זלמן נחמיה גולדברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב זלמן נחמיה גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט עברי בבית אביחי

הרב זלמן נחמיה גולדברג (מכונה הגרז"ן; נולד בשנת ה'תרצ"ב (1932)) היה חבר בית הדין הרבני הגדול, המשמש כאב בית דין בבית הדין לענייני ממונות הישר והטוב, עורכו הראשי של האנציקלופדיה תלמודית ומכהן כראש הישיבה בבית המדרש של מכון לב וראש ישיבת "דעת משה" בירושלים.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במינסק, בלארוס, למשפחה של רבנים בליטא, חלק ממשפחת אביו השתייכה לחסידי חב"ד מהעיר לאפיץ. בגיל חמש עלה לישראל עם משפחתו והיא התיישבה בירושלים. למד בתלמוד תורה מאה שערים ובתלמוד תורה עץ חיים. בגיל עשר למד בישיבת תפארת צבי, ובגיל ארבע עשרה נכנס לישיבת חברון. כעבור מספר חודשים, בחשוון תש"ז, בעצת החזון איש, עבר לישיבת פוניבז' בבני ברק, ובשנת תשי"א שב ללמוד בישיבת חברון. בחודש אלול תשי"ד נישא לרחל אוירבך, בתו של הרב שלמה זלמן אוירבך.

מפורסם כפוסק וכמוסר שיעורים לתלמידי חכמים ברחבי ישראל, בין היתר בישיבת אור עציון, בישיבת כרם ביבנה ובכולל הרי פישל - מכון אריאל. ציבור השומעים העיקרי שלו הם אברכים לומדי רבנות ודיינות. הרב גולדברג ידוע בשיעוריו המורכבים, דבר המצריך את ציבור השומעים להיות בקיאים היטב בנושא השיעור. יש לו ידע מקיף בתחום הטכנולוגי, הרפואי והמשפטי.

הוא ידוע בכינויו "הגרז"ן" (במשמעות כפולה, ראשי תיבות של הגאון רבי זלמן נחמיה, וכביטוי לתלמיד חכם גדול וחריף בלימוד). מכהן גם כראש ישיבת "דעת משה" של חסידות סדיגורא.

הרב גולדברג משתייך לזרם הליטאי ונחשב מקורי בדעותיו ובפסקיו. בין השאר הורה בפסק הלכה חדשני שיהודי שומר תורה ומצוות יכול, תחת סייגים ומגבלות מסוימות, לחתום על כרטיס אד"י. זאת בניגוד לדעת הרב יוסף שלום אלישיב, מנהיגם הרוחני של הליטאים. הוא אחד הרבנים היחידים בחוגים החרדיים המטיל פתיל תכלת (ארגמון קהה קוצים) בציציותיו.

הרב גולדברג נתן הסכמה לספר "תורת המלך" הדן בהלכות הריגת גויים, אך בהמשך חזר בו וטען כי הספר מכיל דברים ש"אינם נכונים מכח הדין וגם אין להם מקום בשכל האנושי".[1]

מתגורר בשיכון חב"ד בירושלים.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הרב גולדברג נערכו מתוך הקלטות שיעוריו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]