זמן אלול

ערך זה עוסק במונח מעולם הישיבות. אם התכוונתם לספרו של דב אלבוים באותו השם, ראו דב אלבוים#יצירה ספרותית.

זמן אלול (נהגה במלעיל) הוא אחד משלושת הזמנים הנהוגים ברוב סוגי הישיבות בימינו. בישיבות הגדולות שבאירופה היו נהוגים שני "זמנים" בלבד במחזור השנה, חורף וקיץ,‏ אך בארץ ישראל חוּ‏דש גם "זמן אלול".‏ "זמן" זה נמשך על פני 39 הימים המקדימים לבואם של הימים הנוראים,‏, הוא מלווה במתח נפשי רב ועבודה רוחנית, והוא הקצר בין שלושת ה"זמנים".

מאפיינים

יחודו של "זמן" זה נעוץ בכך שהוא מוקדש לעשיית תשובה, ולעבודה רוחנית מיוחדת לקראת בואם של הימים הנוראים. הדבר מתבטא באופנים שונים: לעתים בהתארכות סדר מוסר, ולימוד ספרים אחרים במקום ספרי המוסר השגרתיים, כדוגמת שערי תשובה של רבנו יונה,‏ ריבוי שיחות מוסר מצד המשגיח והתחזקות של התלמידים בינם לבין עצמם. יש שנוהגים לא לצאת מהישיבה לאורך כל הזמן, כדי להימנע מהשפעות העולם שבחוץ, ולמעט באכילה, שינה וביטול תורה. תענית דיבור נפוצה אף היא בחודש אלול.
הנחת המוצא של תלמידי הישיבות היא כי כולם פושעים בדברים רבים, כולל הצדיקים ביותר, ועל כן אין מי שלא צריך לחוש פחד לאורך כל חודש אלול מפני הימים הנוראים - ימי הדין. כפי שכותב הרב אליהו דסלר: "מה מצבנו? מי שירצה להכיר את האמת ידע ויווכח שהנו פושע בכל רגע, פושע בכל נקודה, והגרוע ביותר - שלא ידע מזה כלל" (מכתב מאליהו, כרך ב', עמ' 54)

יסודו של "זמן" זה אינו בהמצאה ישיבתית, וגם ביהדות הכללית חודש אלול מוקדש לשיבה בתשובה ולאמירת סליחות לקראת הימים הנוראים. אך בישיבות, בעיקר בעקבות תנועת המוסר, הדגישו "זמן" זה באופן מיוחד. הרב יחזקאל לוינשטיין מעיד: "בלומדי בישיבת לומז'ה היו בימי אלול מתכנסים הנערים לפני תפילת מעריב במוצש"ק בחדר חשוך, ור' דוד טעביל מתלמידי הגרי"ס (רבי דוד טביל מתלמידי רבי ישראל סלנטר) היה מדבר דברי התעוררות ומסיימים בתפילת "השיבנו", וכולם היו פורצים בבכי מר מפחד יום הדין." (אור יחזקאל, עמ' פ"ג)
גם בימינו הדבר נכון, אם כי בצורה פחות דרמטית: "האווירה של אלול היא אווירה של ערב משפט... עכשיו, ערב המשפט, יש אווירה לחוצה; אנשים מסתובבים עם פרצופים רציניים. אם מישהו אומר בשולחן בחדר האוכל משהו שנשמע כמו התחלה של לשון הרע, מיד יזכירו לו כולם: 'אלול, אלול'. בכלל, משתדלים לקצר בארוחות ולדבר בהן כמה שיותר בדברי תורה."‏‏

בתנועת המוסר

רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, היה גורם מרכזי ביצירת המשמעות הדרמטית של חודש אלול, והמשפט המוזכר - המשפט הנפוץ ביותר בהקשר זה בעולם הישיבות - מהווה משפט מפתח בהבנת גישתו - הגישה שנפוצה בתנועת המוסר ובעולם הישיבות. מונח מפתח נוסף באווירת חודש אלול הוא "חרדת הדין"; החרדה הצפויה מפני ימי-הדין - הימים הנוראים, בהם כל אדם נשפט לחיים או למוות. תנועת המוסר רתמה את חודש אלול לאידאולוגיה שלה, במובן זה שטענה כי לימוד המוסר הוא המכשיר להתקדמות רוחנית בחודש אלול. הרב יחזקאל לוינשטיין כותב בשם רבי ישראל סלנטר, כי: "בזמנינו שהורגלנו בתקיעת שופר, אין אפשרות להגיע להתעוררות על ידי שמיעת קול שופר, ולכן כתב הגרי"ס (רבי ישראל סלנטר) שהעצה הראויה עבורנו היא לימוד המוסר מתוך התבוננות והתפעלות." (אור יחזקאל, עמ' קע"ד)

במהלך חודש אלול, דחפו ראשי הישיבות ובעיקר המשגיחים את תלמידיהם לחיטוט פנימי בלתי-פוסק, לחרדה ולאימה ממשית מפני הימים הנוראים.
הרב יחזקאל לוינשטיין שהיה משגיח בישיבת פוניבז', ונחשב לקיצוני, אמר:

	רח"ל (ראשי תיבות בארמית של "רחמנא לצלן"; ובעברית "השם יצילנו") זה מצבינו, חולים אנו במחלות אנושות, "כל ראש לחלי" ואין אנו מכירים כלל שחולים אנו. ולדוגמה המדמה בנפשו כי אלול הוא כשאר ימות השנה, הלא חולה הוא אנושות, ואילו אנו אין ימי האלול אצלנו שונים משאר הימים הרי בהכרח שחולים אנו במחלה שאיננו יודעים אודותיה.
– אור יחזקאל, עמ' ה'

גם הרב אליהו דסלר שהיה נוקשה פחות מרב לוינשטיין, (גם הוא משגיח של ישיבת פוניבז', וממעצבי עולם הישיבות הליטאי), כותב:

	מי שנגזר דינו ליהרג למחר, לא ינוח ולא יוכל להתענג היום מפני דאגת מותו; רק ליוצא מדעתו יחשב זה אשר לא חש ולא מרגיש במותו הצפוי(ה) לו מחר. וכיוון שכן לפלא על כולנו, שיודעים אנו שזמננו קצוב וימינו ספורים ואין אנו שמים על לב.
– מכתב מאליהו, כרך ד', עמ' 84

ראו גם

• אלול

לקריאה נוספת

ספרות רבנית:

• הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות התשובה.
• הרב יוסף דוב סולובייצי'ק, על התשובה: שיחות לאלול ולימים נוראים הוצאת אלינור.
• אריה כרמל וחיים פרידלנדר (עורכים) הרב אליהו דסלר, מכתב מאליהו (כרך ב', עמ' 53), ירושלים
• הרב יחזקאל לוינשטיין, "אור יחזקאל – אלול וימים נוראים", בני-ברק, ה'תשל"ח
• הרב שג"ר, על כפות המנעול: דרשות לימי התשובה וחודש אלול, הוצאת ישיבת שיח יצחק, 2004.
• הרב רא"ם הכהן, לרחוק ולקרוב: שיחות על בין כסה לעשור, אלול, וימים נוראים, הוצאת ישיבת עתניאל, 2005.

אחרים:

• דב אלבוים, זמן אלול, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1997

קישורים חיצוניים

• ידידיה מאיר, לשון הרע? ביטול תורה? פגישות לשידוכים? לא בזמן אלול, באתר הארץ, 20.8.2002
• אלול, פחד או התחנכות?, אשכול בפורום עצור כאן חושבים