זלמן וינדר
זלמן וִינְדֶר (נולד ב-1948), הידוע יותר בכינויו זלמן שוֹשִי, הוא תל אביבי שנודע בעיקר בשל היותו קרוס-דרסר מוצהר ונציג של קהילת הלהט"ב בתקשורת.[1]
וינדר נולד בחיפה מעט אחרי קום המדינה להורים ניצולי השואה. הוא חווה בגיל צעיר את התפרקות משפחתו, כאשר אמו לקתה בסכיזופרניה, ואביו, שהיה אלכוהוליסט, נהג כלפי אמו באלימות. על פי עדותו שהה וינדר כילד בן שמונה בגן הזיכרון בעיר חיפה והתפתה להצעותיהם המיניות של מבוגרים בתמורה לכסף, לטענתו בעיקר מתוך הרצון לחיבה אבהית שחסרה לו ופחות מהמניע הכספי.[2] בראשית שנות השישים עבר וינדר להתגורר בתל אביב, הפך לחלק מהקהילה הקטנה של עוסקים בזנות בעיר ונודע בכינוי "שושי". בשנות השמונים התפרסם וינדר בראיונות באמצעי התקשורת כאשר חשף את עברו כנער שעבר התעללויות, בעיקר במהלך עבודתו בזנות בגני תל אביב.[3]
בשנת 1999 טילפן למזכירות הכנסת, הציג עצמו כרופא ומסר הודעה כוזבת על מות חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, שהיה מאושפז באותה עת. הודעה זאת גרמה להספד מרגש עליו מפי יו"ר הכנסת אברהם בורג. המניע לביצוע המעשה היה רצונו לעורר תשומת לב ציבורית למצבו הנפשי הקשה. כתב האישום שהוגש נגדו בגין המעשה בוטל על ידי בית המשפט בהסתמך על חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי שקבע כי וינדר היה חולה בנפשו בעת ביצוע העבירה ואינו כשיר לעמוד לדין.[4]
בתחילת אוגוסט 2003 ניסה וינדר להתאבד בדירתו בתל אביב. הוא בלע כדורי הרדמה וזעק לעזרה: "אני על סף הידרדרות ומבקש סיוע".[5] חייו ניצלו בזכות ערנות שכניו לבניין אשר הזעיקו עזרה רפואית. הוא התגלה בדירתו על סף עילפון. צוות מגן דוד אדום הבהיל את וינדר לבית החולים ושם הציל צוות הרופאים את חייו.
בשנת 2005 הודיע וינדר כי הוא החל בהליכי חזרה בתשובה.
מאז סוף שנות התשעים מוזכר וינדר מפעם לפעם בעיתונות בדרישות דרמטיות לעזרה במציאת מקום עבודה כגון: "אני על סף הידרדרות מחודשת ומבקש סיוע", "אני קורא לעם ישראל הרחום והחנון", "אני מוכן לעשות כל עבודה, כבר שנים שאני לא עובד בעבודה הבזויה שבה עסקתי כל חיי" וכיוצא באלה.
וינדר התארח בחוגי בית בתפקיד מרצה, תחקירן ומומחה פרטי בנושא הפדופיליה.
במרץ 2011 אושפז במוסד סיעודי ביפו בעקבות נפילה ואיבוד הכרה כתוצאה ממחלת הסוכרת שהוא סובל ממנה.[3]
[עריכה] בתרבות הפופולרית
- ללהקת משינה שיר בשם "קאנטרי ג'ו", שנכתב על ידי שלומי ברכה, גיטריסט וכותב השירים של הלהקה, בהשראת חיי זלמן שושי. ציטוט מתוך השיר: "חדרי ההלבשה דומים בכל מקום, והוא בתור אישה היה יוצא לנקום, והקהל מריע והוא כמעט מגיע, מגיע אל הדרך, הדרך לעצמו, קאנטרי ג'ו".
- להקת הבילויים הזכירה את וינדר בשיר "נפלא פה": "בבניין הסוכנות בקומה חמישית יושב זלמן שושי, עכשיו הוא פקיד, הוא שותה מהתה ומקליד".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- יאיר קידר, מתוך "הזמן הוורוד": ZALMAN SHOSHI AT WORK זלמן שושי בעבודה, יוטיוב
[עריכה] הערות שוליים
- ^ עמליה זיו. "דנה אינטרנשיונל", בתוך: עדי אופיר (עורך), חמישים לארבעים ושמונה - גיליון מיוחד של תיאוריה וביקורת 12/13 (1999)
- ^ טלי רווה, הצד האפל של הלילה בת"א: זלמן שושי: "נהניתי מהליטוף האבהי שלא היה לי יותר מהלירות", חדשות מחלקה ראשונה, 5 בינואר 2007.
- ^ 3.0 3.1 איתי אילנאי ואיתי בלומנטל, "התחנה האחרונה של זלמן שושי", mynet תל אביב–יפו, 6 ביוני 2011.
- ^ אפרת וייס, זלמן שושי לא יישפט על הודעת "מותו" של רובינשטיין, באתר ynet, 16 בינואר 2003.
- ^ זלמן שושי ניסה להתאבד בדירתו בת"א - וניצל, Gogay, 17 באוגוסט 2003.
