ז'אן-פייר מלוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'אן-פייר מלוויל
תאריך לידה: 20 באוקטובר 1917
מקום לידה: פריז, צרפת
תאריך פטירה: 2 באוגוסט 1973
מקום פטירה: פריז, צרפת
שנות הפעילות: 19451972

ז'אן-פייר מלווילצרפתית: Jean-Pierre Melville‏; 20 באוקטובר 19172 באוגוסט 1973) היה במאי ושחקן קולנוע צרפתי, יהודי. מלוויל נולד בשם ז'אן פייר גרומבאך (Jean-Pierre Grumbach), ומאוחר יותר אימץ את השם- מלוויל – בהיותו לוחם המחתרת הצרפתית, מלחמת העולם השנייה כמחווה לסופר האהוב עליו ביותר, הרמן מלוויל. עם שם זה נשאר גם לאחר תום המלחמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלוויל נולד בפריז, צרפת, למשפחה יהודית מאלזס. מגיל צעיר היה פוקד את אולמות הקולנוע מדי יום. הוא שירת במלחמת העולם השנייה, תחילה בצבא הבריטי, והשתתף במבצע דרגון. כשחזר מהמלחמה הוא הגיש בקשה ב-SNTPCT (האיחוד הלאומי של טכנאים ועובדי הפקה קולנוע וטלוויזיה) להיות עוזר במאי ונדחה. כתוצאה מכך, החליט לביים את סרטיו בגפו. מלוויל הפך לבמאי עצמאי. את סרטו הראשון, "שתיקת הים", (Le Silence de la Mer) משנת 1949 כתב, הפיק, ביים וערך, דבר שהציג אותו כדמות לחיקוי בקרב אנשי הגל החדש בקולנוע הצרפתי וכבמאי ששולט באופן עצמאי על יצירתו.

הוא נודע בשל סרטיו הטרגיים והמינימליסטיים בקטגוריית הפילם פוליסייר, הפילם נואר הצרפתי, אף שביים גם כמה דרמות ועיבודים ספרותיים כגון "ילדים נוראים", על פי קוקטו, ו-"ליאון מורין, כומר", על פי ז'ורז' ברסנוס. הסרט "הסמוראי" (1967), בכיכובו של אלן דלון, שהיה השחקן המועדף עליו, נחשב ליצירת המופת שלו. גם סרטו "בוב המהמר" (1956), נחשב לאבן-פינה בסוגו. סרטו "צבא הצללים" (1969), על פי רומן של ז'וזף קסל, נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר על המחתרת ותקופת הכיבוש הנאצי בצרפת. "המעגל האדום" (1969), בכיכובם של איב מונטאן, אלן דלון, בורביל, סימון סיניורה ולינו ונטורה (Lino Ventura), מוחזק אף הוא כפסגה ביצירתו. מלוויל העניק חשיבות רבה לתסריט, למורכבויות סיפוריות ולשימור מתח פסיכולוגי אמיתי לאורך כל הסרט. לעתים קרובות סרטיו הם פסימיים וחוקרים את הצדדים האפלים של האדם. בעזרת יכולת נדירה של התבוננות בנפש האדם, הצליח מלוויל לזכות באהדת הקהל וכן באהדת הביקורת, ששיבחה את סרטיו.[דרוש מקור]

מלוויל היה אחד הבמאים הראשונים שצילמו בלוקיישנים אמיתיים וכן השפיע מאוד על סרטי הגל החדש. הוא הופיע בתפקיד משני בסרטו של ז'אן-לוק גודאר "עד כלות הנשימה", ואף עזר לו בעריכת הסרט (סגנון ה"ג'אמפ-קאט" החדשני לאותה התקופה). בשנת 1963 היה חלק מחבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-13 בברלין.

מלוויל ביים 13 סרטים באורך מלא, חצי מהם סרטי פשע. הוא היווה השראה לבמאים כקוונטין טרנטינו, מרטין סקורסזה וג'ון וו. מלוויל היה רווק מושבע, אינדיבידואל אדוק (שנודע כדון-ז'ואן),הסתובב תמיד עם משקפי שמש כהים (גם בלילות) וחי הרחק מעין-הציבור. הוא נפטר בפריז בגיל 55 מהתקף לב.

Cquote1.svg

I believe that you must be madly in love with cinema to create films. You also need a huge cinematic baggage.

Cquote2.svg

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתור במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסרט שם הסרט באנגלית
1945 Vingt-quatre heures de la vie d'un clown Twenty-four hours in the life of a clown
1949 Le Silence de la mer The Silence of the Sea
1950 Les Enfants terribles The Terrible Children
1953 Quand tu liras cette lettre When You Read This Letter
1955 Bob le flambeur Bob the Gambler
1959 Deux hommes dans Manhattan Two Men in Manhattan
1961 Léon Morin, prêtre Leon Morin, Priest
1962 Le Doulos Doulos: The Finger Man
1963 L’Aîné des Ferchaux Magnet of Doom
1966 Le Deuxième Souffle Second Breath
1967 Le Samouraï The Samourai
1969 L' Armée des ombres Army of Shadows
1970 Le Cercle rouge The Red Circle
1972 Un flic Dirty Money

בתור שחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסרט תפקיד
1947 Les drames du Bois de Boulogne
1950 Orpheus מנהל מלון
1956 Bob le flambeur המספר
1957 Un amour de poche הנציב
1955 Bob the Gambler
1959 Deux hommes dans Manhattan מורו
1959 Le signe du lion
1960 À bout de souffle פרבולסקו
1960 Zazie dans le métro
1963 Landru ז'ורז' מנדל
1967 L'homme à la Buick

שם קוד מלוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 הופק סרט תיעודי באורך 26 דקות, שנקרא "שם קוד מלוויל" (Code Name Melville), החושף את תפקידו החשוב של מלוויל בהתנגדות הצרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה ובגישתו לעשיית סרטים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]