זיקת הנאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זיקת הנאה במקרקעין, היא זכות הניתנת, לאדם (או לישות‏[1]) להשתמש במקרקעין‏‏ הנמצאים בבעלותו של אדם אחר. מקרקעין בהם יש זיקת הנאה קרויים מקרקעין כפופים.

ההנאה יכולה להתבטא בזכות אקטיבית (למשל: שימוש במקרקעין הכפופים או חיוב בעליהם לבצע פעולה מסוימת במקרקעין) ויכולה להתבטא בזכות פסיבית (למשל: הימנעות מביצוע פעולה מסוימת במקרקעין כפופים או מניעת הזכות מבעלי מקרקעין כפופים לבצע פעולה מסוימת במקרקעין הזכאים‏[2])‏[3]. זיקת הנאה יכולה להיווצר על ידי הסכם בין הצדדים, יכולה גם להיות בתשלום ובכפוף לתקופה מסוימת; וקיימת גם זיקת הנאה מכוח שנים‏[4].

תוכן עניינים

היסטוריה [עריכה]

זיקת הנאה במקרקעין (בלטינית: ius in re aliena, תרגום לעברית: זכות על דבר ששיך לאדם אחר; בצרפתית: Tenure בגרמנית: Leihe, במשמעות הלוואה) הייתה בתקופת הקיסרות הרומית ובראשית ימי הביניים יחידת קרקע, (חלק מהמנוריאליזם) שניתנה על ידי סניור לשוכר לשם עיבודה או לשם הנאה מהכנסותיה. יחידת קרקע זו שגודלה השתנה בהתאם למעניק ולמקבל המענק, ניתנה למקבל החזקה בה לתקופה ארוכה שהייתה יכולה להיות מוגדרת מראש או למשך חיי המעניק או מקבל המענק.

בימי הביניים ניתנה זיקת הנאה במספר צורות:

  • מנסוס - חלק של אדמת האדון (חלק מלטיפונדיה או וילה) שנמסר לשימושם ולעיבודם של האיכרים החופשיים, זאת בניגוד לאדמה שהוקצתה לצמיתים (איכרים לא חופשיים שהיו שייכים לאדון)
  • פרקריה - חלק מנחלה המקיף מספר מנסי, שנמסר לאדם או גוף כנסייתי, לרוב כבנפיקיום, במטרה ליצור קשר מחייב בין הנותן למקבל

זיקת הנאה בחוק הישראלי [עריכה]

בישראל, זיקת הנאה היא אחת מחמש זכויות במקרקעין המוזכרות בחוק המקרקעין‏[3]. חוק המקרקעין‏[5] מגדיר זיקת הנאה כ"שעבוד מקרקעין להנאה שאין עמה זכות להחזיק בהם"; כלומר, זיקת הנאה איננה זכות המקנה חזקה במקרקעין הכפופים. בניגוד לזכויות מקרקעין אחרות, זיקת הנאה מתייחדת בכך שניתן להקנות אותה לטובת מקרקעין‏[6] ולא רק לטובת אדם אחר, מקרקעין הנהנים מזיקת הנאה מכונים מקרקעין זכאים. זיקת הנאה, כשאר הזכויות במקרקעין, צריכה להירשם במרשם המקרקעין הישראלי‏[7].

אפיון והגדרה [עריכה]

מבחינים בין זיקת הנאה לזכויות דומות (כגון שכירות והשאלת נכס), הבחנה המתבטאת במאפייני זיקת הנאה‏[8]:

  1. חלות: בניגוד לזכויות קנייניות אחרות במקרקעין, זיקת הנאה היא זכות קניינית העשויה לחול רק על חלק מהמקרקעין. זאת על אף סעיף 13 בחוק המקרקעין הקובע שזכות קניינית אינה יכולה לחול על חלק מסוים מהקרקע‏[3]. דוגמה: במי שיש לו זכות מעבר, שקנויה לו בזיקת הנאה, במקרקעין הכפופים, יכולה זכות המעבר להיות מוגבלת לשביל מסוים בתוך החלקה כולה.
  2. תוקף: זיקת הנאה היא זכות שאינה מוגבלת בזמן, והיא זכות הניתנת למימוש לעולם, בהיעדר הסכמה חוזית אחרת‏[3]‏[9].
  3. אינה מקנה חזקה: זיקת הנאה אינה מקנה חזקה במקרקעין הכפופים‏[5]. בפרשנות שנתנו בתי המשפט בישראל להוראה זו של החוק, אפשר להבחין בכך ששימושים שונים שהביעו תפיסת חזקה בשטח, נתפסו אכן כחזקה, ולא הועילה הטענה שהשימושים הינם זיקת הנאה. זיקת הנאה באופיה מוגדרת כזכות מצומצמת הנותנת זכות שימוש מסוים וספציפי, ואינה מקנה חזקה‏[10]. לפי הגדרת השופט מיכאל בן יאיר‏[11] "אם ניתנה זכות לשימוש ייחודי לחלק מסוים במקרקעין זה בדרך כלל ייחשב לתפיסת החזקה"‏[10]. ד"ר אביטל מרגלית‏[12] מבקרת‏[13] הגדרה זו: "זו אינה משוואה נכונה, מאחר שיכול להיות שימוש בחלק מסוים בו אין אחזקה. אמירה זו יכולה להיות נכונה לאותו מקרה מסוים‏[11]; אך לא ניתן לקחת ולהכליל אמירות אלו".
  4. הקניה: אפיון ייחודי נוסף לזיקת הנאה הוא היותה זכות שיכולה להיות מוקנית למקרקעין עצמם, ולאו דווקא לאדם‏[6].
  5. עבִירוּת: אי אפשר להעביר זיקת הנאה שהיא לטובת אדם, לאדם אחר; כל עוד לא נקבע אחרת בתנאי הזיקה.
  6. מתייחדת לחלק מהקרקע: אם הקרקע הזוכה בזיקת הנאה חולקה, הזכות בזיקת ההנאה חלה על אותו חלק קרקע לו היא רלוונטית.

זיקת הנאה מכוח שנים [עריכה]

קיימת גם זיקת הנאה מכוח שנים, דהיינו זיקת הנאה שאינה הסכמית ורצונית אלא נקבעת מכוח שנים. זיקת הנאה זו היא למעשה "התיישנות רוכשת", כלומר, ההתיישנות של השימוש הקיימת במקרקעין הכפופים, רוכשת זכות הנאה בהם‏[14]. זיקת הנאה מכוח שנים היא זיקה הנוצרת עקב שימוש שנעשה במשך השנים ללא התנגדות בעל הנכס, על אף שלא נקבע הסכם המעניק זיקת הנאה זו.

בישראל מי שנהנה ממקרקעין במשך שלושים שנים רצופות, רשאי לדרוש את רישום הזיקה. ברציפות הנדרשת אין הכוונה לשימוש והנאה רצופים, אלא תקופת שימוש והנאה רצופה‏[15].

הזיקה מותנית בכך שהשימוש וההנאה הם אכן כאלה הראויים להיות זיקת הנאה (ולא שימוש היוצר תפיסת חזקה, למשל). התנגדות של בעל המקרקעין בתוך התקופה צריכה שתבוא בהודעה בכתב או הודעה לציבור‏[16]. דוגמה לזיקת הנאה מכוח שנים, אפשר למצוא בפסק הדין במשפט "חוה אסטרחאן נגד זאב בן-חורין", בו נפסק בבית המשפט העליון שחניית רכב במשך למעלה משלושים שנה בחזית בניין שהייתה שייכת לבעלים אחרים, יצרה זיקת הנאה לטובת המקרקעין הזכאים‏[11].

ישנן שתי סיבות להחיל זיקת הנאה מכוח שנים. האחת היא ראיית בעל המקרקעין הכפופים, בכך שלא התנגד לשימוש בקרקע שלו, כמי שוויתר על הפסקת שימוש זה והשלים עמו. השנייה היא ששימוש במשך תקופה ארוכה בה לא השתנה מצב קיים יוצרת מטבעה ציפיות בצדדים הנוגעים בדבר, שהמצב הקיים לא ישתנה בעתיד‏[17].

מקרקעין מיוחדים [עריכה]

במקרקעין מסוימים יש הסתייגויות בהוראה על רכישת זיקת הנאה מכוח שנים.

קרקע מוסדרת: [עריכה]

יש הרואים‏[4] בהתיישנות המקנה זכות זיקת הנאה ייחוד משאר סוגי ההתיישנות, בכך שאין הבדל אם היא הייתה בקרקע מוסדרת או בקרקע רגילה; בשני סוגי הקרקעות מוקנית זיקת הנאה אם התקיימו תנאי ההתיישנות. למעשה, סעיף 94 בחוק המקרקעין‏[3] הדן בזיקת הנאה מכוח שנים אכן אינו מבחין בין קרקע מוסדרת לקרקע רגילה. אך סעיף 159 (ב) לחוק המקרקעין‏[18] הדן בקרקע מוסדרת שולל את ההתיישנות בקרקע מוסדרת. בפסק דין בבית משפט השלום אכן ראה השופט את סעיף 94 המורה על זיקת הנאה מכוח שנים בכפיפות לסעיף 159, ופסק שאין זיקת הנאה מכוח שנים בקרקע מוסדרת. אך המשפטן יהושע ויסמן, שהיה מעורב בתהליכי החקיקה של חוק המקרקעין, טוען‏[19] שאפשר לראות את סעיף 94 כהוראה ספציפית לזיקת הנאה, ואילו את סעיף 159 השולל את ההתיישנות בקרקע מוסדרת, כהוראה כללית, כך שאין היא חלה על המשתמע מההוראה הספציפית לזיקת הנאה, שאינה מבדילה בין קרקע מוסדרת לקרקע רגילה. ויסמן תוהה‏[19] ואומר שאם אכן מקבלים את הגישה שזיקת הנאה מכוח שנים אינה חלה על קרקע מוסדרת הרי שבמדינת ישראל כמעט ולא תתאפשר מציאותית זיקת הנאה מכוח שנים, מאחר שכמעט כל מקרקעי המדינה הן מקרקעין מוסדרים. הוא מוסיף שבתהליך המתמשך להסדיר שכל הקרקעות במדינה תהיינה קרקעות מוסדרות, הרי שבעתיד הקרוב לא תהיה כלל אפשרות של זיקת הנאה מכוח שנים, כך שסעיף זה בחוק יתרוקן מתוכנו כליל. ויסמן‏[19] מסיק שאכן זיקת הנאה מכוח שנים אפשרית גם במקרקעין מוסדרים.

מקרקעי ציבור: [עריכה]

חוק המקרקעין‏[20] קובע שסעיף 94 המורה על זיקת הנאה מכוח שנים, לא חל על "מקרקעי ציבור". מקרקעי ציבור מוגדרים בחוק זה‏[20] כמקרקעי ישראל, מקרקעין של רשות מקומית ומקרקעין של תאגיד שהוקם על ידי חיקוק. ויסמן תוהה שוב שלפי הוראה זו, שוב לא תתאפשר זיקת הנאה מכוח שנים במרבית מקרקעי ישראל, מאחר שמרבית הקרקעות במדינה שייכות לקרן קיימת לישראל ורשויות הפיתוח כך שהם מוגדרים "מקרקעי ציבור". הבעלות על קרקעות אלה היא למעשה רק זכות חכירה. על כן, טוען ויסמן‏[19] כי ייתכן שהוראה זו של החוק שוללת את ההתיישנות רק במקרקעי ציבור הנמצאים בשימוש הציבור, אבל אינה שוללת את זיקת ההנאה מכוח שנים במקרקעי ציבור מוחכרים.

שימוש המקנה זיקת הנאה מכוח שנים [עריכה]

החוק אינו קובע במפורש איזה שימוש יכול להחשב כזיקת הנאה‏‏[21]. ומשאיר את ההכרעה בשאלה זו לשיקול הדעת של בית המשפט והגדרות החוק השונות שניתנו לזיקת הנאה.

בהקשר הזה, אפשר לראות את הדעות החלוקות של השופטים בבית המשפט העליון בראיית "זכות מעבר" כזיקת הנאה, כפי שהן מתבטאות בעניין אסטרחאן נגד בן חורין‏[11] שם לפי דעת השופט מיכאל בן יאיר זכות מעבר היא זכות הראויה להוות זיקת הנאה כי "זכות מעבר היא זכות קניינית במקרקעין כפופים, הגורעת מזכות הבעלות במקרקעין אלו ומרחיבה את זכות הבעלות במקרקעין הזכאים או את זכויותיהם האישיות של המשתמשים". חולק עליו השופט לוין, שדעתו נתקבלה על ידי השופט מלץ, הטוען שגם אם עקרונית אפשר לראות בזכות מעבר זכות הראויה להוות זיקת הנאה, הרי שעדיין יש לבית המשפט סמכות להפעיל שיקול דעת ספציפי למקרה כלשהו, כשבתוך כך הוא תוהה האם בית המשפט יכול שלא להכיר בזכות מעבר כזיקת הנאה כשאין כורח להשתמש בזכות זו, למשל, כשקיים מעבר חלופי‏[16].

ביטול זיקת הנאה מכוח שנים [עריכה]

כאמור, זיקת הנאה היא זכות שתוקפה אינו פג למעט כשצויין אחרת במפורש. בזיקת הנאה מכוח שנים, שאינה נוצרת על ידי מערכת הסכמית או רצונית, החוק‏[3] קובע כי "בית-המשפט רשאי, על פי בקשת צד מעוניין או היועץ המשפטי לממשלה, לבטל את הזיקה או לשנות תנאיה, אם ראה לעשות כן בגלל אי הפעלת הזיקה או בגלל שינוי בנסיבות השימוש בה או במצב המקרקעין הזכאים או הכפופים‏[22]". האפשרות לבטל את הזיקה נתן המחוקק בשל בעיות העלולות לצוץ מעצם אופיה של זיקת הנאה. כגון: הנסיבות לזיקת ההנאה אינן תקפות עוד, שיבוש בפעילות הכלכלית כתוצאה ממנה, הפרעתה את תהליכי עִיור וכדומה. גם הקושי הקיים בחיזוי תרחישים עתידיים על ידי הצדדים, הוא שיקול בקביעת אפשרות לביטול זיקת הנאה, לפי שיקול בית המשפט‏[17].

מפסק דין‏[4] שניתן בבית המשפט העליון בערעור של "אירית אורן נגד רן כהן ואח' ", ניתן ללמוד על אופי ביטולה של זיקת הנאה, על אופי "שינוי הנסיבות השימוש" המוזכר בחוק‏[3] ועל הסיבות שהביאו למתן האפשרות לביטול זכות זיקת הנאה.

המחלוקת בין הצדדים נסובה על זכות זיקת הנאה של המשיבים לערעור בחלקה שבבעלות המערערים (מקרקעין כפופים). החלקה שימשה את המשיבים במשך תקופה ארוכה לצורכי מעבר כלי רכב שנועדו לצרכים חקלאיים בחלקה גובלת שהייתה בבעלות המשיבים, והמחלוקת נתגלעה כשהמשיבים שינו את שימושם בשטח שבבעלותם לצורכי מגורים במקום צרכים חקלאיים, והמשיכו להשתמש בחלקה שבבעלות המערערים לצרכים אחרים, בהתאם לשינוי בשטחם שהפך למקום מגורים. בית משפט השלום והמחוזי פסקו לטובת המשיבים בטיעון שאין כאן שינוי נסיבות; אך בית המשפט העליון בהידרשו לערעור, קיבל את הערעור, בהכירו בכך שהשינוי באופי השימוש מתוקף זיקת ההנאה, מהווה "שינוי נסיבות השימוש". השופט אדמונד לוי, שדעתו נתקבלה על השופטים האחרים בדיון (אליעזר ריבלין ואליקים רובינשטיין) כותב בפסק הדין:

אף שהדין ממעט להתערב ביצירתן או בביטולן של זכויות קנייניות, היכולות לשנות את תוכנה של זיקת ההנאה או אף לבטלה כליל, ההתערבות הינה חיונית נוכח העובדה שזו עשויה להימשך לצמיתות או לתקופה ארוכה, אף אם הנסיבות שהביאו להכרה בה אינן תקפות עוד. דבר זה עלול גם להכביד או לשתק את הפעילות הכלכלית במקרקעין הכפופים, ואפילו להפריע לתהליכי עיור, מקום שהם נחוצים.

באפשרות ביטולה של הזכות על ידי בית המשפט תומכת גם תפיסתה של זיקת ההנאה כזכות בעלת אופי משני וארעי, וכתלויה באדם או במקרקעין המסוימים שלטובתם היא הוענקה. זאת ועוד: לולא הייתה מסורה סמכות זו לבית המשפט, היה על הצדדים לחזות מראש, בעת יצירת הזכות, את מגוון התרחישים האפשריים שיביאו לביטולה ואת סיכויי היתכנותם, דבר שהיה מכביד מאוד על הצדדים ואף מייקר באופן משמעותי ובלתי רצוי את העלויות הכרוכות בהיווצרות הזיקה.
– זיקת הנאה מכוח שנים וביטולה‏[4]

זיקת הנאה מכורח הנסיבות [עריכה]

במשפט המקובל קיימת גם זיקת הנאה "מכורח הנסיבות". זיקת הנאה זו היא זיקת הנאה שנוצרת מכך שהסיטואציה היא כזו שמכריחה את בעל זיקת ההנאה להשתמש במקרקעין הכפופים לצורך מעבר. כדי ליצור זיקת הנאה מסוג זה, על הכורח להיות "מוחלט", כלומר, שלא תהיה אפשרות מעבר אחרת מלבד במקרקעין הכפופים. המועד בו נבחן "האם יש כורח", הוא מועד עשיית העסקה, שגרמה שלמקרקעין הרלוונטיים לא תהיה אפשרות מעבר (כגון, עסקה בה פוצלו קרקעות, באופן שחלקם האחד זקוק למעבר בחלקם השני). בפסקי דין שונים שניתנו עד ל-1969, השנה בה נחקק חוק המקרקעין‏[3], הגישה היא שזיקת הנאה מכורח הנסיבות מתקיימת במשפט הישראלי; אולם חוק המקרקעין אינו מכיר בה‏[23].

הנאה מהזיקה [עריכה]

זיקת הנאה, בניגוד לזכויות קניין אחרות, יכולה להיות לטובת אדם, קבוצת אנשים או הציבור כולו ויכולה שתהא לטובת מקרקעין‏[3].

לטובת אדם [עריכה]

זיקת הנאה לטובת אדם, היא זכות זיקת הנאה שיש לאדם במקרקעין הכפופים.

לטובת מקרקעין [עריכה]

בזכות זיקת הנאה קיימת אפשרות ייחודית שהיא תהיה מוקנית לטובת מקרקעין המכונים "מקרקעין זכאים". הזכות של זיקת הנאה מסוג זה שייכת למקרקעין ולא לבעליהם. הזכות שיש למקרקעין זכאים מתבטאת בכך, שאותם מקרקעין הם בעלי זכות למניעת ביצוע פעולה מסוימת בהם על ידי בעלי המקרקעין הכפופים, מניעת הזכות להימנע מביצוע פעולה כזאת או חיוב אותם בעלים לבצע פעולה מסוימת במקרקעין הכפופים.

דוגמה למקרקעין זכאים: חלקת קרקע א' הנמצאת בעומק השטח שנמצא ליד כביש ואינה בעלת גישה לכביש. יכולה שתהיה בעלת זכות לבעליה לעבור דרך חלקה ב' הסמוכה לה גישה לכביש. זכות מעבר זאת היא זיקת הנאה שאינה לטובת בעלי חלקה א', אלא לטובת חלקה א' עצמה. כך, למשל, במידה ובעלי חלקה א' ימכרו אותה, הזכות לעבור לכביש דרך חלקה ב' תעבור לקונה מאחר שהיא שייכת לחלקה שקנה ולא למוכר ממנו קנה.

התובנה שזיקת הנאה הינה זכות מצומצמת המתאפיינת בהנאה מוגדרת ממקרקעין כפופים, המוקנית בדרך כלל בגלל צורך טבעי, היא זו שמובילה לאפשרות שזיקת הנאה מהווה, לעתים, זכות של המקרקעין הזכאים, ולא של בעליהם. עם זאת זיקת הנאה היא עדיין זכות קניינית‏[10].

סוג זה של זיקת הנאה, יוצר אפשרות שהמרקעין הזכאים והמקרקעין הכפופים יהיו בבעלות אדם אחד, ובכל זאת זיקת ההנאה אינה מתבטלת, כי כאמור, היא שייכת למקרקעין ולא לבעליהם. כך, שאם המקרקעין הזכאים יימכרו, הקונה יקבל גם את זיקת ההנאה‏[17].

בזיקה מכוח שנים [עריכה]

בניגוד לזיקת הנאה שנוצרת מכוח הסכם, בו רשום, בדרך כלל, בבירור לטובת מי הזיקה, הרי שבזיקה מכוח שנים, שהיא זיקה הנוצרת מעובדה, אין קביעה חד משמעית לטובת מי הזיקה.

באחד מפסקי הדין שניתנו בהקשר לזיקת הנאה, נדחתה הטענה שזיקת הנאה מכח שנים נוצרת לטובת אדם בלבד, ולא לטובת מקרקעין; טענה שמתבססת על לשון החוק בסעיף 94 לחוק המקרקעין‏[25]‏[3]. השקפה אחרת טענה בדיוק ההיפך. בפסק הדין מובאת הכרעה מנומקת על ידי השופט בן יאיר היורדת לעמקי הפרטים, הכרעה שאינה מקבלת הגבלה כלשהי על זהות הזכאי בזיקת הנאה מכוח שנים, אם המקרקעין ואם בעליהם:

לדעתי, אין יסוד להשקפה זאת או להשקפה זאת, שמגבילה את זהותו של הזכאי בזיקת הנאה מכוח שנים, כשם שאין יסוד להשקפה השוללת את יכולתה של זיקת ההנאה מכוח שנים לפתוח "...פתח אלסטי ליצירת זכויות מגוונות בעלות אופי חפצי" (ויסמן, בספרו הנ"ל, בעמ' 41).
– חוה אסטרחאן נגד זאב בן-חורין

בן יאיר מסביר שההסתמכות על דיוק לשון החוק אינה תקינה:

סעיף 94(א) לחוק מהווה מנגנון ליצירת זיקות הנאה. בנוסף לדרך ההסכמית ולדרך הרצונית ליצירת זיקות הנאה קבע הדין מנגנון, שמאפשר ליצור זיקות הנאה מכוח התיישנות. על-כן, הוראותיו של סעיף 94(א) לחוק קובעות רק את דרך רכישת הזכות, מכוח התיישנות, אך הן אינן מרחיבות או מצמצמות את רשימת הזכאים, שלהם נתונה הזכות האמורה
– חוה אסטרחאן נגד זאב בן-חורין

.

בכך שבפסק הדין נשללת הקביעה שזיקה מכוח שנים היא תמיד לטובת המקרקעין או לטובת אדם, נוצרה השאלה איך נקבע את זהות הזכאי בזיקה מסוג זה. על כך עונה בן יאיר:

...יש לערוך בחינה של השימוש, לשם זיהויו של הזכאי בזיקת ההנאה שנוצרה. מטבע הדברים, כאשר מדובר בזיקה מכוח שנים:

...למשל, כאשר הזיקה משרתת את בעלי המקרקעין הזכאים באופן שאינו ניתן להפרדה מזכויותיהם במקרקעין, תהיה הנטייה לראות בזיקת ההנאה זיקה לטובת מקרקעין. לעומת זאת, כאשר הזיקה משרתת את המשתמש באופן אישי, ללא קשר לזכויותיו במקרקעין שלו (לדוגמה: זכותו של אדם לבקר במנזר ולהשתמש במוסדות הנמצאים בו), תהיה הנטייה לראות בזיקת ההנאה זיקה לטובת אדם. בכל מקרה, הנסיבות הכרוכות בשימוש, אופיו של השימוש, זיקתו למקרקעין הזכאים ולזכות הבעלות בהם - כל היסודות האלה קובעים, אם הבשיל השימוש לזיקת הנאה לטובת אדם או לטובת מקרקעין. נושא הבחינה הוא איפוא טיב השימוש שנעשה במקרקעין הכפופים והקשר בין השימוש לבין המשתמש וזכויותיו במקרקעין שלו.
– חוה אסטרחאן נגד זאב בן-חורין

בן יאיר מביא גישות משפט שונות בעניין:

הגישה, שלפיה זהותו של הזכאי נקבעת באמצעות בחינה של השימוש ושל הנסיבות הכרוכות בו, מקובלת גם בדין האמריקני. בשונה מן הדין האנגלי, דין זה מכיר בזיקת הנאה לטובת מקרקעין (easement appurtenant) ובזיקת הנאה לטובת אדם (easement in gross).
– חוה אסטרחאן נגד זאב בן-חורין

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ ראו להלן.
  2. ^ להסבר המונח "מקרקעין זכאים", ראו בהמשך.
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 לפי הרשום בחוק המקרקעין
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 מוטי בניאן, זיקת הנאה מכוח שנים וביטולה באתר גלובס
  5. ^ 5.0 5.1 סעיף 5
  6. ^ 6.0 6.1 ראו פירוט בהמשך
  7. ^ זכויות במקרקעין באתר "lawguide"
  8. ^ ראו: רמי אריה, ההבדלים בין זיקת הנאה לשכירות באתר "מיסים ועסקים"
  9. ^ ראו בהמשך
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 עבודה על זיקת הנאה באתר תפוז
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 בפסק דין חוה אסטרחאן נגד זאב בן-חורין
  12. ^ מהסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב ומרצה בדיני הקניין
  13. ^ במאמרה על זיקת הנאה במשפט הישראלי
  14. ^ על פי יואב מיליס, ההתישנות הרוכשת והמדינה באתר "מיליס יואב"
  15. ^ לפי השופט מיכאל בן יאיר‏[11]
  16. ^ 16.0 16.1 לפי מהי זיקת הנאה במקרקעין? באתר "what2do"
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 מהי זיקת הנאה במקרקעין באתר "laweb" (משרד עורכי דין "דורה, כהן, ויצמן")
  18. ^ ראו את הסעיף בויקיטקסט
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 במאמרו שכירות, רישיון, זיקת הנאה, ומה שביניהם באתר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית
  20. ^ 20.0 20.1 בסעיף 113 (ג)
  21. ^ ‏לשון החוק: "בזכות הראויה להוות זיקת הנאה‏".
  22. ^ מצוטט מסעיף 96 לחוק המקרקעין‏[3]
  23. ^ כל הפסקה על פי פסק דין בעניין "נאסיף סאמי נסור נ' פקיד הסדר המקרקרעין למחוז חיפה והגליל המערבי" שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי השופט כמאל סעב
  24. ^ ראו בציטוטים בגוף הערך
  25. ^ בו מובעת התייחסות לאדם, ולא לקרקע. כפי שמתואר בפסק הדין: "גישתה ... מבוססת על פרשנות מילולית של סעיף 94(א) לחוק, המדבר ב"מי שהשתמש בזכות..." והמתייחס לאדם ולא למקרקעין. בפרשנותה, ייחסה ... לסעיף 94(א) מימד נוסף, מעבר למימד הרכישה בדרך של התיישנות. מימד נוסף זה הוא קביעת הזכאים, שניתנה להם זיקת הנאה מכוח שנים. כבר נאמר‏[24], שמימד זה אינו נכלל בסעיף 94(א), והוראותיו של הסעיף אינן משתרעות עליו".

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זיקת_הנאה&oldid=13858470