ז'אק דה ויטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'אק דה ויטרי

ז'אק דה ויטרי (1180 - 1240) היה תאולוג צרפתי.

דה ויטרי למד באוניברסיטת פאריס והוסמך לכמורה בשנת 1210. הוא מונה להגמון עכו בשנת 1216, וכעבור שלוש שנים החל לחבר את תולדותיה של ארץ ישראל מעליית האסלאם ועד מסעי הצלב, אך פרסם רק שני חלקים מספרו "Historia Hierosolymitana". לאירופה שב בשנת 1225 ומילא תפקידים שונים בכנסייה. בשנת 1239 הועלה שמו כמועמד לפטריארך ירושלים, אך הוא מת כעבור זמן קצר.

מתוך המסורת החיה של המזרח שאב סיפורים רבים, ושילב אותם בתוך דרשותיו, וכולם – גם אלה שאין ביסודם מן הרעיון המוסרי – היו בידיו לסיפורי מוסר. "סיפורי מופת" (Exempla) שלו, הוא אוסף של 404 מעשיות הכתובות לטינית, ובהן גם פרשיות הזורות אור על שחיתות אנשי הדת בתקופתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אק דה ויטרי בוויקישיתוף