זכריס טופליוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זכריס טופליוס, איור מתוך כתב עת שבדי משנת 1866

זכריס טופליוספינית - Zachris Topelius; ‏14 בינואר 1818 - 12 במרץ 1898) היה סופר ומשורר פיני שכתב בשבדית, ונחשב לדמות מייסדת בספרות הילדים והנוער בשבדיה ובפינלנד. כן עבד כעיתונאי, היסטוריון ושימש כרקטור אוניברסיטת הלסינקי.

חייו וכתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו הרשמי של טופליוס היה "זכריאס" (Zacharias), ולעתים אף השתמש בשם זה, אך העדיף את השם "זכריס" ולעתים חתם אך בקיצור "ז.". "טופליוס" הוא צורה לטינית של השם הפיני "טופילה".

טופליוס נולד בעיירה קודנאס, במחוז אוסטרובותניה במערב פינלנד, שתושביו דוברי שבדית. אביו היה רופא ונשא אף הוא את השם "זכריאס טופליוס". כתחביב עסק אביו בתיעוד שירי עם פינים. בילדותו נשלח לבית הספר בעיר אואולו ושהה שם אצל קרובי משפחה שהפעילו ספריית השאלה, וטופליוס גדל כשהוא מוקף בספרים, שהפעילו את דמיונו העשיר.

ב-1831 הגיע להלסינקי והסתובב בחוג הלאומנים הפינים שסבבו את לודוויג רונברג, שבביתו שהה. ב-1833 החל ללמוד באוניברסיטת הלסינקי, עד לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1847 לאחר שהגןן על תזה שעסקה במנהגי הנישואים של הפינים הקדמונים. הוא למד היסטוריה, תאולוגיה ורפואה. הוא היה "המזכיר של החברה הפינית לחי והצומח", ובין 1846 ל-1861 הועסק בספריית האוניברסיטה ולימד היסטוריה, סטטיסטיקה ושבדית בבית ספר.

ב-1854 קיבל משרת פרופסור להיסטוריה שלא מן המניין באוניברסיטה, ולאחר מכן ב-1863 קיבל משרת פרופסור מן המניין לפינית, רוסית והיסטוריה נורדית, וב-1876 קיבל משרת פרופסור מן המניין להיסטוריה כללית. הוא היה רקטור של האוניברסיטה בין 1875 ל-1878, ולאחר מכן פרש, וקיבל את התואר "יועץ ממלכתי" (статский советник), תואר כבוד באימפריה הרוסית שפינלנד הייתה חלק ממנה באותו הזמן. ב-1878 פרש, אך המשיך בקשר עם האוניברסיטה, ובמקביל השקיע עצמו ביצירה ספרותית.

עוד בצעירותו התפרסם כמשורר לירי, ופרסם שלושה כרכי שירה בשם "פריחת האברש" בין 1845 ל-1854. בשנת 1850 פרסם רומן היסטורי בשם "דוכסית פינלנד". כן ערך את העיתון "הלסינגפורס גזט" בין 1841 ל-1860. יצירתו האהובה ביותר היא "סיפורו של רופא צבאי", רומן היסטורי, בסגנון ולטר סקוט המתאר את סיפורה של משפחה שבדית פינית במאות ה-17 וה-18, החל מימי גוסטב השני אדולף, מלך שבדיה ועד ימי גוסטב השלישי, מלך שבדיה. היצירה פורסמה בהמשכים בין 1853 ל-1867. כן שלח ידו במחזאות, ומיצירותיו זכתה להצלחה טרגדיה בשם "רגינה ואן אמריץ" (1854). ביצירותיו כיוון לטיפוח לאומיות פינית חזקה. טופליוס עסק אף באופרה, ככלי ביטוי לאומי ורומנטי. בין היתר כתב, ביחד עם ידידו המלחין פרדריק פאסיוס, ליברטו לאופרה הפינית הראשונה "Kung Karls jakt", (הציד של המלך קרל). על אף שהליברטו נכתב בשבדית, הנושא נחשב לנושא לאומי פיני.

טופליוס זכור אף כאחד האבות המייסדים של ספרות הילדים הפינית והשבדית. בין 1865 ל-1896 ערך חוברות בשם "קריאת ילדים" שהשפיעו על ספרות הילדים הנורדית.‏[1] טופליוס מזוהה עם ספרות הילדים עד כדי כך שבמרכז הלסינקי מצוי פיסלו כשהוא מוקף בילדים.

טופליוס מת באחוזתו בסיפו שבפינלנד בשנת 1898.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אוריאל אופק, "עולם צעיר", הוצאת מסדה 1970, עמ' 327