זכריהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זְכַרְיָהוּ, דמות מקראית, נביא בימי עוזיהו. שמו מופיע בספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק ה'. כתוב זה מתאר זכריהו כך: ”הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים”.

עוזיהו נהג לדרוש באלוהים כדי לדעת כיצד יש לנהל את הממלכה, כאשר הנביא זכריהו היה בחיים. המחבר המקראי מציין כי ”וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת-ה', הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים”.[1]

שמו של זכריהו זה, אשר מופיע בדברי הימים לא מופיע במקור אחר ואין מידע על נביא בשם זה אשר ניבא בימי המלך עוזיהו. יש הסוברים כי הכתוב ” בִּימֵי זְכַרְיָהוּ, הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים”[2], מציב את דמותו של זכריהו כחשובה ולכן גם הכתוב מציין את התקופה בו הוא מנבא כ”בִּימֵי”.[3]

זהותו של זכריהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על זהות נביא זה הועלו השערות שונות. רש"י סובר כי זכריהו אינו אלא המלך עוזיהו. ”בימי זכריהו - זה עזיהו וג' שמות נקראו לו עזיהו זכריהו עזריהו ודוגמא (ספר מלכים ב', פרק י"ב) יהואחז אחזיהו”[4] במסכת סוטה מ"ח, ב' מזהה רש"י את זכריהו בזכריה בן יהוידע. יש קושי בזיהוי זה טמון בזמנו של זכריה בן יהוידע אשר חי בזמנו של המלך יואש מלך יהודה. היעבץ הוא אחד מהחולקים על זיהוי זה. לשיטתו, זכריהו בנו של יהוידע נסקל באבנים במצוות סבא רבא של עוזיהו. ואפשרי שכתוב זה לא נכתב בידי רש"י.[5] יש הסוברים כי זכריהו זה הוא עזריהו הכוהן שהיה בין אלה שהזהירו את עוזיהו לא להקטיר לה' וכך לקחת מסמכויות הכהנים מאז ימי אהרון.[6]

זאב יעבץ מזהה את זכריהו בזכריהו בן יברכיהו אשר שמו מופיע בספר ישעיהו[7] לדעת משה צבי סגל זיהוי זה אינו נכון וזאת מפני שבעל ספר דברי הימים אינו מכנה אותו נביא או חוזה כמו שהוא מכנה נביאים אחרים בספר. לשיטתו הכינוי ”הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים” אינו אלא חכם המבין במראות האלוהים.[8]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק ה'
  2. ^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק ה'
  3. ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995, עמ' 204.
  4. ^ ראו גם: רש"ש למסכת סוטה מ"ח, ב'
  5. ^ יהודה אדרי, נביאים בתנ"ך, קריית גת, דני ספרים, 2011, עמ' 129.
  6. ^ יהודה אדרי, נביאים בתנ"ך, קריית גת, דני ספרים, 2011, עמ' 129.
  7. ^ ספר ישעיהו, פרק ח', פסוק ב'
  8. ^ משה צבי סגל, זכריה ט—יד, תרביץ, תרצ"ו, 248-247