זמושץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זמושץ'
Zamość
POL Zamość COA.svg
סמל העיר
POL Zamość flag.svg
דגל העיר
Zamość2.JPG
מראה כללי של העיר העתיקה בזמושץ'. בית העירייה במרכז
מדינה / טריטוריה Flag of Poland.svg  פולין
מחוז לובלין
ראש העיר מרצין זמוייסקי
שטח 30.34 קמ"ר
גובה 212 מטרים
תאריך ייסוד 1580
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין

66,268‏  (נכון ל-2008)
140,638‏
קואורדינטות 50°43′14″N 23°15′31″E / 50.72056°N 23.25861°E / 50.72056; 23.25861קואורדינטות: 50°43′14″N 23°15′31″E / 50.72056°N 23.25861°E / 50.72056; 23.25861
אזור זמן UTC +1
http://www.zamosc.pl
מפת העיר מ-1617 - ניתן להבחין בשלוש הכיכרות ובבית העירייה במרכז, וכן בארמון זמויסקי מימין (המפה פונה דרומה)

זמושץ'פולנית: Zamość; ברוסית: Замосць; בגרמנית: Zamosch) היא עיר במחוז לובלין שבדרום-מזרח פולין, השוכנת כ-240 ק"מ דרומית-מזרחית לבירה ורשה. היא שוכנת בלב אזור מיוער בגובה של כ-200 מטר מעל פני הים. בשנת 2008 מנתה אוכלוסייתהּ 66,268 תושבים, ובאזור המטרופוליטני התגוררו באותהּ העת 140,638 איש. מרכז העיר הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1992.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסוד העיר עד המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמושץ' נוסדה ב-1582, בעת האיחוד הפולני-ליטאי, על ידי האציל, המצביא והמדינאי, ההאטמאן יאן זמויסקי (Jan Zamoyski, מוזכר גם כיאן זמושצ'קי). לאחר שזמויסקי שהה בפדובה שבאיטליה לרגל לימודיו, הוא החליט לבנות על אדמותיו הפרטיות עיר שתהווה מרכז סחר על דרכי המסחר שקישרו את מרכז וצפון אירופה עם הים השחור, וזאת לפי עקרונות תכנון הערים האיטלקי. עיר שתהייה בעלותו.

לשם כך הוא שכר את שירותיו של האדריכל האיטלקי בן פדובה ברנרדו מוראנדו (Bernardo Morando), אשר שהה אותה עת בוורשה. הקמת העיר נמשכה תשע שנים, מ-1582 ועד 1591, ומוראנדו חילק אותה לשני מוקדים - במערב אזור מגורים לבני משפחת זמויסקי ולאצולה, ובמזרח אזור מגורים ומרכז מסחרי ערוך סביב שלוש כיכרות המסודרות בטור. בשל אופייה זכתה העיר לכינוי "פדובה של המזרח".

כדי ליישב את עירו, הזמין אליה זמושצ'קי תושבים בני לאומים שונים, ובהם רותנים, יהודים, טורקים, ארמנים ואחרים, זמושצ'קי היה מעוניין ברופאים יהודים והזמין אותם להגיע ממקומות רחוקים בהבטיחו להם שוויון זכויות. זמושצ'קי הקים בעיר אקדמיה ב-1595. סגנונה של העיר שילב יסודות מנריסטיים עם השפעות של אדריכלות הרנסאנס שהייתה מקובלת אותה עת במרכז אירופה, אך היא לא בוצרה בזמן הקמתה והייתה חשופה להתקפות. במהלך המאה ה-17 הפכה העיר למוקד אסטרטגי עם ביצורה, ולאחר מכן חוזקו הביצורים לפי אסכולת ואובן.

ב-1720 נערך בעיר סינוד של הכנסייה האורתודוקסית האוקראינית, ובמהלכו נוסחה רפורמה ליתורגית. בעקבות חלוקת פולין ב-1772, עברה העיר לשלטון אוסטרי עד 1809 ולאחר המלחמות הנפוליאוניות שהסבו לה נזק כבד, הייתה לחלק מדוכסות ורשה. הרוסים כבשו את זמושץ' ב-1815, והיא נותרה חלק מהאימפריה הרוסית עד מלחמת העולם הראשונה. ב-1821 נרכשה העיר על ידי אוצר המדינה מידיה של משפחת זמויסקי.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הגרמני כבש את זמושץ' ב-14 בספטמבר 1939, אך ככלל העיר לא ניזוקה במהלך מלחמת העולם השנייה והצליחה לשמור על אופיה המקורי, בין היתר הודות לכך שהיא יועדה החל מ-1942 להיות חלק ממרחב המחיה העתידי הגרמני (Lebensraum) בגנרלגוברנמן. התוכנית נקראה "פעולת זמושץ'" (Aktion Zamosc) והעיר יועדה לשנות את שמה ל"הימלרשטאט" (Himmlerstadt). לפי התוכניות היו אמורים להתיישב בה 60,000 גרמנים עד סוף 1943. באזור זמושץ' נערך ניסוי בטיהור אתני, וכ-110,000 איש גורשו מ-297 כפרים בקיץ 1943. במקביל, עד מועד זה יושבו במקום כ-8,000 בני העם הגרמני ואליהם נוספו כ-2,000 נוספים בשנת 1944, שבהמשכה שוחררה העיר על ידי הצבא האדום.

לאחר מלחמת העולם השנייה ידעה העיר תנופת פיתוח, ובשנות ה-70 וה-80 גדלה אוכלוסייתה כמעט פי שניים. ראש העיר הנוכחי, מרצין זמויסקי (2009), הוא מצאצאיו של יאן זמויסקי.

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר שוכנת סמוך לגבול פולין עם אוקראינה, בצומת מסילות הרכבת והכבישים מלבוב לוורשה ומשלזיה לכיוון רוסיה. זמושץ' מנסה למתג את עצמה כמרכז כלכלי-מסחרי ולהפיק תועלת ממיקומה בסמוך לשלושה מעברי גבול בין פולין לאוקראינה וכן כיעד תיירותי.

בעיר פועלת התזמורת הסימפונית על שם קארול נמיסלובסקי בזמושץ' (Karol Namysłowski Symphonic Orchestra in Zamość) ומתקיימים בה אירועי מוזיקה קלאסית וג'אז. עוד מתקיימים בה, בין היתר, אירועי תיאטרון הקיץ באוויר הפתוח (Zamojskie Lato Teatralne) ופסטיבל הפולקלור הבילאומי "אירופולק" (Eurofolk).

מערכת החינוך הגבוה בעיר כוללת חמישה מוסדות בהם לומדים כ-7,000 תלמידים בסך הכל‏‏‏[1]. המוסדות הם:

  • בית הספר הגבוה לניהול (Wyższa Szkoła Zarządzania i Administracji w Zamościu)
  • בית הספר הגבוה לכלכלה ולאומנויות על שם יאן זמויסקי בזמושץ' (Wyższa Szkoła Humanistyczno - Ekonomiczna im. Jana Zamoyskiego z siedzibą w Zamościu)
  • בית הספר המקצועי הגבוה בזמושץ' (Państwowa Wyższa Szkoła Zawodowa w Zamościu)
  • האקדמיה למדעי החקלאות של לובלין בזמושץ' (Wydział Nauk Rolniczych w Zamościu Akademia Rolnicza w Lublinie)
  • הסמינר למורים בזמושץ' (Zespół Kolegiów Nauczycielskich w Zamościu).

אתרי העיר העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר העתיקה של זמושץ'
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Ratusz9 zam.JPG
בית העירייה
מדינה Flag of Poland.svg  פולין
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1992, לפי קריטריון 4
Stare miasto zam4-he.png
פארק העיר
ארמון זמויסקי והאנדרטה לזכר מייסד העיר

העיר העתיקה של זמושץ' (Stare Miasto) קטנה למדי. אורכה ממזרח למערב כ-700 מטר ורוחבה מצפון לדרום כחצי קילומטר. סביבה הוקמו חומות ומגדלי שמירה ששרדו רק בצידה המזרחי של העיר ולאורך קטע קטן בדרומה. רחובותיה ערוכים בצורת שתי וערב כמעט ללא יוצא מן הכלל, ובצידה המערבי, סביב ארמון זמויסקי, משתרע פארק העיר (Park Miejski) ששטחו 112 דונם ובו בריכה שבמרכזה אי.

כיכר השוק הגדולה (Rynek wielki) שוכנת במרכזה של העיר העתיקה. היא רבועה בצורתה, ואורך כל אחת מצלעותיה הוא 100 מטר בדיוק. סביבה בתים שבקומתם הראשונה ארקדה ובה נפגשים שני רחובותיה הראשיים של העיר העתיקה - רח' גרודזקה (Ul. Grodzka), רחוב האורך ממזרח למערב, ורחוב הרוחב המוביל צפונה אל כיכר המלח (Rynek Solny) ודרומה אל כיכר שוק המים (Rynek Wodny).

בית העירייה ניצב בצידה הצפוני של הכיכר, והוא נבנה בסוף המאה ה-16 ובתחילת המאה ה-17. בין 1639 ל-1651 הוא הוגדל והוגבה ונוספו לו שלוש קומות. במאה ה-18 נוספו לו חדר משמר ושני גרמי מדרגות בצורת חצי עיגול. ב-1770 הונחה כיפה על ראשו של מגדל השעון שמעליו, ונקבעה בה מנורה.

כיכר השוק הגדולה

הקתדרלה שוכנת בחלקה הדרום-מערבי של העיר העתיקה והיא נבנתה בין השנים 1587-1598, וזכתה למעמד של קתדרלה ב-25 במרץ 1992. היא מוקדשת לאדון הגאולה ולשליח תומאס הקדוש. אורכה 45 מטר ורוחבה 30 מטר. למבנה שלוש ספינות ומצדדיהן קפלות שאחת מהן מקרויה עם שם זמויסקי. במגדל הפעמונים שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-18, שלושה פעמונים היסטוריים שהגדול שבהם מכונה "יאן" על שמו של מייסד העיר. בבניין קבוע לוח המנציח את זכרם של תושבי זמושץ' והסביבה שנרצחו בעת מלחמת העולם השנייה.

ארמון זמויסקי שוכן בקצה המערבי של העיר העתיקה, ושימש כמעון מגוריה של המשפחה השלטת בעבר. הוא הוקם בין השנים 1579-1586 והוקף בעבר בחומות משלו שחצצו בינו לבין מרכז העיר. במקורו היה בן קומה אחת ואורכו עמד על 60 מטר. במאה ה-18 הוא נבנה במחדש בסגנון הבארוק ונוסף לו גג משופע המעוטר בפסלים בפינותיו. ב-1809 חדל המבנה מלשמש את בני המשפחה וב-1821 נמכר יחד עם העיר כולה לאוצר המדינה. ב-1831 הפך המבנה לבית חולים צבאי ונגרם לו נזק. מאז 1918 הוא משמש כבית משפט.

הארסנאל שוכן מדרום לארמון והוא הוקם בשנות ה-80 של המאה ה-16. במקור הייתה במבנה קומה בודדת והוא היה אחד ממבני הציבור הראשונים בעיר. מאוחר יותר נוספה לו קומה נוספת וגרם מדרגות חיצוני. כיום שוכן במקום מוזיאון לכלי נשק ולהיסטוריה.

הארסנאל

כיכר שוק המלח (Rynek Solny) נמצאת כ-50 מטר בלבד מצפון לכיכר השוק הגדולה, בצידו השני של בית העירייה. הכיכר קטנה פי ארבעה מהכיכר הגדולה ואורך כל אחת מצלעותיה הוא 50 מטר. כפי ששמה מעיד עליה היא שמשה כמקום לאחסון ולסחר במלח, וכאן התגוררו יהודי העיר בראשית ימיה של הקהילה. רחוב זמנהוף (בעבר רחוב היהודים) יוצא מהכיכר לכיוון מזרח ומוביל אל בית הכנסת.

בית הכנסת הישן ברחוב זמנהוף הוקם ב-1610 ובמרכזו אולם תפילה בגודל של 11.6 על 12.2 מטר. הוא נושא כיפה ובמאה ה-17 נוספו לו שני חדרי תפילה לנשים. המבנה נפגע באורך קשה במלחמת העולם השנייה, חלקו הדרומי נהרס כליל וכל תשמישי הקודש נגנבו ממנו. המקום שופץ לאחר המלחמה ושימש כספרייה לאחר 1958.

כיכר שוק המים (Rynek Wodny) שוכנת מדרום לכיכר השוק הגדולה ובניגוד לשתי הכיכרות האחרות היא מלבנית. אורכה 70 מטר ורוחבה 50 מטר, אך היא זכתה לצורתה זו רק במאה ה-19. היא לא יועדה לשמש כשוק אלא כאזור מגורים, וזכתה לשמה בשל בריכה קטנה השוכנת מדרום לה. בעבר שכנו בה בתים שבקומתם הראשונה נמתחה ארקדה אך אלה לא שרדו.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת בזמושץ'
אנדרטה לזכר יהודי זמושץ' הניצבת בבית הקברות בקריית שאול בתל אביב
לוח זיכרון בזמושץ'

זמויסקי הזמין לעירו המתהווה בני עמים שונים ובהם גם יהודים, שכן היה מעוניין ביישובה בסוחרים שיפתחו את המסחר בה וברופאים. החל ב-1588 הגיעו לעיר יהודים ממרוקו, טורקיה, ארמניה ומאיטליה, וזכו לשוויון זכויות‏ ולפטור ממיסים למשך 25 שנים‏‏[2]. בין היתר הם היו רשאים לעסוק בכל מקצוע למעט ייצור נעליים, בפרוונות ובקדרות, וניתנה להם רשות להקים את מבני הקהילה מאבן ולהיות בעלי בתים. בעיר קמה קהילה יהודית ספרדית שנחשבה לצפונית ביותר באירופה, וזו התרכזה סביב שוק המלח (Rynak Solny) באזור רחוב היהודים (Ul. Żydowska, כיום רחוב זמנהוף - Ul. Zamenhofa) והרחוב הנקרא כיום על שם יליד העיר י"ל פרץ (Ul. Pereca). הקהילה הספרדית התפרקה בשנות ה-20 של המאה ה-17, ובמקביל החלו להתיישב בעיר יהודי אשכנז, אשר חלקם נמלטו מפרעות חמלניצקי. מצבם של יהודי העיר הלך והתדרדר במשך המאה ה-18 והורע אף יותר לאחר הכיבוש הרוסי ב-1815. מושל העיר שקל להגלות את כל הקהילה היהודית מהעיר ומשך מספר שנים הכניסה לתחומיה הייתה אסורה ליהודים. עם זאת, ב-1897 התגוררו בעיר 7,034 יהודים, שהיוו מחצית מהאוכלוסייה, ומספרם גדל לכ-9,000 איש (כ-63% מהתושבים) ב-1909.

ערב השואה מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-12,000 נפש שהיוו כ-45% מהתושבים, וכ-5,000 מהם הצליחו להמלט לתחומי ברית המועצות בתחילת המלחמה. הגרמנים הקימו את היודנראט באוקטובר 1939, ולפי מפקד שערך זה נותרו בעיר 4,984 יהודים, ואליהם נוספו כ-500 יהודים שהובאו ממקומות אחרים בפולין. בעיר קם גטו וכל היהודים מהעיר והסביבה חויבו לעבור אליו עד ה-1 במאי 1941. הגירוש הגדול הראשון התקיים בערב פסח, ה-11 באפריל 1942, וכ-3,000 איש גורשו לבלזץ. בעיר נותרו כ-2,000 יהודים ואליהם נוספו 2,100 נוספים שגורשו מצ'כוסלובקיה ומגרמניה. שני גירושים גדולים נוספים לבלזץ ומשם למאידנק נערכו באפריל ובאוקטובר 1942, ועד מרץ 1943 נרצחו כל הנותרים בגטו. כ-300 יהודים שבו לעיר מברית המועצות לאחר שחרורה, אך הם נתקלו בעוינות ואף היו שני מקרי רצח. ב-1947 נותרו בעיר חמישה יהודים. אחרי המלחמה הקימו ניצולים בני העיר את ארגון יוצאי זמושץ', המנציח את זכר הניצולים באופן שוטף ובאזכרה השנתית ביום השואה.

בין רבני העיר היה רבי צבי הירש מזמושץ', מחבר שו"ת "תפארת צבי". במשך שנתיים כיהן בעיר כמגיד מישרים רבי יעקב קרנץ, ה"מגיד מדובנה".

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בפולין

אושוויץ-בירקנאוטירת מאלבורקאולם המאה בוורוצלבכנסיות השלום ביאבור ובשווידניצההמרכז ההיסטורי בקרקובהמרכז ההיסטורי בוורשהטורוןפארק מוז'קובסקי (עם גרמניה) • העיר העתיקה בזמושץ'מכרות המלח בווייליצ'קה ובבוכניהכנסיות העץ בדרום פולין קטןחורשת ביאלובייסקה (עם בלארוס) • קלוואריה זבז'ידובסקה: האדריכלות המנייריסטית, נוף הגנים ופארק הצלייניםכנסיות העץ של אזור הקרפטים בפולין ובאוקראינה (עם אוקראינה)