זכויות האדם באיראן
מצב זכויות האדם ברפובליקה האיסלאמית של איראן מבוקר לעתים קרובות הן על ידי גופים פנים-איראניים והן על ידי גופים חיצוניים. המבקרים הם בדרך-כלל ארגוני זכויות אדם, סופרים, ארגונים חוץ ממשלתיים, ואזרחים מן השורה. איראן אף מגונה כמעט מידי שנה, על ידי העצרת הכללית של האו"ם וועידת האו"ם לזכויות אדם, עקב הפרות זכויות אדם והחלטות שיקבלה הממשלה בנושא.
הביקורת הנמתחת על ממשלת איראן היא גם על הגבלות ועונשים הניתנים בעקבות עבירות על החוקה האסלאמית של הרפובליקה, וגם על פעולות שאינן קשורות לאסלאם, כעינויים, אונס, ורצח של אסירים פוליטיים, וכן הכאתם ורציחתם של מתנגדי המשטר על ידי אזרחים אחרים.
רוב הביקורת נסובה על פעילויות באיראן החורגות מתקני זכויות אדם בינלאומיים, כענישה על "פשעים ללא קורבנות" (לדוגמה ניאוף והומוסקסואליות),ענישה שאינה מידתית, הענשת קטינים מתחת לגיל 18, הגבלת חופש הדיבור והעיתונות ובכלל זה מאסר עיתונאים, אי שיויון מובנה בחוקת המדינה בענייני דת ומין, ובכלל כך רדיפת המיעוט הבהאי ומניעת זכויות בסיסיות מנשים והדרתן.
