זלדה

ערך זה עוסק במשוררת ישראלית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו זלדה (פירושונים).

זלדה

זלדה שניאורסון-מישקובסקי (כ"ו בסיוון תרע"ד, 19 ביוני 1914 - כ"ח בניסן תשמ"ד, 30 באפריל 1984), המוכרת כזלדה, הייתה משוררת ישראלית.

ביוגרפיה

צעירותה

זלדה נולדה בעיר יקטרינוסלב (כיום דניפרופטרובסק) שבאוקראינה, לרחל, בתו של הרב דוד צבי חן מחשובי רבני חב"ד, ולרבי שלום שלמה שהיה בנו של רבי ברוך שניאור שניאורסון. דמות אביה שהיה צאצא של ה"צמח צדק", האדמו"ר השלישי של חב"ד‏, ואחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של האדמו"ר השביעי והאחרון של חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, ודמות סבה (הרד"צ חן) שנפטרו בעודה בגיל צעיר, השפיעו רבות על נפשה. זלדה הייתה בת יחידה ולפיכך אמרה בכל בוקר בשנת האבל קדיש על אביה. זלדה היא בת דודתו של הרבי מלויבאוויטש האחרון, היא גדלה בחצר חב"דית ושמרה על קשר הדוק עם בן דודה הגדול.

בארץ ישראל

ב-1926, כשהייתה זלדה בת 11, עלתה המשפחה לירושלים, שם למדה זלדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה במשפחה והאווירה המחמירה בבית הספר. המצב השתנה כשעברה ללמוד בסמינר למורות מזרחי, שם הושפעה רבות ממורים בעלי שם כעקיבא ארנסט סימון ופייבל מלצר, בנו של הרב איסר זלמן מלצר. אחר כך התפרנסה מהוראה, ולימדה יחד עם פרופ' נחמה ליבוביץ.

ב-1950 התחתנה עם חיים אריה מישקובסקי, בנו של הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי ונכדו של הרב יצחק בלאזר, מראשי תנועת המוסר. הוא היה בוגר ישיבת חברון שעבד כפקיד ורואה חשבון. הזוג היה חשוך ילדים. השניים התגוררו בירושלים, תחילה בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם, ולאחר מכן, עברה זלדה להתגורר ברחוב הקליר, בבית מספר 11, בשכונת שערי חסד בעיר.

נפטרה במוצאי יום הזיכרון לשואה ולגבורה ה'תשמ"ד (1984).

אחר מותה הנציחה עיריית ירושלים את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת רמות שבעיר.

יצירתה

שיריה של זלדה התפרסמו טיפין טיפין בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. היא נהגה לדקלם לאורחיה שירים מזיכרונה. רק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא לאור קובץ שיריה הראשון, פנאי (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). קובץ זה הודפס ב-14 מהדורות ובאלפי עותקים (עד 2007).

בשונה מבני דורה, כגון נתן אלתרמן ולאה גולדברג, שירתה של זלדה איננה מחורזת ושקולה, אלא כתובה בסגנון חופשי. השפעת תנועת החסידות ניכרת בשיריה, המאופיינים באווירה של חתירה לקדושה ולנשגב, שאותם בקשה למצוא בחיי היומיום, כמו ברגעי הארה והתגלות פנימית. בשיריה יש שימוש במוטיבים ובמאפיינים של סיפורים חסידיים.

זלדה התאפיינה בפתיחות כלפי העולם הרחב. ביתה היה פתוח לשוחרי הספרות העברית לדורתיה, לאנשים צעירים שבאו להתעניין ביצירתה, ובכלל זה, ידידים חילוניים רבים.

גם המשוררת יונה וולך עמדה בקשר עם זלדה. במכתב אליה כתבה:

	לזלדה שלום ונשיקות לידייך אוזרות לכתוב. ואני כותבת לך כאן הדברים החזקים שאירעו בי שירייך. רק היום הצלחתי לקוראם בזה אחר זה ולסיים ברציפות הספר. ובכל הפעמים רטטים פיזיים הקדימו להסתכלות העור שהקדימו דמעות שהיו יורדות שהקדימו שיתוק שהיה בא ועומד. וכל זה עצר אותי בשיר מלבוא בשיר אחר... וקורים דברים מעודנים יותר וסלחי לי שאני כותבת אלו המקרים. את מעמידה עולם, זלדה. זה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות. ועולם זה עושה אותי טובה והיופי שאת מביאה משאיר אותי כמהה, משתאה געגועים, ואני זוכרת שאני יהודיה. והספר הזה מביא למעשים, ולא רק לקריאה רבה ולא רק ידיעה ולא רק ראייה. וצריך לכתוב שירים הרבה. כאילו האדם העד היחיד וכל הנשמות בשקיקה נוראה. באהבה, בכבוד והערצה, יונה
– חדרים, 4, עמ' 28

נוצר בין המשוררות קשר, והן הופיעו יחד בערבי הקראת שירים בצוותא. אולם בעקבות שירה של וולך 'תפילין', בעיתון 77, ואזכורם של תשמישי קדושה בשיר בהקשר מיני פרובוקטיבי, ולאחר חילופי דברים מתוקשרים, נותק ביניהן הקשר.

זלדה שלחה ידה גם בציור והרבתה בציורי דיוקנאות.

יצוגיה בספרות ובאמנות הישראלית

הסופר עמוס עוז, בספרו האוטוביוגרפי "סיפור על אהבה וחושך", מתאר את יחסיו עם זלדה, שהייתה מורתו בבית הספר היסודי, השפיעה עליו רבות, ואף שלחה אותו לביקור אצל בן דודה הרבי בניו יורק. הזמרת חוה אלברשטיין שרה כמה משיריה ובהם "לכל איש יש שֵם" ללחן של חנן יובל ושירים אחרים בהלחנת שפי ישי. הזמרת שולי נתן הלחינה ושרה אחדים משיריה, ביניהם "שושנה שחורה", "כל הלילה בכיתי" ו"אל תשליכני מלפניך".

ספריה

• פנאי, 1967.
• הכרמל האי-נראה, 1971.
• אל תרחק, 1974.
• הלא הר הלא אש, 1977. - עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת תשל"ח (1978)
• השוני המרהיב, 1981.
• שנבדלו מכל מרחק, 1984.

ספרי השירה של זלדה, שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו), ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתל אביב. הקבצים "פנאי", "הכרמל האי-נראה" ו"אל תרחק" ראו אור גם בכרך אחד שראה אור במספר מהדורות מ-1975. לאחר מותה קובצו כל הספרים לכרך אחד, שכותרו: שירי זלדה.

לקריאה נוספת

• חמוטל בר-יוסף, על שירת זלדה, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007
• ידידיה יצחקי, "שירי זלדה בראיה כוללת", עיתון 77, 65, תשמ"ה 1985.
• אביעזר ויס, "קידוש החול או גשר של הפרדה - עיון תימטי-תבניתי בשירי "פנאי" לזלדה", זהות, ג', תשמ"ג 1983.
• חמוטל בר-יוסף, שני שירים על ירושלים : אמיר גלבע, "היינו כחוזרים"; זלדה, "מקום של אש", ספרות ילדים ונוער, 10, תשמ"ד 1984.
• צבי צמרת, "סובב הלב בנתיבו האפל - וחוזר אל האלוקים", או אופטימיות ופסימיות בספרה של זלדה "השוני המרהיב, פתחים, 58, תשמ"ב, 1982.
• שלמה נש, המעורבות המוסרית - בריחה ממנה ואליה, על זלדה ועל ספר שיריה "השוני המרהיב", הדאר, 61, כ"ב, תשמ"ב 1982.
• יערה בן-דוד, אור הנר של תפילה זכה : זלדה, "הלא הר, הלא אש", אהבה ממבט שני, תשנ"ז 1997.
• אהרון קומם, "אל לב הדברים" : משבר האמונה בשירת זלדה, שלשלת שירה, תשס"ד 2004.
• צבי לוז, "המחתרת של זלדה והעדפת האי-נראה", עלי-שיח, 49, תשס"ג 2003.
• עזה צבי, "זלדה - הכמיהה לידידות", חדרים, 4, 1984.
• ש. שלום, ביכורי עטה של זלדה, דבר, ספטמבר 1989.
• שרה הלפרין, "זלדה - לדמותה ולשירתה : מוטיבים ומבנה", בצרון, 23, תשמ"ד 1984.
• משה דור, "זלדה", מעריב, מאי 1984.
• לילי רתוק, "מלאך האש : על הקשר בין יונה וולך וזלדה", עלי-שיח, 37, תשנ"ו 1996.
• דרור אידר, "מתי התחלפו המלכויות בגבהים – עיון משווה בין שירת זלדה לשירתה של חווה פנחס-כהן", בתוך: הישן יתחדש והחדש יתקדש – על זהות תרבות ויהדות; אסופה לזכרו של מאיר איילי (עורכים: יהודה פרידלנדר, עוזי שביט ואבי שגיא), תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ה, עמ' 241-215.
• אסתר אטינגר, זלדה, שושנה שחורה, מונוגרפיה המשלבת את סיפור חייה של זלדה עם עיון מקיף בשירתה ובמקומה בעולם השירה העברית ובחברה הישראלית, תל אביב: הוצאת מפה, 2007. כתבה לרגל צאת המונוגרפיה.
• שמואל אלעזר היילפרין, ערכה של המשוררת זלדה בתוך: "ספר הצאצאים", תש"מ 1979.

קישורים חיצוניים

• מרסיה פוק, זלדה, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• ניתוח של השיר לכל איש יש שם, רבקה ירון
• אברהם בלאט, שירת הבית הישן - זלדה, באתר "דעת"
• ראיון של זלדה עם רחל הולנדר-שטיינגרט, באתר דעת
• המשוררת ד"ר חמוטל בר יוסף מנתחת שירי זלדה, באתר עמלנט
• על המשוררת זלדה באנציקלופדיה של אתר סנוֹפי
• דליה קרפל, ודמי הדחוס משחיר, באתר הארץ
• תומר פרסיקו, מרים, דבורה וזלדה, באתר הארץ, 02/04/09
• אלחנן ניר, כל הנשמות בשקיקה נוראה
• רויטל שנור, ‏שירת חייה, באתר בשבע - ערוץ 7
• זלדה ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• זלדה, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של זלדה, באתר סימניה
• מנחם בן, קו המשווה: בואו תקראו שיר מדהים של זלדה, nrg‏, 22 באפריל 2011
• סרט זיכרון על קברה בהר הזתים מנחם קסל, אוריה נאור ועוד - מספידים אותה על קברה 24 שנה אחרי מותה
• זלדה, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)\
• אבישר הר-שפי, ‏הכוח הדק של השמיים, מקור ראשון, מוסף "שבת"

משירי זלדה

• כָּל שׁוֹשַׁנָּה
• מֵהֵיכָל לְהֵיכָל
• שְׁנֵי יְסוֹדוֹת
• אִם נַפְשִׁי עַל צִדָּהּ תִּשְׁכַּב; עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

סרטונים

• "משונה להיות אישה פשוטה, זלדה", תיעודי 26 דקות, בימוי: נורית יעקבס -ינון (קטע מהסרט)
• עמדתי בירושלים, וידאו שיר 6 דקות, בימוי: נורית יעקבס-ינון