זכויות בעלי חיים והשואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מספר כותבים, ובהם זוכה פרס הנובל היהודי יצחק בשביס-זינגר, ומספר קבוצות לזכויות בעלי חיים ציירו השוואה בין היחס לבעלי-חיים והשואה.‏[1] ההשוואה נחשבת כשנויה במחלוקת, ובוקרה בידי ארגונים הפועלים כנגד אנטישמיות, ביניהם הליגה נגד השמצה ומוזיאון ארצות הברית לזכר השואה.‏[2]

דמות באחד מהסיפורים של זינגר מתארת את היחס של בני-האדם לבעלי החיים כ"טרבלינקה שאינה נגמרת".‏[3] באופן דומה, ג'ון מקסוול קוטזי השווה את היחס של הנאצים ליהודים לשיטות המשומשות בידי תעשיית הבשר לצורך שחיטה של בקר.‏[4] ההשוואה החלה מייד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כאשר כותבים יהודים ביקרו את חוסר ההתנגדות של קורבנות יהודים אירופאים לשואה, אשר הובילה למיתתם כ"צאן לטבח"‏[5] כדברי כותבים מסוימים. עם זאת, הליגה נגד השמצה טוענת כי השימוש בשואה בידי פעילי זכויות בעלי-חיים כ"התפתחות מדאיגה".‏[6]

דוגמה ליחסם של הנאצים לבעלי חיים - מתוך המגזין "Kladderadatsch", ספטמבר 1933. הכיתוב בקריקטורה: "מי שחושב שהוא יכול להשתמש בחיות כרכוש, ישלח למחנות ריכוז", בהתאם להצהרה בנושא של הרמן גרינג.

אף על פי שיחסם של הנאצים לבני האדם היה ראוי לכל גינוי, לבעלי החיים יחסם היה שונה. במהלך מלחמת העולם השנייה, פעל מערך נאצי לזכויות בעלי חיים והטיף לצמחונות, הפסקת ניסויים בבעלי חיים במעבדות ועוד. התמיכה בזכויות בעלי חיים בגרמניה הנאצית הייתה רחבת היקף.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פטרסון, צ'ארלס. eternal Treblinka, ספרי לנטרן, 2002
  2. ^ וילובאי, בראיין.Tolerance.org, מבצע אינטרנטי של המרכז המשפטי לדרום העני, 7 במרץ 2003
  3. ^ פטרסון, צ'ארלס (2002). Eternal Treblinka, ספרי לנטרן, עמ' 188-181
  4. ^ קוצי, ג'י.אמ. לחשוף את החיה:חקלאות מתועשת מחויבת להיקרא לבתי המטבחיים
  5. ^ סיכר, אפריים. "Breaking crystal: writing and memory after Auschwitz", עמ' 41, 98, 99, 121, אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, 1998.
  6. ^ דימוי השואה וזכויות בעלי-חיים, הליגה נגד השמצה, 2 באוגוסט 2005
P Elephant.png ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים והשואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.