ז'ואאו השלישי, מלך פורטוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ואאו השלישי, מלך פורטוגל

ז'וּאָאוּ השלישי (פורטוגזית: João III de Portugal;‏ 7 ביוני 1502 - 11 ביוני 1557) היה מלך פורטוגל ה-15. כונה "האדוק" ("o Piedoso") בשל קנאותו הדתית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ואאו השלישי נולד בליסבון, בן למנואל הראשון, מלך פורטוגל, ולמלכתו מאריה מאראגון, בתם השלישית של איזבלה מקסטיליה ופרננדו מאראגון, המלכים הקתולים. ז'ואאו ירש את כס המלוכה מאביו בשנת 1521, בהיותו בן 19.

בזמן שלטונו הרחיבה פורטוגל את אחיזתה מעבר לים באסיה ובעולם החדש (ראו האימפריה הפורטוגזית, ברזיל הקולוניאלית). ז'ואאו השלישי יישם מדיניות של חיזוק בסיסיה של פורטוגל בהודו (דוגמת גואה), חיזק את המונופול של פורטוגל במסחר בתבלינים, ביניהם הפלפל השחור מהודו, הציפורן מאיי מאלוקו ואגוז המוסקט מאיי בנדה. כתוצאה מכך, זכה ז'ואאו השלישי גם לכינוי "המלך החנווני". בעת מותו ב-1557 השתרעה האימפריה הפורטוגזית בכל תבל על פני מיליארד אקר כמעט.

בעת מלכותו היו הפורטוגזים לאירופים הראשונים אשר יצרו מגעים רציפים עם סין של שושלת מינג ויפן של תקופת מורומאצ'י. הוא נטש טריטוריות מוסלמיות בהן שלטה פורטוגל בצפון אפריקה, לטובת המסחר עם הודו וההשקעה בקולוניזציה של ברזיל. באירופה, הוא שיפר את יחסי פורטוגל עם מדינות אזור הים הבלטי ועם חבל הריין, מתוך תקווה לחזק את המסחר הפורטוגזי.

ז'ואאו השלישי היה אחראי על האוונגליזציה של המזרח הרחוק וברזיל, בין השאר באמצעות עידוד הקמתם של מיסיונים של מסדר ישו באזורים אלה. הן הישועים והן האינקוויזיציה הפורטוגזית, אשר נחנכה ב-1536, עתידים היו להפוך למוסדות מפתח בפורטוגל ובאימפריה שלה. חשיבותם של הישועים עבור ז'ואאו השלישי הייתה טמונה בתפקידם כמתווכים ביחסים בין הפורטוגזים לעמים הילידים בטריטוריות עבר הים שהיו בשליטת פורטוגל. האינקוויזיציה שימשה את המלך על מנת לפטור את פורטוגל ממרי אזרחי או ממלחמת דת מן הסוג שהתרחש בצרפת ובמקומות אחרים באירופה במהלך המאה ה-16. בשנות מלכותו האחרונות של ז'ואאו השלישי רק החל פיתוחה המהיר של ברזיל הקולוניאלית כיצרנית סוכר, התפתחות אשר הייתה בבחינת פיצוי עבור הדעיכה ההדרגתית בהכנסות מהמסחר באסיה. מגמה זו נמשכה גם בזמן מלכותו של יורשו ונכדו, סבשטיאו, מלך פורטוגל, אשר הפך למלך עם מותו של ז'ואאו השלישי משבץ, בשנת 1557.