ז'אן, דוכס ברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן ז'אן, דוכס ברי. פרט מציור בכתב היד Très Riches Heures du Duc de Berry.

ז'אן, דוכס ברי (30 בנובמבר 1340- 15 במרץ 1415) היה בנם של ז'אן השני, מלך צרפת ושל בון מלוקסמבורג, ואחיהם של שארל החמישי, מלך צרפת, של לואי, דוכס אנז'ו ושל פיליפ השני, דוכס בורגונדיה. הוא נודע בעיקר בשל כתבי יד מאויירים ויצירות אמנות אחרות שהוזמנו על ידו, ובהם ספר "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי".

אחרי שהצרפתים נחלו מפלה ניצחת בקרב פואטייה (19 בספטמבר 1356), ז'אן השני, מלך צרפת נלקח בשבי לאנגליה. ב-8 במאי 1360 נחתם הסכם ברטיני שלפיו שני בניו של המלך: ז'אן, דוכס ברי, ולואי, דוכס אנז'ו נלקחו לאנגליה כאסירים, ושימשו כבני ערובה לאביהם ששב לצרפת כדי לגייס כופר נפש של שלושה מיליון מטבעות זהב כדי להשתחרר מן השבי האנגלי. אך לואי, דוכס אנז'ו נמלט מן השבי והמלך ז'אן השני, שזעם על הפרת תנאי ההסכם על ידי בנו, חזר לשבי באנגליה בתחילת 1364 ומת שם באפריל של אותה שנה. בנו ז'אן, דוכס ברי נשאר בשבי האנגלי עד 1367.

ב-1369 שארל החמישי, מלך צרפת הכריז מלחמה על אנגליה וכבש את אזור פואטו מידי האנגלים. ז'אן, דוכס ברי, שהשתתף במערכה זו, קיבל את דוכסות פואטו מאחיו שארל החמישי.

ב-1382 מת שארל החמישי, ובנו יורש העצר (שארל השישי, מלך צרפת לעתיד) היה עדיין קטין. לכן, ז'אן, דוכס ברי ושני אחיו, בשיתוף עם לואי, דוכס בורבון, שהיה דודם מצד אמם, שימשו כעוצרים בשמו. ב- 1384, אחרי מות אחיהם לואי, דוכס אנז'ו, ז'אן, דוכס ברי ואחיו פיליפ השני, דוכס בורגונדיה, ניהלו למעשה את ממלכת צרפת.

ב-1388 שארל יורש העצר שהגיע לפרקו, ירש את הכתר כשארל השישי, מלך צרפת, והטיל את ניהול הממלכה על השרים שכיהנו בממשלתו של אביו. שרים אלה היו אויביהם המושבעים של ז'אן, דוכס ברי ושל פיליפ השני, דוכס בורגונדיה, שציפו להזדמנות כדי להחזיר את השלטון לידיהם.

ב-1392 המלך שארל השישי לקה בהתקף שיגעון (מה שחזר ונשנה במשך כל ימי מלכותו), ולכן ז'אן, דוכס ברי ופיליפ השני, דוכס בורגונדיה לקחו את השלטון לידיהם עד 1402, כאשר ברגע של זחיחות דעת שארל השישי מסר את השלטון לאחיו, לואי הראשון, דוכס אורליאן.

ב-1404 מת פיליפ השני, דוכס בורגונדיה, וז'אן, דוכס ברי ניסה לשחק תפקיד של מתווך בין אחייניו לואי הראשון, דוכס אורליאן וז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה שניהלו ביניהם מאבק על השלטון. אחרי רצח לאי הראשון, דוכס אורליאן בידי אנשיו של ז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה, פרצה מלחמת אזרחים בין בית אורליאן לבין בית בורגונדיה. למרות שז'אן, דוכס ברי צידד בבית אורליאן, הוא ניסה לפשר בין הצדדים הלוחמים ולקדם את השלום.

ז'אן, דוכס ברי שזכר את גורלו של אביו שנפל בשבי בקרב פואטייה ומת בשבי האנגלי, השפיע על שארל השישי ועל בניו של מלך זה שלא להיות נוכחים בקרב אז'נקור (25 באוקטובר 1415) מתוך חשש שגורלם יהיה דומה לזה של אביו.

ז'אן, דוכס ברי מת מספר חודשים אחרי קרב קרב אז'נקור, שבו נחלו הצרפתים שוב מפלה ניצחת במלחמה נגד אנגליה.

ז'אן, דוכס ברי כפטרון אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן, דוכס ברי היה פטרון אמנות נודע. הוא הזמין יצירות אמנות רבות שהמפורסמת שבהן היא הספר המאוייר "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" שנעשה בידי שלושת האחים לימבורג שהיו ציירים פלמים. ספר זה נחשב לאחד הספרים המאויירים החשובים ביותר שמכתבו במרוצת המאה החמש עשרה, אם לא החשוב שבהם. יצירה זו, כמו יצירות אחרות שנעשו ביוזמתו של ז'אן, דוכס ברי, משקפת את אמנות הציור של תקופתו, שיש בה משום מזיגה של הריאליזם הפלמי עם הסגנון הפריזאי המעודן ועם הטכניקה של הציור האיטלקי. הוא הוציא כספים רבים כדי להזמין ולרכוש את אוסף יצירות האמנות שלו, ולשם כך לקח הלוואות גדולות.

ז'אן, דוכס ברי הזמין עבודות אמנות אצל צורפי זהב, ובהן את "גביע הזהב המלכותי" ואת "תיבת כתר הקוצים" שנרכשו על ידי המוזיאון הבריטי במרוצת המאה התשע עשרה. בין הפריטים שבאוסף שלו היה גם אגרטל החרסינה הראשון שהגיע מסין לאירופה. הוא בנה מספר ארמונות בערים שונות בצרפת, ובהם בערים בורז' ופואטייה.

באתר האינטרנט של מוזיאון הלובר בפריז נאמר על אודותיו: "ז'אן, דוכס ברי תרם תרומה חשובה מאוד לאמנות של תקופתו ולשיפוץ מבנים דתיים ובהם קתדרלת נוטרדאם בפריז."