ז'אן אונורה פרגונאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הקוראת"

ז'אן אונורה פרגונאר (צרפתית: Jean-Honoré Fragonard‏; 5 באפריל 1732 - 22 באוגוסט 1806), צייר צרפתי.

ז'אן אונורה פרגונאר נולד בעיר גראס (שבדרום מזרח צרפת) לפרנסואה פרגונאר שעסק בממכר סידקית. ב-1738 עברה משפחתו להתגורר בפריז. ב-1747 החל לעבוד כמתלמד אצל פרקליט פריזאי, אך חפץ להיות צייר. ב-1750 ניסה להתקבל לסטודיו של הצייר פרנסואה בושה, ששלח אותו אל הצייר ז'אן- בטיסט סימאון שארדן. פרגונאר הצעיר עסק בהעתקת תמונותיהם של גדולי הציירים, ואחרי שישה חודשים בלבד חזר אל פרנסואה בושה, שהכיר בכישרונותיו ואיפשר לו לעסוק בהעתקת ציוריו. פראגונר התקדם מהר מאוד וב-1752 ציורו "ירובעם מעלה קורבן לבעל" זיכה אותו בפרס רומא. הוא למד במשך שלוש שנים אצל שארל אנדרה ואן לו, שהיה צייר החצר של לואי החמישה עשר מלך צרפת. ב-1755 נסע לרומא ושהה באקדמיה הצרפתית שבעיר, בהנהלתו של הצייר שארל ז'וזף נטואר. ברומא עסק בהעתקת תמונות וברישומים של הנוף הכפרי שבסביבות העיר, אך הושפע בעיקר מציוריו של ג'ובני באטיסטה טייפולו, שאותם ראה בוונציה בדרכו בחזרה לפריז ב-1761.

"השראה"

ב-1765 ציורו "קורסוס וקלירואה" זיכה אותו בחברות באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול. ציור זה זכה לשבחים מפיו של מבקר האמנות דני דידרו, ונקנה על ידי המלך לואי החמישה עשר, ששלח אותו להעתקה במפעל "גובלן" לייצור שטיחי קיר בפריז. אחרי 1767 סירב פרגונאר להציג את ציוריו בסאלון של פריז, וחפץ להשתחרר מכללי האקדמיה שהגבילו את ציוריו לנושאים מיתולוגיים. הוא עסק בציור על פי הזמנות של בית המלוכה ושל אנשי האצולה, וצייר ארבע תמונות עבור הסאלון שבטירתה של מאדאם דו בארי, שהייתה מאהבתו של המלך לואי החמישה עשר. בתקופה זו עסק בנושאים ארוטיים וקלילים, ובהם ציורו המפורסם "הנדנדה". ב-1769 נשא לאישה את מארי אן ז'ראר ששימשה כמודל בסטודיו שלו. ב-1772 ו-1773 סייר בהולנד והושפע מתמונותיהם של הציירים ההולנדיים, וב-1773 וב-1774 ביקר שוב באיטליה.

פרגונאר נחשב כאחרון הציירים של סגנון הרוקוקו. עם המהפכה הצרפתית התערער מעמדו עקב קשריו עם בית המלוכה ועם אנשי מעמד האצולה, וב-1793 נאלץ להימלט מפריז אל עיר מולדתו גראס. פרגונאר שב לפריז חסר כל ונפטר שם ב-1806 כתוצאה משבץ מוחי. הוא נקבר בבית העלמין מונמארטר, אך מקום קברו אבד. עיר מולדתו גראס הקימה לזכרו מצבה.

"נשים מתרחצות"

מציוריו החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נשים מתרחצות (1765)
  • הנדנדה (1766 - 1767)
  • השראה (1769)
  • הקוראת (1770 - 1772)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]