ז'אק-מרטין אוטטר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'אק מרטין אוטטר (בצרפתית: Jacques-Martin Hotteterre, הידוע גם בשמות ז'אק-מרטין או ז'אק אוטטר, 29 בספטמבר 1674 - 16 ביולי 1763) היה מלחין וחלילן צרפתי בתקופת הבארוק. ז'אק-מרטין אוטטר היה בנודע ביותר במשפחה של בוני כלי נשיפה מעץ ונגנים בכלים אלה.
חייו [עריכה]
אוטטר נולד בפריז, בן למרטין אוטטר (יליד 1712. בראשית הקריירה שלו חי אוטטר ולמד ברומא, וכינויו "הרומאי" מקורו בתקופה זו. במשך שנתיים עבד בשירות הנסיך פרנצ'סקו רוספולי, הנסיך הראשון לבית צ'רווטרי, ברומא,[1] לפני שאימץ לו את הכינוי "הרומאי" בין השנים 1705 ל-1707. בשנת 1708 התמנה לנגן בחצרו של לואי הארבעה-עשר מלך צרפת, יחד עם פרנסואה קופרן ומישל דה לה באר, וב-1717 ירש את משרתו של רנה פיניון דקוטו בחצר המלוכה.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Sardelli 2007 .
