במערות מדבר יהודה נמצאו אגרות מזמן ימי הבית השני ומתקופת בר כוכבא, חלקן נמצא בחפירות וחלקן נקנה משודדי עתיקות. על פי שתיים מהמגילות שנמצאו ניתן ללמוד שזיף שימשה כעיר המחוז של אזור הדרום.

  • פפירוס נחל צאלים 9 - תעודה זו שייכת לאוסף נחל צאלים, אך מקורה קרוב לוודאי בערוציו העליונים של נחל חבר, כנראה במערת סלע.זהו "שטר כפול" כתוב ארמית. נוסחת התאריך לא השתמרה מלבד אותיות בודדות בפתיחתה: "בעש[רה/רין....". על פי שיקולים פליאוגרפיים יחסה ע' ירדני את התעודה לסוף התקופה ההרודיאנית, כלומר למאה הא' לסה"נ או לתחילת המאה הב' לסה"נ. בשורה 1, השתמר שם המקום בו נכתב השטר: יקים. שמו של כפר זה השתמר גם בשורה 13 , בחלק התחתון, כמקום מוצאו של המוכר. צדדי עסקת המכר שנעשתה בין שני אנשים בפ. נח"צ 9, שהיו שניהם מן הכפר יקים שבזיף.‏[2]
  • פפירוס נחל צאלים 69 - זהו שטר נישואין מבוטל אשר נכתב כפי שצויין בגופו של השטר באריסטובוליה שבזיף.‏[3]

שתי התעודות שנכללו ב"אוסף נחל צאלים", יוחסו על ידי אשל ועמית, למערת סלע, בערוציו העליונים של נחל חבר (שטר הנישואין המבוטל פ. נח"צ 69 ביוונית, ושטר המכר פ.נח"צ 9 בארמית). זאת, על סמך העדויות על חפירות שוד אינטנסיביות במערת סלע, ואיזכורן של זיף, יקים, ואריסטובוליה בשתי התעודות.‏[4] שמה של זיף שבתעודות השתמר בתל זיף. השם יקים השתמר בשם חורבת יקין, כשלושה ק"מ מצפון מזרח לתל זיף. כנראה כי פליטים ולוחמים ברחו מאזור זיף אל מערת הסלע.‏[5]

אוסביוס מקיסריה כותב "היום זיף כפר בדרומא... אצל חברון, מזרחה ממנה בח' מילים, שם הסתתר דוד...סמוך לה נמצאת כרמלה, הנקרא כרמל, כך נקרא עד היום כפר של יהודים, משם נבל הכרמלי" מכאן, עולה האפשרות כי המאה ה-5 והמאה ה-6 משתנה צביון האוכלוסייה באזור זיף וחלק מהיישובים הופכים לנוצרים, זאת אנו יודעים לפי שרידי הכנסיות והמנזרים הרבים שנמצאו במערות מדבר זיף.

כיום קיים במקום יישוב פלסטיני הנושא את אותו שם (ערבית:زيف‎), בו מתגוררים כ-850 איש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עדה ירדני, שטר מכר ממדבר יהודה: נחל צאלים 9, תרביץ, סג, תשנ"ד, עמ' 299-320
  • דוד עמית וחנן אשל, מרד בר כוכבא בדרום הר חברון, ארץ ישראל כו, תשנ"ו, עמ' 463-469
  • דורון שר-אבי, עין אל סח'ניה ומנזרי מדבר זיף, מחקרייהודה ושומרון ח, תשנ"ט, עמ' 185-192
  • דורון שר-אבי, אריסטובוליה שבזיף, מחקרי יהודה ושומרון טו, אריאל, ,תשס"ו, עמ' 151-160
  • דוד עמית , חידושים בחקר מרד בר כוכבא , מחקרי יהודה ושומרון ב, 1992, עמ' 215-227

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד עמית , חידושים בחקר מרד בר כוכבא , מחקרי יהודה ושומרון ב, 1992, עמ' 215-227
  2. ^ עדה ירדני, שטר מכר ממדבר יהודה: נחל צאלים 9, תרביץ, סג, תשנ"ד, עמ' 299-320 ; דוד עמית וחנן אשל, מרד בר כוכבא בדרום הר חברון, ארץ ישראל כו, תשנ"ו, עמ' 463-469
  3. ^ H.M. Cotton, Greek Documentary Texts, in: H. M. Cotton & A.Yardeni, DJD27 - Aramaic, Hebrew and Greek Texts from Nahal Hever and other Sites, The Seiyal Collection II, Oxford, pp. 255
  4. ^ דוד עמית וחנן אשל, מרד בר כוכבא בדרום הר חברון, ארץ ישראל כו, תשנ"ו, עמ' 463-469
  5. ^ שר-אבי, דורון, 'אריסטובוליה שבזיף', מחקרי יהודה ושומרון טו (תשסו) 151-160, 2004.