עצמאות ברזיל
עצמאות ברזיל הוא התהליך במהלכו התנתקה ברזיל פוליטית מהאימפריה הפורטוגזית בתחילת המאה ה-19. רישמית בברזיל, חוגגים את עצמאות המדינה ב-7 בספטמבר, תאריך בו אירע בשנת 1822 הכרזת העצמאות על ידי דום פדרו הראשון, אירוע גם מוכר כזעקת איפירנגה (על שם הנהר, שעל גדותיו התחולל האירוע)[1].
[עריכה] נסיבות
בתחילת שנות העשרים של המאה ה-19, עם סיום הכיבוש הנפוליאוני של חצי האי האיברי, חזר ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל, מגלותו הזמנית בממלכה[2] הברזילאית לפורטוגל. זכויות היתר מהן נהנתה ברזיל בזמן ששהתה בה משפחת המלוכה הפורטוגלית בוטלו, וביטולן עורר את זעמם של לאומנים מקומיים. דום פדרו, יורש העצר הפורטוגלי שנשאר במצוות אביו כעוצר של ברזיל, צידד בלאומנים, תמך במורדים ואף סירב לשוב לפורטוגל. על שום כך הודח דום פדרו מתפקידו כעוצר ומונה כנציגה של משפחת המלוכה בברזיל.
[עריכה] זעקת האיפורנגה
החדשות אודות הדחתו הגיעו לדום פדרו ב-7 בספטמבר 1822, עת הגיע לסאו פאולו מביקור בנמל העיר סנטוס. על גדות נהר האיפירנגה שלף דום פדרו את חרבו וקרא "עצמאות או מוות!" והכריז על עצמאותה של ברזיל מפורטוגל. ב-12 באוקטובר הוכרז דום פדרו כקיסר של האימפריה הברזילאית, והוכתר רשמית ב-1 בדצמבר. בכך הפך מ"פדרו הרביעי מפורטוגל" ל"פדרו הראשון".
