זנב סוס (אנטומיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זנב סוס בחוט שדרה אנושי (מסומן ב-3)

באנטומיה, זנב סוסלטינית: cauda equina) הוא כינוי למבנה הקיים אצל רוב החוליתנים בחלקו האחרון של עמוד השדרה. המבנה מורכב משורשי עצבים המגיעים מחלקיו העליונים של חוט השדרה (עמוד השדרה ממשיך גם אחרי סוף חוט השדרה) האסופים יחד בצורה הדומה לשערות זנב של סוס. השם "זנב סוס" ניתן למבנה זה על ידי האנטומיסט הצרפתי אנדריאס לאזריוס במאה ה-17 בשל הדמיון המדובר.

מבנה אנטומי באדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנב סוס באדם הוא קבוצה של עצבים ספינליים ושורשי עצבים ספינליים, המורכבים מזוגות 2 עד 5 של העצבים המותניים (הלומבריים), מזוגות 1 עד 5 של העצבים העציים (הסקרליים) וזוג אחד של עצבים קוקסיגליים. כל העצבים הללו יוצאים מהקונוס הַלְּשַׁדִּי של עמוד השדרה (מבנה דמוי חרוט). העצבים שמרכיבים את זנב הסוס מעצבבים מוטורית את הירכיים, הברכיים, הקרסוליים, כפות הרגליים, הסוגר הפנימי של פי הטבעת והסוגר החיצוני של פי הטבעת. בנוסף, הם מעצבבים סנסורית את חיץ הנקביים, וכן מעצבבים פאראסימפתטית את שלפוחית השתן באופן חלקי.‏[1]

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באדם עמוד השדרה גדל ומתפתח, בעוד שחוט השדרה מפסיק לגדול בינקות. לכן, לאחר הלידה, הקצה של זנב הסוס הוא באזור חולייה L3, בעוד שבמבוגרים הוא באזור חוליות L1-L2. אולם, בשל וריאציות אנטומיות שונות, קצה זנב הסוס במבוגרים יכול להיות באזור חוליות L3 עד T12.

חשיבות קלינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור זנב הסוס הוא אזור מועדף להזרקת חומרים (למשל חומרי הרדמה) או לשאיבת נוזלים. בלקיחת דגימה של נוזל מוחי שדרתי‎ באמצעות ניקור מותני, מבצעים זאת באזור זנב הסוס של עמוד השדרה, כדי להימנע מפגיעה אפשרית בעצבים של חוט השדרה העלולה להתרחש בניקור החלקים הגבוהים יותר בחוט השדרה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gray490.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.