זכויות עובדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זכויות עובדים הן זכויות הניתנות לעובדים באמצעות דיני העבודה, בהסכמים קיבוציים ובכלים נוספים להסדרת יחסי העבודה. זכויות העובדים הן תוצאה של מאבקים של תנועות סוציאליסטיות מהמאה ה-19 שבאו למנוע העסקת ילדים קטנים, להגביל את שעות העבודה היומיות ולקבוע שכר מינימום.

היקף הזכויות שיש להעניק לעובדים, אל מול זכות הקניין של המעביד והפררוגטיבה שלו לנהל את עסקו כראות עיניו, הם חלק מהפולמוס הפוליטי בין השמאל לימין. דוגמה לפולמוס זה היא הדיון אודות שכר המינימום. ארגוני מחאה מתנועת האנטי גלובליזציה טוענים כי הכלכלה הקפיטליסטית הגלובלית מביאה לפגיעה משמעותית בזכויות עובדים במדינות המבוססות, עקב התחרות הנוצרת בינם לבין עובדים במדינות העולם השלישי.

החוק בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוקי מגן

בישראל, מערכת יחסי העבודה בין עובד ומעביד כפופה לרגולציה אשר מחייבת כל מעביד לתת זכויות מינימליות לעובדיו, חוקי מגן מונעים ממנו לפגוע בזכויות אלה אפילו אם ויתר עליהן העובד בכתב. כך למשל חייב מעביד בתשלום שכר שלא יפחת משכר המינימום ולשלם גמול שעות נוספות, דמי מחלה וחופשה שנתית. קיימת חובה על כל מעביד לספק לכל עובד הודעה בכתב המפרטת את זכויותיו. הודעת פיטורים או התפטרות חייבת גם היא להיעשות בכתב. על העובדים במגזרים השונים במשק חלות גם הוראות צוי הרחבה של משרד הכלכלה, אשר מוסיפות על הזכויות המוקנות בהתאם לחוקי העבודה. עובד אשר זכויותיו נפגעו יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה או להגיש תלונה במשרד הכלכלה.

זכות ההתאגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכות ההתארגנות היא זכות דמוקרטית ראשונה במעלה והיא מגובה באמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהם. הבולטת באמנות אלה היא אמנת היסוד של האומות המאוחדות, ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, הקובעת בפיסקה כ"ג(4): "כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו." הזכות להתארגנות איננה מוסדרת בחוק ספציפי, אלא היא מופיעה בכמה חוקים - כגון חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה, כמו גם היא מוזכרת בפסיקה. על פי חוק הסכמים קיבוציים אסור למעביד להפלות עובד, לפטרו או להרע את תנאיו מכיוון שהוא החל במהלך של התארגנות עובדים. בעקבות מהלך התאגדות עובדי חברת "פלאפון", בית המשפט בישראל אף קבע כי אסור למעביד להתערב בדרך כלשהי במהלך ההתארגנות של עובדיו. הרציונל העומד בבסיס ההתארגנות עובדים הוא שכוחו של המעסיק מול השכיר רב יותר והדרך שבה העובדים יכולים לשמור על זכויותיהם מולו ולהיאבק עבור שיפור בתנאי העבודה ובשכרם הוא דרך התארגנות עובדים.

בישראל פועלים מספר ארגונים המסייעים לעובדים להתאגד ולהגן על זכויותיהם, כגון ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים הלאומית והקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל אביב, כוח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי,קו לעובד ותנועת הנוער העובד והלומד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]