ז'אן-ז'ורז' וונגריכטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'אן-ז'ורז' וונגריכטן, 2007

ז'אן-ז'ורז' וונגריכטן (נולד ב-1956; בצרפתית: Jean-Georges Vongerichten) הוא "אחד השפים המפורסמים ביותר על פני כדור הארץ". ‏[1] הוא נולד באלזס, צרפת וכעת מתגורר בארצות הברית. בבעלותו של וונגריכטן אימפריה גלובלית של מסעדות בערים גדולות רבות שכוללות את: לאס וגאס, לונדון, פריז ושנגחאי, כמו גם "ז'אן ז'ורז'", מסעדה בעלת שלושה כוכבי מישלן בניו יורק הקרויה על שמו. ‏[2] הוא מחברם של ארבעה ספרי בישול, שניים מהם כתב ביחד עם מרק ביטמן.

צעירותו בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בפרוורי שטרסבורג באלזס, צרפת, הזכרונות המוקדמים של וונגריכטן ממשפחתו הם על אוכל. ביתם של הוונגריכטן סבב סביב המטבח, שם אמו וסבתו הכינו מדי יום ארוחת צהרים עבור קרוב ל-50 פועלים בעסק שבבעלות משפחתם. אהבתו לאוכל התגבשה והוא בחר בבישול כקריירה בהיותו בן 16, כשהוריו הזמינו אותו לארוחת ערב באוברז' דה ל'איל, מסעדת שלושה כוכבי מישלן, על מנת לחגוג את יום הולדתו. ‏[3]

חינוך קולינארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

וונגריכטן החל ללמוד בישול כשוליה באוברז' דלאיל של השף פול האברלן. הוא המשיך והתלמד אצל כמה מטובי השפים של צרפת, בכללם פול בוקיז ולואי אוטייה בל'אואזיס, דרום צרפת. בזמן עבודתו עם אוטייה, וונגריכטן פתח 10 מסעדות ברחבי תבל בשנים 1985-1980, בכללן במלון מנדרין אוריינטל, בנגקוק, במלון מרידיאן בסינגפור, ובמלון מנדרין בהונג קונג. ‏[4]

המעבר לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

וונגריכטן הגיע לארצות הברית ב-1985 בתור יועצו של השף לואי אוטייה, פתח את מסעדת לה מרקיז דה לאפאייט בבוסטון. שנה אחרי כן הוא הגיע לניו יורק כשף המבצע של לאפאייט בדרייק סוויסוטל, וזכה לביקורות משבחות בשל פרשנותו החדשנית למטבח הצרפתי הקלאסי וקיבל ארבעה כוכבים מהניו יורק טיימס בהיותו בן 29. שם הוא פגש את בעל ההון פיל סוארז, שסעד דרך קבע במסעדתו. ‏[5] וונגריכטן וסוארז פתחו ביסטרו, ז'וז'ו (JoJo) ב-1991. ז'וז'ו נבחרה כמסעדה הטובה ביותר של השנה וזכתה לשלושה כוכבים מהניו יורק טיימס, שבו מבקרת האוכל רות ריישל כתבה: "האוכל שלו מדהים".

וונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיזם הבא שלו היה Vong (וונג), שהושפע מתשוקתו לתבליני המזרח הרחוק. הוא השתמש בלמעלה מ-150 עשבים שונים כדי ליצור את הגרסה שלו למטבח התאילנדי בהשראת המטבח הצרפתי, התפריט של וונג הרשים את המבקרים, וזכה לארבעה כוכבים מהניו יורק טיימס בשל "האוכל הטעים הממלא את הפה". בסמוך לוונג, פתח וונגריכטן את The Lipstick Cafe (קפה ליפסטיק), כדי לספק את רצון הקהל העסקי במרכז העיר, שם הוא הגיש ארוחת בוקר וצוהרים רגילות, במקום מהודר. דה ליפסטיק קפה נסגר מאז. בנובמבר 2009 התגלה שהמסעדה שנאבקה על קיומה נסגרה באתרה בו שכנה מזה זמן רב אחרי שהוחלט לא לחדש את חוזה השכירות. ‏[6]

ז'אן-ז'ורז' ומלון טראמפ הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1997, פתח וונגריכטן את מסעדת ז'אן-ז'ורז' ב-Trump International Hotel and Tower , שזכתה לארבעה כוכבים מהניו יורק טיימס פחות משלושה חודשים אחרי פתיחתה, וב"פרס שף השנה" מג'ון מאריאני ב"אסקווייר מגאזין". מסעדת ז'אן-ז'ורז' נותרה אחת משש מסעדות בעיר בעלות ארבעה כוכבים מהניו יורק טיימס (2010) ואחת מחמש המסעדות בעלות שלושה כוכבים במדריך מישלן האדום (2010). המסעדה נכללת במדריך השולחנות הגדולים בעולם. ‏[7]

פרנק ברוני מ"הניו יורק טיימס" אמר שהיא מציעה "אלגנטיות נגישה" ומספקת "תענוג צרפתי קלאסי עם סגנון עכשווי". המסעדה מעבירה את "העושר של הבישול הצרפתי המסורתי בסוג אחר של עוצמה", הוא הוסיף – שהיא מוציאה את "הרטבים הכבדים ומבכרת שמנים וצירים, ומעדיפה אותם בשל קלותם והדרך שהם משרים את ניחוחותיהם, כמו ריחו המבושם של הלמון גראס שעולה מאמבטיית עשבים וזרעים אסיאתיים מסביב לטארטן לובסטר אפוי בעדינות." ‏[8]

הרחבת הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה וחצי לאחר מכן פתח וונגריכטן סניף נוסף של וונג באזור נייטסברידג' של לונדון, וקיבל ציון של שלושה כוכבים והמסעדה נבחרה ב-1996 כ"חדשה הטובה של השנה" מה- London Evening Standard. בספטמבר 1997, הוא פתח סניף נוסף של וונג במלון מנדרין אוריינטל בהונג קונג, וקיבלה פרס מהמגזין רוב ריפורט על היותה "המסעדה הטובה ביותר בעולם" ב-1998. סניף רביעי של וונג בשיקגו שינה את שמו ומתכונתו ל-VTK) Vong's Thai Kitchen) (המטבח התאי של וונג). הסניף השני והשלישי של וונג נסגרו מאז.

המיזם הבא של וונגריכטן היה The Mercer Kitchen (מטבח מרסר), שנפתח ביולי 1998, בסגנון מלון מרסר בסוהו. מיזם זה מציג תפריט אמריקני-פרובינציאלי וסגנון ישיבה "שיתופי" בשטח המטבח הפתוח. תוספת אחרת היא הפריים סטייקהאוס (Prime Steakhouse) בסטיב וין במלון בלאג'יו בלאס וגאס, שנפתח באוקטובר 1998.

וונגריכטן פתח את Spice Market (ספייס מרקט) (אוכל רחוב דרום-מזרח אסיאתי) ב-2004 ואת Perry Street (פרי סטריט) ב-2005 (צרפתי-אמריקני) בעיר ניו יורק, כמו גם את Chambers Kitchen (מטבח צ'יימברס) במיניאפוליס ב-2007.

ב-2008 עבד וונגריכטן בשיתוף פעולה עם האחים מצושיטה מטוקיו, והם פתחו את מצוגן (Matsugen). מטבחה של מצוגן מתמקד בתבשילי סובה יפנים, אולם גם מגיש סושי ופריטים מסורתיים אחרים, ובכללם שבו-שבו וסוקיאקי.

לוונגריכטן אין כל תוכניות להאט את התרחבותו. ‏[9] הפרויקט האחרון שלו ב-2009 היה ז'אן ז'ורז' באריה בלאס וגאס, מסעדה במלון מארק בעיר ניו יורק, מרקט וספייס מרקט ב- W Hotel בדוחה ו-J&G Steakhouse ב-סקוטסדייל, אריזונה ו-וושינגטון די. סי.. J&G Steakhouse מתוכנן להיפתח ממול לבית הלבן ב- W Hotel ב-8 ביולי 2009. ‏[10]

מלונות סטארווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

וונגריכטן ושותפו פיל סוארז יצרו חברה חדשה עם מלונות סטארווד Starwood Hotels & Resorts Worldwide Inc וקטרטון פארטנרז, קרן השקעות פרטיות ממוקדת צרכן שתפעיל, תנהל ותהיה הבעלים של מסעדות בנכסי סטארווד כמו גם מיזמים נוספים שאינם קשורים למלונות. העסקה כוללת שבעה סניפים של ספייס מרקט ומיזמים נוספים ברחבי תבל. המספר הכולל של יעדים גסטרונומיים יסתכם ב-56 לפי החוזה. הראשון עתיד להשיק שני סניפי ספייס מרקט במלונות W Hotel באטלנטה ובאיסטנבול.

J&G Steakhouse‏ (Scottsdale)[עריכת קוד מקור | עריכה]

וונגריכטן פתח את הסטקייה החדש ביותר שלו בדצמבר 2008 מעל The Phoenician Resort בסקוטסדייל, אריזונה. הוא תואר כ"מסעדה מבריקה, סקסית ומקסימה", ‏[11] הקירות מורכבים מחלונות מהרצפה לתקרה המשקיפים על הנוף של אזור פיניקס/סקוטסדייל. המזון מורכב מסטייקים ופירות ים, המסעדה קיבלה ארבעה כוכבים מהעתון Arizona Republic. ‏[12] והיא נחשבת לאחת משלוש הסטייקיות המובילות באזור פיניקס/סקוטסדייל. ‏[13]

המסעדה בוונקובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

וונגריכטן פתח מסעדה במלון שנגרי-לה בוונקובר, מלון פאר ש-Shangri-La Hotels and Resorts פתחו ב-2009. “Market by Jean-Georges” הוא שיתוף הפעולה הראשון בין שנגרי-לה וזוהי כניסתו של וונגריכטן לשוק ההסעדה הקנדי או זה של החוף המערבי. ‏[14]

סטקיית ז'אן-ז'ורז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן ז'ורז' עומד לפתוח מסעדה על שמו בתוך אריה, אחד הנכסים הראשונים שייפתחו במרכז העיר CityCenter החדש בסטריפ של לאס וגאס. המסעדה תציג סטייקים המוגשים על לבנים לוהטות כמו גם מרכיבים אורגניים. ‏[15]

מרקט (בוסטון)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2009 וונגריכטן פתח את מרקט (Market) ב-W Hotel החדש בבוסטון, כשבכוונתו שזה יהיה "צירוף של אוכל שוק ושוק של אמנות, שמשתנה מדי חודש". ‏[16]

ניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2008, הגיע וונגריכטן להסכם שלפיו ישלם $1.7 מיליון אחרי שהצוות שלו הגיש נגדו תביעה על כך שטיפים מאחדות מהמסעדות שלו השתלשל ישירות לכיסם של המנהלים. ‏[17]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו יורק מגזין כתב שבשני העשורים שחלפו, לא הייתה לאף שף השפעה על תרבות האכילה במסעדות של הניו יורקים כמו ז'אן ז'ורז' - או על הדרך שבה שפים מבשלים ומסעדות אחרות נושאות עיניהן. "הוא המציא את התשובה האמריקנית לנובל קוויזין", אומר השף מאריו בטאלי. "כשהגעתי לראשונה לניו יורק, ספרו Simple Cuisine היה הגביע הקדוש עבור שפים צעירים, וז'וז'ו המקום החם ביותר בעיר." ‏[18]

ביוני 2009 הכין ז'אן-ז'ורז' סעודת ערב בביתו של המזכיר הכללי של האומות המאוחדות באן קי-מון. בין האורחים היו ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג ונשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון. ‏[19]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן-ז'ורז' נשוי למרג'ה אלן ולהם שלושה ילדים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Simple to Spectacular (co-authored with Mark Bittman) (2000), ISBN 0-7679-0360-9
  • Jean-Georges: Cooking At Home with a Four-Star Chef (co-authored with Mark Bittman) (1998), ISBN 0-7679-0155-X
  • Simple Cuisine: The Easy, New Approach to Four-Star Cooking (1991), ISBN 0-13-195059-2
  • Asian Flavorings of Jean-Georges (October, 2007)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sigal, Jane "Jean-Georges, Phone Home" Food & Wine magazine, July 2005
  2. ^ Morrow, Fiona "Vancouver restaurant scene lands a star" Globe and Mail, September 9, 2004
  3. ^ Bittman, Mark "Meet the Chefs" How to Cook Everything book series, John Wiley & Sons Inc.
  4. ^ Bittman, Mark "Meet the Chefs" How to Cook Everything book series, John Wiley & Sons Inc.
  5. ^ William Grimes (2009). Appetite City: A Culinary History of New York Macmillan. p. 302. ISBN 9780865476929.
  6. ^ Amanda (November 3, 2009). "Jean-Georges to shutter Vong on Saturday". Eater.com.
  7. ^ מסעדת ז'אן-ז'ורז' במדריך השולחנות הגדולים בעולם
  8. ^ Jean-Georges Vongerichten New York Times
  9. ^ Off to Market With Jean-Georges, Zagat blog, Zagat Survey
  10. ^ An Early Look at J&G Steakhouse, Zagat blog, Zagat Survey, June 30, 2009.
  11. ^ John Mariani
  12. ^ J&G Steakhouse, 4 stars
  13. ^ Howard Seftel, The Valley's Top 10 steakhouses, Arizona Republic
  14. ^ Morrow, Fiona, Internationally feted chef opening Vancouver restaurant, Globe and Mail, September 9, 2008
  15. ^ Dining in Aria Las Vegas, arialasvegas.com
  16. ^ Kooker, Naomi (October 12, 2009). "Jean-Georges Checks Into Boston". Zagat.com.
  17. ^ "Waiters successfully sue celeb chef for tips". meeja.com.au. 2008-09-17.
  18. ^ Jay McInerney (2005-06-18). "Jean-Georges is Seeing Stars". New York Magazine.
  19. ^ Jean Georges Vongerichten (June 19, 2009). "Setting the Record Straight". "Setting the Record Straight".