זיקוקין די-נור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זיקוקין די-נור בפסטיבל נגאוקה
וידאו של זיקוקין די-נור
זיקוקין

זיקוקין די-נור (או "זיקוקי די-נור") ובקצרה "זיקוקים", הם מתקני נפץ המתפוצצים תוך הפצת אור רב בשלל צבעים ואפקטים, ומשמשים בחגיגות. רוב הזיקוקין המשוגרים בחגיגות הם פגזים מיוחדים המשוגרים ממעין מרגמות (ולא רקטות).

את הזיקוקין ומופעי הזיקוקין פיתחו בדרום מזרח אסיה ובעיקר בסין העתיקה, לצרכים פולחניים.

מרכיבי הזיקוקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומרי נפץ פירוטכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לשגר ולפוצץ אלמנטים פירוטכניים דרושים חומרי נפץ הודפים שונים. הנפוץ מביניהם הוא אבק השריפה השחור. הוא מיוצר מאבקת פחם עץ, גופרית צהובה וחנקת אשלגן על פי היחס 75,10,15 אחוז בהתאמה. בחומר נפץ זה חנקת האשלגן משמשת כמחמצן ואבקת הפחם והגופרית כדלק. ישנם עוד כמה חומרי נפץ אחרים המשמשים בזיקוקין הפועלים לפי תגובות חימצון-חיזור דומות לאבק השרפה.

כוכבים פירוטכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוכבים הפירוטכניים משמשים ליצירת רוב האפקטים הצבעוניים בזיקוקין די-נור. הכוכבים הם תערובת של חומרים דליקים שנדחסו עם חומר מאגד ועוצבו בצורה מסוימת בהתאם לאפקט הפירוטכני המבוקש. הכוכב הפירוטכני בוער לפרקי זמן קבועים וגודלו נקבע לפי גודל האלמנט וזמן הבעירה הרצוי. המאגד לרוב הוא דקסטרין המופק מחימום של עמילן תירס (קורנפלור). כחומר מאגד אפשר להשתמש גם בסוגי גומי שונים, אבקת שלק או בניטרוצלולוזה.

כאשר משתמשים בדקסטרין מערבבים אותו ואת תערובת הכוכבים בתמיסת מים בתוספת אתנול עד שהתערובת הופכת לעיסה הניתנת לעיצוב.

סוגי כוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה סוגי כוכבים:

  • כוכבים חתוכים (Cut Stars) - התערובת משוטחת ולאחר מכן נחתכת לקוביות בגודל הרצוי.
  • כוכבים דחוסים (Pressed stars) - התערובת נכנסת לתוך תבנית ונדחסת לרוב על ידי מכבש הידראולי לצורת צילינדרים קטנים, או שמכניסים את תערובת הכוכבים לתוך מזרק ואז לוחצים את הבוכנה ודוחסים את התערובת. לשיטה זאת יש 3 שמות: כוכבים דחוסים/שאובים/מוזרקים.
  • כוכבים מגולגלים (rolled stars) - התערובת מתגלגלת עם ליבות קטנות ובעת הגלגול התערובת נדבקת לליבות ונוצר כוכב עגול, כמו כדור שלג.

הצורה בה נראים הכוכבים בשעת הפיצוץ נקבעת על ידי מרכיבי התערובת. אבקות מתכת שונות יוצרות אור בצבעים שונים ומלחים שונים יוצרים אש צבעונית. למשל: מלחי אשלגן בוערים בצבע סגול, מלחי נתרן בוערים בצבע צהוב, מלחי בריום בוערים בצבע ירוק, מלחי סטרונציום בצבע אדום, מלחי נחושת (נחושת כלורית) בוערים בצבע כחול, וכן הלאה.

זיקוקין די-נור בחגיגות הסילבסטר שנערכו בסידני, אוסטרליה בשנת 2005

סוגי פגזי זיקוקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגזי זיקוקין די-נור מתחלקים למספר סוגים:

פגז כדורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגזים כדוריים

פגז כדורי הוא זיקוק בו מסודרים כוכבים מסביב לליבת תערובת נפץ לשבירה. בעת ההצתה של התערובת נוצרים גזים רבים המרסקים את גוף הפגז ומשגרים את הכוכבים בצורה עגולה וסימטרית. ההצתה של התערובת נגרמת על ידי הצתה של פתיל השהיה (הנמצא בתוך צינורית המונעת ממנו להצית את השכבות החיצוניות). פתיל ההשהיה נדלק כחלק מתהליך שיגור פגז הזיקוקין, על ידי תערובת ההדיפה (לרוב אבק שריפה) המשגר את הפגז לגובה רב. שריפתה של אבקת ההדיפה מציתה את פתיל ההשהיה, שמדליק את חומר הנפץ לשבירת הפגז. סוג כזה של פגז נקרא באנגלית Aerial Shell.

פגז גלילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגזים גליליים דומים מאוד בפעולתם לפגזים הכדוריים, אך בפגז מסוג זה הכוכבים הפירוטכניים מסודרים בתוך מבנה בצורת גליל, מה שגורם לפיצוץ להיות לא עגול או סימטרי. פגזים אלו הם לפעמים רב-שלביים, מאחר שניתן לחבר כמה פגזים כאלה זה אחר זה, וכך ליצור רצף פיצוצים. פגזים אלו נפוצים בעיקר במסורת הזיקוקין האיטלקית והספרדית. סוג הפגזים הזה פופולרי משום שהוא קל יותר להכנה ולשילוב במתקנים פירוטכניים, אך בדרך כלל מכיל יותר כדורים פירוטכניים מאשר הפגז הכדורי.

סוג זה של פגזים נקרא לעתים פגז איטלקי למרות שלא ידוע היכן הוא הומצא.

פגזים קטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים ישנם פגזים המכילים בתוכם פגזים קטנים יותר, שמטרתם לעוף בעת השבירה של הפגז הגדול. פגזים אלו יכולים להוות גרסה מוקטנת של פגז כדורי או פגז צילנדרי.

פגזים קטנים יחסית ניתנים לשיגור בעזרת מנוע רקטי, כאשר בראשו נמצא הפגז שמתפוצץ בסוף בעירת המנוע הרקטי. שיטה זו יכולה לגרום לסטיות ובכך לסכן את הסובבים, זאת לעומת השיגור מגליל בעל קוטר פנימי בגודל הפגז אשר נותן הדיפה ישרה ובטיחותית.

מתקנים פירוטכניים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדים משחקים במשגרי זיקוקין די-נור ידניים לצד מדורת ל"ג בעומר בתל אביב.

ישנם עוד מתקנים פירוטכניים רבים כגון:

  • מזרקות פירוטכניות, אשר יוצרות עמוד של אש וניצוצות.
  • גלגלים פירוטכניים - מספר מזרקות המחוברות לגלגל אשר מסתובב מהדחף שיוצרות המזרקות.
  • כוכבי שביט - כוכב פירוטכני גדול אשר משוגר לשמים ויוצר אפקט של שובל ניצוצות.
  • מוקשי כוכבים פירוטכניים, נרות רומאיים, כוורות בקטרים שונים, ספינרים (Spinners), האמרים (Hummers), מפלים, מניפות, ספרקלרים, רקטות מסוגים שונים ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הזיקוקין כפי הנראה מסין העתיקה. התיעוד הראשון לגבי זיקוקין, שאינו נתון לוויכוח הוא מהמאה ה-12, שם מוזכרים זיקוקין ששימשו לצרכים פולחניים, על מנת להפחיד את הרוחות הרעות בקולם הרם ("ביאן פאו") וכן לצורך תפילות לשמחה ולפרנסה.

עם הזמן, התפתחה אמנות הזיקוקין והפכה למקצוע. את אומני הזיקוקין בסין העתיקה כיבדו על פי כשרונם ליצור מופעים מרהיבים של קול ואור. בסין ובמונגוליה העתיקות פיתחו גם את הרקטות הראשונות לשימוש צבאי, כפי הנראה על בסיס הזיקוקין. ישנו תיעוד משנת 1264 על בהלתה של הקיסרית הזקנה דווגר גונג-שנג בעת סעודה שערך לכבודה בנה הקיסר ליזונג מסונג, מירי זיקוק שהומצא אז ונקרא "חולדת עפר". עד המאה ה-14 הפך המנוע הרקטי למצוי בפעילות מלחמתית וצבאית, כפי שתועד בספר "הולונגג'ינג" על קרבות הסינים, ונכתב בשנים 1330 ועד 1360.

מקור השם העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי זיקוקין די-נור מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי, שם משמעותו "ניצוצות אש": "ונפקי זיקוקין דנור מפומיה דרב לפומיה דרבי ולית אנא ידע מה הן אמרין" (תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קל"ז, עמוד ב') (וראו גם נהר דינור‎).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]