ז'אן נובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'אן נובל, 2009

ז'אן נובל (צרפתית: Jean Nouvel; נולד ב-12 באוגוסט 1945) הוא אדריכל צרפתי, מן האדריכלים הבולטים ביותר הפועלים כיום. זוכה פרס וולף לאדריכלות ב-2005 ופרס פריצקר לשנת 2008.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נובל הוא בן להורים מורים שגדל בעיר פומל שבמחוז לוט-א-גארון שבדרום צרפת. לאחר שלא התקבל לבית הספר לאמנויות יפות בבורדו זכה במקום הראשון בתחרות כדי להתקבל ללימודים באקול נסיונל סופרייר דה בוזאר שבפריז. מ-1967 עד 1970 התלמד במשרד האדריכלים של קלוד פארן ופול ויריליו בו התקדם במהירה והיה כבר בצעירותו מנהל פרויקטים גדולים. בגיל 25, עם סיום לימודיו עזב גם את המשרד והקים שותפות עם פרנסואה סניור. בהמלצת מעסיקיו הקודמים התמנה במקביל ליו"ר הביאנלה של פריז אותה ניהל במשך כ-15 שנה ודרכה אף יצר קשרים רבים עם אישים בתחום האמנויות היפות ואמנויות הבמה.

ב-1981, זכה נובל במקום הראשון בתחרות על תכנון מכון העולם הערבי (Institut du monde arabe) שבפריז. פרויקט זה שבנייתו נמשכה עד 1987 הביא לנובל פרסום ותהילה עולמיים והעמידו אותו בשורה הראשונה של עולם האדריכלות. הפרויקט הצטיין בפרשנות החדשנית של נובל לעולם האמנות האסלאמית שבאה לידי ביטוי בטכנולוגיית בנייה מתקדמת.

משרדו של ז'אן נובל, בו התחלפו השותפים כבר מספר פעמים, ממשיך לפעול גם היום (2011) ברחבי העולם, ולא רק בצרפת בה החל להתפתח. בשנת 2008 זכה בפרס פריצקר היוקרתי.

עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורה אגבר מתבלט בקו הרקיע של ברצלונה
עיצוב מונולית לאקספו 2002 בשווייץ
קומפלקס "מלאך הזהב" בפראג (2001)
מרכז תרבות וכנסים בלוצרן
בניין דנטסו (1998) בטוקיו
מראה הפנים של הגסומטר בווינה - מכל גז שהוסב לבניין מגורים
  • 2000 - לוצרן, שווייץ – מרכז תרבות וקונגרסים ושיקום בית מלון
  • 2000 - מון, בלגיה – פארק מדע
  • 2000 - נאנט, צרפת – פאלה דה ז'וסטיס
  • 1999 - ברגנץ, אוסטריה – Interunfall (משרדים ומסחר)
  • 1999 - Rueil-Malmaison, צרפת – בית החולים קוניאק-ז'ה
  • 1999 - שטרסבורג, צרפת – מבשלת שוצנברגר
  • 1999 - ויסמאר, גרמניה – מרכז טכנולוגי
  • 1998 - פריז – מוזיאון הפרסום
  • 1998 - טוקיו יפןמגדל דנטסו
  • 1995 - ברלין, גרמניה – גאלרי לאפייט ברלין
  • 1995 - ליל, צרפת – Eurallille (משרדים, מגורים ומסחר)
  • 1994 - Boisseuil, צרפת – Pôle de Lanaud, Genoscope (משרדים)
  • 1994 - פריז – משרדי קארטייה
  • 1993 - בזון, צרפת – ZAC Parmentier (מגורים)
  • 1993 - ליון, צרפת – אופרה נובל, חידוש בית האופרה שנקרא על שמו
  • 1993 - פריגו, צרפת – מוזיאון וסונה הגאלו-רומני (Vésunna Gallo-Roman Museum)
  • 1993 - סנט-אימייר, שווייץ – מפעל קארטייה
  • 1993 - טור, צרפת – מרכז קונגרסים, מגורים ומספר פרויקטים נוספים בתחום התחבורה
  • 1992 - Dax, צרפת – מלון דה תרמה
  • 1992 - איסי-לה-מולאנו (Issy-les-Moulineaux), צרפת – CLMBBDO (משרדים)
  • 1991 - Cap d'Ail, צרפת – "פייר אה ואקאנס" (מגורים)
  • 1990 - פרייבורג, גרמניה – Interdica (מבנה תעשייה)
  • 1989 - בוליאק, צרפת – מלון סנט ג'יימס
  • 1989 - נאנסי, צרפת – משרדיINIST
  • 1989 - משרדי ADP, פריז
  • 1989 - פריז – Bailly Apartments (מגורים)
  • 1988 - פריז – גאלרי ביילי
  • 1988 - פריז – Hit Parade (Retail)
  • 1988 - סנט-הרבלן, צרפת – Onyx (חלל הופעות)
  • 1987 - קון-לה-ויל (Combs-la-Ville), צרפת – מרכז תרבות לה קופול
  • 1986 - מארן-לה-ואלה (Marne-la-Vallée), צרפת – גימנאס דו לוזאר (ספורט)
  • 1987 - נים (Nîmes), צרפת – פרויקט דירות "נמאסוס", בית ספר ומרכז ספורט
  • 1987 - פריז – מכון העולם הערבי - מהפרויקטים החשובים ביותר של נובל שבזכותם זכה לפרסום רב
  • 1987 - סנט-אוון, צרפת – פרויקט מגורים
  • 1984 - בלפור, צרפת – תיאטרון עירוני
  • 1983 - פריז – משרדיYves Dauge
  • 1982 - קרז'ואנו (Kerjouanno), צרפת – מרכז ספורט ופנאיSEA Center
  • 1982 - פריז, צרפת – Péniche Club de Presse Renault (Restaurant-Bar)
  • 1980 - אנטוני (Antony, Hauts-de-Seine), צרפת – בית הספר אנה פרנק
  • 1979 - בזון, צרפת – בית חולים ואל-נוטרה-דאם
  • 1979 - טרוי (Troyes), צרפת – מספר פרויקטי מגורים
  • 1976 - פריז – ספריית טרוקאדרו
  • 1974 - פריגו, צרפת – פרויקט מגורים דהלאנג
  • 1974 - טרליזאק (Trélissac), צרפת – בית ספר וגן ילדים
  • 1973 - וילנב-סור-לו (Villeneuve-sur-Lot), צרפת – פרויקט מגוריםDelbigot
  • 1972 - פריז – Baillais – Printing House (משרדים)
  • 1971 - פריז – פלארו בובורג (מרכז תרבות)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן נובל בוויקישיתוף


זוכי פרס פריצקר

פיליפ ג'ונסון (1979)  • לואיס ברגאן (1980)  • ג'יימס סטירליג (1981)  • קווין רוש (1982)  • איי אם פיי (1983)  • ריצ'רד מאייר (1984)  • הנס הוליין (1985)  • גוטפריד בוהם (1986)  • קנזו טנגה (1987)  • גורדון בנשפט ואוסקר נימאייר (1988)  • פרנק גרי (1989)  • אלדו רוסי (1990)  • רוברט ונטורי (1991)  • אלוורו סיזה (1992)  • פוהימיקו מאקי (1993)  • כריסטיאן דה פורצמפאר (1994)  • טדאו אנדו (1995)  • רפאל מונאו (1996)  • סוורה פהן (1997)  • רנצו פיאנו (1998)  • נורמן פוסטר (1999)  • רם קולהאס (2000)  • ז'אק הרצוג ופייר דה מרון (2001)  • גלן מרקט (2002)  • ירן אוטזון (2003)  • זהה חדיד (2004)  • תום מיין (2005)  • פאולו מנדס דה רושה (2006) • ריצ'רד רוג'רס (2007)  • ז'אן נובל (2008)  • פטר צומתור (2009)  • קזויו סג'ימה וריואה נשיזאווה (2010)  • אדוארדו סוטו דה מורה (2011)  • ואנג שו (2012)  • טויו איטו (2013)  • שיגרו באן (2014)