זריעת עננים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ענן קומולונימבוס המוריד גשם
מטוס ססנה 337 המשמש לזריעת עננים בישראל
מתקן זריעת עננים במטוס ססנה 210
המחשת התהליך
המחשת התהליך הכימי

זריעת עננים היא שיטה מלאכותית להגברת ירידת הגשם על ידי יצירת אתרי התגרענות מלאכותיות בעננים.

טיפות מים שנמצאות במצב של קירור יתר הופכות לטיפות קרח אם קיימים באוויר חלקיקים מיקרוסקופים, הנקראים אירוסולים, סביבם נוצרת הטיפה. חלקיקים אלו יכולים להיות אבקנים של צמחים, חלקיקי אבק, חרסית, מלח ולעתים קרובות גם מזהמים הנפלטים על ידי האדם לאטמוספירת כדור הארץ כמו פיח.

זריעת עננים מוסיפה אירוסולים לאוויר וכך מגבירה את יצירת טיפות הקרח, שההסתברות לירידתן כגשם גבוהה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להגביר את כמות הגשמים ניסו לפזר באופן מלאכותי חלקיקים בעננים. בפרויקט גדול בשם "ניסויי ישראל" גילו כי החומר הנקרא יודיד הכסף (תרכובת של כסף ויוד) הוא היעיל מכולם לצורך השגת מטרה זו‏[1]. יודיד הכסף מסוגל למשוך אליו את אדי המים ולקשור ביניהם באופן יעיל ליצירת טיפות גשם. בשנות ה-50 ועד שנות ה-70 זרעו עננים על ידי הפצת יודיד הכסף באמצעות תנורים, רקטות ומטוסים. הפיזור על ידי מטוסים הוכח כיעיל. הממצאים שהתקבלו ב"ניסויי ישראל" ממחישים את מידת החשיבות והתועלת הפוטנציאלית שיש לזריעת עננים בזמן הנכון ובדרך הנכונה ואת העובדה שעדיין ארוכה הדרך להבנה מלאה של הנושא. בשלב זה מוסב הדגש המחקרי להבנת הדרך שהאבק המדברי ונבטי הקיפאון משפיעים על תהליכי יצירת הגשם בעננים.

כיום ישראל היא המובילה בעולם בהורדת גשם מלאכותי. כמות הגשם השנתית עלתה בישראל בממוצע ב - 13% בעקבות זריעת העננים. אף על פי כן, אם זורעים יותר מדי יודיד הכסף או שיש כמות גדולה של אירוסולים באוויר, גודל הטיפות לא יעלה על 1 מילימטר ולא ירד גשם כלל. את השאלה האם החומר יודיד הכסף היורד עם הגשם מסוכן לבריאות יש לבחון משני כיוונים: מצד אחד ריכוז גבוה של יודיד הכסף במים הוא לא בריא ועלול לגרום לסרטן ומצד שני היא שהכמות בה משתמשים בזריעת עננים היא כמות מזערית והפיזור על ידי מטוסים הוא פיזור יעיל הגורם לכך שמשתמשים בכמות קטנה של יודיד הכסף. כחלק מניסוי ישראל 4 נבדק הפיזור של יודיד הכסף בגשם ועדיין לא נמצאו הוכחות לריכוז גבוה במדי הגשם שנבדקו. הגשם היורד על האדמה לרוב מסונן מיודיד הכסף וההשפעה של זריעת העננים זניחה. צריך להיזהר יותר מחמרים אחרים שיש במים.

בעולם, בנוסף לניסיונות להגביר את כמות המשקעים, השיטה של זריעת עננים משמשת גם לבקרה על גודל גושי הברד היורדים בסופות ברד ולהקטנה של הערפילים בסביבות שדות תעופה. השיטה של זריעת עננים משמשת לפעמים גם בידי מפעילים של אתרי סקי כדי להשפיע על כמות וזמן ירידת השלג באתר. בשנות השישים נערכו בארצות הברית מחקרים כדי לבדוק את ההשפעה של זריעת עננים על סופות הוריקן. הצלחת המחקר לא הייתה ברורה ונמצאה השפעה זמנית. הגורמים להפסקת הניסויים היו החשש שזריעת העננים עלולה להסיט את הכוון של ההוריקן וכן חשש להגברת העוצמה של הסופה. במישור המשפטי, הסטה של הסופה או הגברתה עלולים להיות עילה לתביעת פיצויים.

עוד שיטות להגברת המטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלל הלפרין מציע שיטה נוספת להגברת משקעים :

כאשר יורדים בארץ גשמים הם באים בעקבות שקע בים התיכון הגורם לסיבוב האוויר ברדיוס של כמה מאות קילומטרים, אם ישימו גורם המפריע קצת לסיבוב, הוא יוכל להטות קצת מהעננים לכוון מדינת ישראל הרעיון הוא לשים סדרת מצופים העוגנים בתוך הים התיכון בכוון מזרח מערב, ולחבר אותם אחד לשני בכבל הקל ממי הים. זה יפריע לכוון זרימת הים ולכוון הרוח שהיא בדרך כלל מדרום מערב לצפון מזרח בעת ירידת גשמים. אפשר גם לנצל את המערכת ליצור חשמל בעזרת טורבינות הקשורות למצופים השקועות בים. ישנם ביסוסים לכך שזה יפעל:

1. במדידות גשם באזור תל אביב, גילו שככל שבונים יותר לגובה, יורד יותר גשם באזור תל אביב.

2. לפני קום המדינה ירד פחות גשם באזור הנגב בממוצע, לעומת תקופתנו.

  • אלכסנדר חיין, ניר בן משה ובארי לין מציעים לזרוע עננים בריכוז גבוה של אירוסולים הידרופילים (כמו מלח) מעל הים, ובגלל אפקט התחרותיות בין האירוסולים תהליך יצירת הגשם יתעכב, ולכן הרוח המערבית הבסיסית בישראל ברוב אירועי הגשם תביא את הממטרים לתוך שטח ישראל.
  • אלכסנדר חיין ויורי פלדמן הציעו לטעון את העננים במטען חשמלי ממטוס (ניסוי מעבדה וסימולציות כבר בוצעו), אשר יגרום למשיכת בין הטיפות (ע"ב הכוח החשמלי) וכך יאיץ את תהליכי ההתנגשויות בין הטיפונות, התהליך העיקרי ביצירת טיפות גשם.
  • חוקרים באוניברסיטת ז'נבה טוענים כי שיטה נוספת היא ליצור ענני גשם באמצעות קרני לייזר ‏[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זריעת עננים בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]