זרחיה הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רז"ה" מפנה לכאן. לערך העוסק ברבי שלמה (זלמן) הכהן הענא, מדקדק עברי בן המאה ה-18 בגרמניה, ראו שלמה זלמן הנאו.

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12. מחבר "ספר המאור", ספר השגות על הרי"ף, ועל כן נקרא בפי כל: בעל המאור.

מלבד בקיאותו הרבה והמקיפה בתורה, נודע הרז"ה גם בידיעותיו בתחומים אחרים, כמו אסטרונומיה ופילוסופיה, וכן בספרות.
כמו כן, מפורסם הרז"ה בפיוטיו ושיריו. כמה מפיוטיו, סליחותיו וקינותיו נכנסו לסידור התפילה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרז"ה נולד בעיר גירונה שבספרד. שנת לידתו אינה ידועה, אך החוקר ישראל מ' תא-שמע משער שנולד סמוך לשנת 1115‏‏.‏[1] בגיל צעיר הגיע עם הוריו לנרבונה, במחוז פרובנס שבצרפת, שבאותה תקופה ניחן ביצירה יהודית תוססת. שם למד תורה בפני חכמי המקום, ר' משה בן יוסף (רמב"י) ור' אברהם בן יצחק אב בית דין (ראב"י אב"ד, בעל ספר האשכול). עוד בנערותו, בגיל 19, כבר היה בידו חיבור משלו, ככל הנראה ספר על הלכות שחיטה ובדיקה‏‏.‏[2] לאחר מכן עבר ללוניל (לפי השערת תא-שמע, אולי כבר בין השנים 11451150), שבה חיבר את חיבורו העיקרי, ספר המאור, ובסוף ימיו חזר לגירונה; על מעשיו בסוף ימיו אין כל ידיעות. נפטר כנראה בשנת ד'תתקמ"ו, 1186 לספה"נ.‏[3]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, ר' יצחק, היה תלמיד חכם חשוב בגירונה; שמו של סבו היה זרחיה, ושל אבי-סבו – ר' שם טוב; אין ידוע דבר על פעלם של שני האחרונים, אף כי מסתבר כי חיו ופעלו בקטלוניה או בספרד.

לר' זרחיה היה אח צעיר בשם ר' ברכיה, ואשר כמה איגרות ביניהם השתמרו, ובהן שאלות ששאל ר' ברכיה את הרז"ה. ר' ברכיה כתב כמה פיוטים, ובנו, ר' יהודה, הוא מחבר שיטת ריב"ב המודפסת בדפוס וילנא של התלמוד הבבלי, על הרי"ף. בספר זה רבות מאוד המובאות בשם דודו הרז"ה, בעיקר מתוך ספר המאור.

לרז"ה היה בן בשם יצחק, שפעל בגירונה, ובן מבוגר יותר, שנשאר בלוניל, בשם יוסף.

עוד ידוע כי משפחת הרז"ה באה בקשרי נישואין עם ר' משולם בן יעקב מלוניל; הרא"ה שמייחס עצמו כדור רביעי לרז"ה, בן אחר בן, כותב‏‏‏[4]: "תירץ אדוני זקני הרב ר' אהרן בן אדוננו הרב ר' משולם ז"ל".

על פי מגילות ייחוס עתיקות‏‏‏[5], משפחות הורוביץ ואפשטיין, אשר מהן יצאו רבנים, אנשי ציבור ואנשי דת, וכן מדענים, מוזיקאים ופילוסופים, מקורן במשפחתו של ר' זרחיה.

תקופת חייו של זרחיה הלוי על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר המאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, חיבורו המפורסם של הרז"ה הוא ספר ההשגות על הרי"ף: ספר המאור. ספרו זה מתחלק לשניים: 'המאור הקטן' נכתב על מסכת ברכות וסדר מועד וכן על מסכת חולין, ו'המאור הגדול' נכתב על סדרי נשים ונזיקין (ישנן גמרות שפירושו על מסכת חולין נקרא שם 'המאור הגדול', והיא טעות כפי שמוכח בהקדמתו לספר).

ספר המאור הוא תוספת לחיבור ההלכות של הרי"ף וכולל דיונים בהלכות הרי"ף, הוספות של דברי חכמים על הלכות המוזכרות בספרו של הרי"ף וביאורי סוגיות של התלמוד הנוגעות לעניינים שנדונו בהלכות הרי"ף. לטענת הרב בנימין זאב בנדיקט מגמתו של הרב זרחיה הלוי בספר המאור היה להגן על מסורות קדומות של חכמי פרובנס מפני פסיקת הלכה על פי הרי"ף שהביא לחדירת מנהגי ספרד לפרובנס‏[6].

בראש חיבורו מובא בדפוס שיר קצר, שאינו שייך לחיבור זה במקורו. בהקדמה לחיבור הוא מאריך במעין התנצלות על שהעז להשיג על דברי הרי"ף. וכך הוא כותב שם על הרי"ף: ואינו צריך להאריך בגדולתו ובחכמתו. כי היא גלויה לכל בעלי עינים. כשמש בחצי השמים. וכנפי צדקותיו. בחבור הלכותיו. פרושות על דורותיו. ועל כל דורות הבאים אחריו. כי לא נעשה חבור יפה כמוהו בתלמוד מאחרי סתימתו. ומסיים דבריו אלו: ועל כן חובה עלינו בכל דבר נכבד ומפואר, לכבדו ולפארו לקדשו ולטהרו ולהלבינו ולבררו כפי כחנו. ולזאת חברתי הספר הזה.

לאחר פתיחה זו, הוא מסביר בהקדמה מדוע בחר לקרוא בשמות הללו לחיבוריו: 'המאור' נקרא כך, משום שענינו להאיר עיני התלמידים. 'המאור הגדול', שנכתב על סדרי נשים ונזיקין, נקרא כך כיון שדיני ממונות, המרובים בסדר זה, נקראו בפי חז"ל: מקצוע גדול בתורה. 'המאור הקטן', שנכתב על סדר מועד, נקרא כך כיון שהמועדים נקבעים על פי קידוש החודש, על פי חידוש הלבנה, שהיא המאור הקטן.

בספר ישנה מערכת הפניות פנימיות מפורטת ומסועפת - ומדויקת להפליא. דיוק זה נובע מהחלטתו שלא להפיץ את הספר עד שיעבור הגהה אחרי הגהה ושיפוץ אחרי שיפוץ, כך שלמעשה נכתב הספר עד סוף ימיו. רז"ה ביקר בחריפות את בן פלוגתו הגדול, הראב"ד, גם על התגאותו של זה בכך שחזר בו לעתים קרובות. לדעת רז"ה, אין זה ראוי מצדו של פוסק לפרסם דעה שתתברר לאחר מכן כשגיאה.

שאר ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, בנערותו חיבר הרז"ה חיבור קצר בשם 'הלכות שחיטה וטריפות', ככל הנראה עוד בטרם הגיע לנרבונה.

חיבור אחר, 'ספר הצבא', הוא מעין השלמה לספר המאור. בספר זה מציג הרז"ה שלושה עשר כללים בדרכי לימוד הגמרא, שמתוכם נובעות כמה השגות על הרי"ף.

כמו כן, חיבר הרז"ה חיבור על מסכת קינים וספר הנקרא "סלע המחלוקת", ובו השגותיו על ספר "בעלי הנפש" של הראב"ד.

מבקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות התנצלותו של הרז"ה בהקדמתו, השגותיו על הרי"ף נתקבלו ברעש גדול. הראב"ד, שהיה גם חברו, הגיב בחריפות רבה על ההשגות, בחיבורו 'השגות ותשובות'(המכונה 'כתוב שם'). גם הרמב"ן, הקדיש את חיבורו 'מלחמות ה' להגנת הרי"ף מפני 'בעל המאור'. יש האומרים שאף נאלץ לעזוב את העיירה לוניל בעקבות הביקורת על חיבורו.
להגנתו של הרז"ה מפני המשיגים עליו, יצא ר' עזרא מלכי בחיבורו 'שמן למאור'.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏תא שמע, עמ' 10.‏
  2. ^ ‏בפתיחת ספר המאור שבדפוס וילנא מובא שיר שבו הוא מוזכר כבן 19, אך השיר אינו שייך לספר זה, כפי שניתן לראות באזכור סוף ימיו של רבנו תם בספר, ועוד רבות כהנה.‏
  3. ^ ‏כך על פי רשימה כרונולוגית אנונימית שהובאה בספר "שבט יהודה" לן' וירגה. תא שמע (עמ' 15) סבור כי ייתכן שאין זה תאריך פטירתו האמיתי, שכן קיימת עדות של ר' מנחם די לונזאנו על ספר "משנה תורה" בכתיבת יד הרז"ה, כאשר מוסכם על הכול שספר זה לא הגיע לפרובנס לפני 1193.‏
  4. ^ ‏בפירושו למסכת עבודה זרה, לה, ב. ראה תא-שמע, עמ' 16.‏
  5. ^ ‏‏ראה אנציקלופדיה לחכמי גליציה מאת מאיר וונדר, כרך ב'‏.‏
  6. ^ בנימין זאב בנדיקט, מרכז התורה בפרובנס, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשמ"ה, עמוד 68


פרשני התלמוד בימי הביניים בפרובנס

הראב"ד | (ראב"ן הירחי שנדד לעיר טולדו שבספרד) | רבנו זרחיה הלוי | רבי מנחם המאירי | רבי אברהם מן ההר