ז'אק אודיברטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ז'אק אודיברטיצרפתית: Jacques Audiberti‏; 25 במרץ 1899 - 10 ביולי 1965) היה סופר, משורר ומחזאי צרפתי.

נולד בעיר אנטיב (הריביירה הצרפתית) לקבלן הבניין לואי אודיברטי ולאשתו ויקטורין. למד בעיר מולדתו אך נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל מצב בריאותו. ב-1914 פרסם את שיריו הראשונים בעיתון מקומי. שלח את שיריו למשורר אדמון רוסטאן, שעודד אותו להמשיך ולכתוב שירה. החל ב-1918 שימש כרשם בית הדין של לשכת המסחר העירונית שבו שימש אביו כשופט.

ב-1924 עקר לפריז ועבד בעיתון לה פטי פאריזיין. הוא גילה את תנועת הסוריאליזם בספרות אך מעולם לא השתייך אליה. בילה הרבה מזמנו בספרייה הלאומית בפריז וב-1926 נשא לאישה את אליזבט-ססיל-אמילי. ב-1930 פרסם, בעזרתו הכספית של אביו, את קובץ שיריו הראשון "האימפריה והמלכודת".

השתתף בכתבי עת שונים לספרות וב- 1933 החל להתכתב עם הסופר ז'אק פולאן - התכתבות שנמשכה עד לפני מותו של אודיברטי. ב - 1937 קיבל את הפרס לשירה של האקדמיה מלרמה ובהזדמנות זו פגש בפול ואלרי ובז'אן קוקטו.

ב-1939 נשלח ככתב העיתון לה פטי פאריזיין לכסות את מלחמת האזרחים בספרד שבה הפסידו הרפובליקנים וכתב: "ראיתי את מלחמת האזרחים וקיבלתי בחילה". החל ב-1941 השתתף בכתב העת "קומדיה" שבו כתב ביקורת על הקולנוע - מה שמהווה עדות מעניינת על מצבו של הקולנוע הצרפתי בתקופת הכיבוש הגרמני.

ב-1942, כאשר העיתון לה פטי פאריזיין החל לשרת את הכובשים הנאצים, התפטר מעבודתו בעיתון זה, המשיך לכתוב שירה והתחיל לכתוב נובלות תוך כדי מסעות שערך ברחבי דרום צרפת. ב- 1943 התיידד עם ז'אק באראטייה (לימים במאי קולנוע) ועד סוף מלחמת העולם השנייה התגורר שוב באנטיב.

אחרי המלחמה כתב מחזות שהועלו על הבמה בהצלחה רבה ופרסם נובלות רבות. ב-1962, ידידו ז'אק באראטייה עיבד לקולנוע את הנובלה שלו "לה פופה". ב- 1964 קיבל את "הפרס הלאומי הגדול לספרות" ואת "פרס מבקרי האמנות" לאות הוקרה על יצירותיו. באותה שנה לקה בסרטן, עבר ניתוח והתכתב עם הסופר פרנסואה מוריאק.

ז'אק אודיברטי נפטר בפרבר של פריז נויי-סור-סן ב-1965 כתוצאה ממחלתו שבועות מספר לפני פרסום יומנו "יום ראשון מצפה לי".

מיצירותיו החשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובצי שירה:

  • "תמיד" (1944)
  • "חומה" (1953)

נובלות:

  • "האדון ממילאנו" (1950)
  • "מארי דובואה" (1952)
  • "הגנים והנחלים" (1954)

מחזות:

  • "הכאב הקצר" (1947)
  • "הנמלה על הגוף" (1962)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]