ז'ואאו הראשון, מלך פורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ואאו הראשון, מלך פורטוגל

ז'ואאו הראשוןפורטוגזית: João I) המכונה גם "הטוב" או "הגדול", היה המלך העשירי של פורטוגל ואלגארווה.

בשנת 1364 מונה לדוכס הגדול של אביש, ובשנת 1385 בתום מלחמת האזרחים וניצחונו הגדול על חואן הראשון מלך קסטיליה בקרב אלז'וברוטה, הפך למלך פורטוגל ושלט בה עד שנת 1433. בשנת 1387 נשא לאישה את פיליפה מלנקאסטר, בתו של ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר, ובכך חיזק והבטיח את הברית שכרת עם ממלכת אנגליה.

תקופת שלטונו של ז'ואאו הראשון מתאפיינת כתקופה של שלום ופיתוח כלכלי של ממלכת פורטוגל. הפעילות הצבאית היחידה שיזם היה המצור והכיבוש של סאוטה בשנת 1415 אשר הבטיח את שליטתה של פורטוגל בחופה של אפריקה, והיווה את הצעד הראשון בפתיחתה של אירופה כלפי העולם הערבי. בתקופת שלטונו החל עידן התגליות הגדולות של יורדי הים הפורטוגזים אשר הפליגו ברחבי העולם, והרחיבו את שליטת פורטוגל בנתיבי השיט ומקורות האספקה של חומרי גלם.

ז'ואאו הראשון מתואר על ידי חוקרים כאדם שנון וחריף, שתלטן, אך יחד עם זאת נדיב. הכשרתו בנעוריו במסדר דתי , הקנתה לו ידע רב והשכלה נרחבת, יחסית למקובל בתקופת ימי הביניים. גם צאצאיו המשיכו בדרכו כמלומדים ומשכילים. בנו ויורשו בשלטון, המלך דוארטה אף כונה "הפילוסוף הרהוט".

בן נוסף שלו, האינפנטה אנריקה הספן, נחשב בהיסטוריוגרפיה לאבי עידן התגליות האירופי, אותו חנכה פורטוגל.