ז'אן-פול בלמונדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלמונדו בפסטיבל הקולנוע בקאן, 2011

ז'אן-פול בֶּלמוֹנדוֹצרפתית: Jean-Paul Belmondo; נולד ב-9 באפריל 1933) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון צרפתי. היה מפיק סרטי קולנוע והצגות תיאטרון.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו לא הצטיין בלימודים אך היה מוכשר באיגרוף ובכדורגל. החל את דרכו בתיאטרון וב 1950 גילם דמות במחזה "היפהפייה הנרדמת", והופיע בבתי-חולים בפריז. במשך שישה חודשים ניסה ריימונד ג'יראר לעזור לו ומכין אותו למבחני הקונסרבטוריון העליון של האמנות הדרמטית בפריז. הוא נכשל בבחינה והתקבל רק כצופה חופשי ב 1951. ב-1952 ניסה להתקבל, שוב נכשל בבחינות והתקבל רק באוקטובר 1952. בתקופת הלימודים פגש שחקנים שאחר-כך עבד עמם. בבחינות המעשיות המשיך לא לזכות לאהדת המורים, אך זכה לאהדה רבה מהצופים. הופיע בתיאטרונים רבים במקביל ללימודי התיאטרון (כמו תיאטרון האטלייה ב-1953). סרטו הראשון ב 1956 "החברים מיום א'" יצא למסך רק ב 1967. לכן שב לתיאטרון ושיחק מחזות מאת ברנרד שאו, פיידו ועוד. תפקידו הראשון והקטן בקולנוע, בסרט "היי יפה ושתקי" סרטו של הבמאי מרסל קרנה ב 1958. לאחר מכן מצא עצמו בלמונדו לצדו של בורביל בסרט אחר באותה שנה, בבימוי מארק אלגרה. הסרט ספג ביקורת צוננת מהמבקר ז'אן-לוק גודאר, ב"מחברות הקולנוע", אך בלמונדו זכה למחמאות גדולות. גודאר הזמין אותו לשחק בסרט קצר "שרלוט וג'ול שלה". קלוד שברול ביים אותו בסרטו "סיבוב כפול" ובלמונדו החשיב את תפקידו בסרט זה יותר מאלה שבאו לאחר מכן.

פריצת הדרך הקולנועית שלו הייתה ב-1960, בסרטו של ז'אן-לוק גודאר, עד כלות הנשימה, הפך אותו סופית לדמות מובילה בגל החדש בקולנוע הצרפתי. החל מסרט זה, זוהה בלמונדו עם דמות זאת שהושפעה משחקנים כדוגמת ג'יימס דין, בוגארט, ואחרים. בהמשך השתתף בסרטיו של ז'אן-פייר מלוויל. סרטיו הצליחו במידה זהה לסרטי לואי דה פינס ואלן דלון. סרטיו מכרו 130 מיליון כרטיסים. בין הבמאים ידועי השם, שעבד עמם, אלן רנה, הנרי ורנוי, פרנסואה טריפו, קלוד סוטה, ז'ראר אורי, קלוד ללוש הצרפתים, וגם עם במאים מחוץ לצרפת, כמו ויטוריו דה סיקה. סרטים רבים שבהם שיחק הפכו לקלסיקה של הקולנוע הצרפתי, כמו המקצוען, בורסלינו, פיירו המשוגע, המוח ועוד.

עד אמצע שנות ה-80 גילם דמויות נועזות, הרפתקניות וציניות. עד 1986 היה לאחד מכוכבי העל הצרפתיים. למרות בעיות רפואיות קשות, חזר לקולנוע ב 2009 ושיחק בסרט "אדם וכלבו". כשהזדקן מצא את מקומו גם בכמה תפקידי במה בתיאטרון.

זכה באות לגיון הכבוד מאת נשיא צרפת על תרומתו לקולנוע הצרפתי.

מבחר מסרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Film reel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.