ז'ואן גאמפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ואן גאמפר ב-1910

ז'ואן גאמפרקטלאנית: Joan Gamper; נולד ב-22 בנובמבר 1877 בווינטרטור שבשווייץ, התאבד ב-30 ביולי 1930, שווייץ), ידוע גם בשם האנס קאמפר, היה חלוץ כדורגל, ונשיא מועדוני כדורגל. הוא ייסד מועדוני כדורגל בשווייץ ובקטלוניה, אשר המוכר בהם הוא ברצלונה. כנשיא המועדון, הוא תרם למיצוב המועדון כאחד המועדונים המובילים בעולם.

ילדותו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'ואן גאמפר נולד בשם האנס-מקס קאמפר, כילד שלישי מבין חמישה להורים אוגוסט ורוזין-אמה גאמפר. אמו נפטרה ממחלת השחפת בהיותו בן שמונה ומשפחתו עברה לציריך. כילד הוא עסק ברכיבה על אופניים וריצה, ובמרוצת חייו הוא שלח ידו במקצועות ספורט שונים, פרט לכדורגל, עסק בראגבי, טניס וגולף. ככדורגלן שווייצרי הוא היה הקפטן של קבוצת פ.צ. בזל, וכאשר העבודה נשאה אותו לליון שבצרפת, הוא הצטרף לקבוצת הראגבי המקומית אתלטיק יוניון.

ייסוד קבוצת הכדורגל של ברצלונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1898 נסע גאמפר לברצלונה כדי לבקר את דודו, אמילי גאיסרט. הוא היה בדרכו לאפריקה, כדי לסייע בהקמת חברות למסחר בסוכר, אך הוא התאהב בעיר הקטלונית והחליט להישאר בה. בהמשך הוא יהפוך לדובר קטלאנית שוטפת, ויאמץ לעצמו את השם הקטלוני, ז'ואן גאמפר. כרואה חשבון, הוא מצא עבודה בבנק הצרפתי "קרדיט ליון", בחברת הרכבות "סאריה" וכן שמש כתב ספורט בשני עיתונים שווייצרים. הוא הצטרף לסניף הכנסייה האוונגליסטית השווייצרית בברצלונה והחל לשחק כדורגל עם הקהילה הפרוטסטנטית המקומית. בהמשך הוא סייע בהקמת מגזין ספורט מקומי, "Los Deportes" ("הספורט").

המודעה ב- Los Deportes

בעיתון זה הוא פרסם ב-22 באוקטובר 1899 מודעה המכריזה על רצונו להקים מועדון כדורגל. תגובה חיובית מצד הציבור הובילה למפגש בבית הספר סולה ב-29 בנובמבר ומועדון הכדורגל של ברצלונה נולד. המייסדים כללו אוסף של שווייצרים, אנגלים וקטלאנים המשוגעים לדבר. גאמפר בחר את צבעי המועדון, אדום-כחול, בהשראת מועדונו השווייצרי, פ.צ בזל. למרות שגאמפר היה הכוח המניע מאחורי המועדון, הוא הסתפק תחילה בלהיות חבר בהנהלה וקפטן הקבוצה. הוא היה בן 22 בלבד ורצה להתמקד בלשחק כדורגל. הוא שותף ב-48 משחקים עבור ברצלונה בין השנים 1899-1903, וכבש 100 שערים. בשנת 1901 הוא היה חבר בקבוצה שזכתה בתואר הראשון של המועדון, גביע מקאיה (כיום גביע קטלוניה). בשנת 1902 הוא שיחק במשחק גמר גביע המלך הראשון בספרד, בו ברצלונה הפסידה 2:1 לקבוצת ויסקאיה (כיום אתלטיק בילבאו). גאמפר הבקיע שלוש תשיעיות במדי ברצלונה, שתיים מהן בגביע מקאיה.‏‏‏[1]

נשיא המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1908 התמנה גאמפר לראשונה לנשיא מועדון הכדורגל של ברצלונה. הוא לקח על עצמו את המשרה בתקופה קשה, בה כמה שחקנים מובילים עזבו ולא נמצא להם מחליף, מה שהשפיע מיד על ביצועי הקבוצה על המגרש ומחוצה לו. המועדון לא זכה בשום תואר מאז אליפות קטלוניה של 1905 וכתוצאה מכך מצבו הכלכלי הדרדר. גאמפר שימש לסירוגין כנשיא המועדון במשך חמש תקופות (1908-09, 1910-13, 1917-19, 1921-23 ו-1924-25), ובסך הכל 25 שנים בהנהלת המועדון. אחד מהישגיו הגדולים ביותר היה תרומתו להעניק לברצלונה אצטדיון משלה. עד שנת 1909 הקבוצה שיחקה במגרשים שונים, אשר אף אחד מהם לא היה בבעלותה. גאמפר גייס תרומות מעסקים מקומיים וב-14 במרץ 1904 הם עבור למגרש ברחוב התעשייה (Carrer Industria), אצטדיון בעל 6000 מקומות. בנוסף הוא הפעיל מאמץ לגייס עוד חברים למועדון, ובשנת 1922 עמד מספרם של אלה על 10,000. זה הוביל למעבר נוסף של המועדון, הפעם לאצטדיון בעל 20,000 מקומות, לס-קורטס (Les Corts), אשר מאוחר יותר הורחב ל-60,000 מקומות.

תרומה משמעותית נוספת של גאמפר למועדון הייתה גיוסו של החלוץ ממוצא ספרדי-פיליפיני פאולינו אלקנטרה, מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים. בנוסף, הוא מינה את האנגלי ג'ק גרינוול למאמן הקבוצה בשנת 1917, במהלך ששינה לטובה את דרכו המקצועית של המועדון. בתקופתו של גאמפר, זכתה ברצלונה ב-11 אליפויות קטלוניה, ששה גביעי המלך וארבעה "גביעי הפירנאים", במה שהיה עידן הזהב הראשון של המועדון, טרם הקמת הליגה הספרדית (1929). פרט לאלקנטרה, הקבוצה כללה שחקנים אגדיים כמו ריקרדו זאמורה, ז'וזפ סמיטייר ופראנץ פלאטקו.

תקופת כהונתו האחרונה כנשיא הסתיימה בנסיבות שנויות במחלוקת וטרגדיה אישית. ב-24 ביוני 1925, אוהדיה הקטלונים של ברצלונה ביזו את ההמנון הספרדי, ולעומת זאת קידמו במחיאות כפיים את שירת "אלוהים נצור את המלכה" של הקבוצה האורחת מבריטניה. בתגובה, האשים השלטון הדיקטטורי של מיגל פרימו דה ריברה את גאמפר בקידום הלאומיות הקטלאנית. אצטדיון לס-קורטס נסגר לששה חודשים וגאמפר הוגלה מספרד. הוא חזר לשווייץ, בה לאחר תקופה של קשיים כלכליים הוא שם קץ לחייו ב-30 ביולי 1930.

אחרית דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועדון הוציא משימוש את מספר כרטיס החבר של גאמפר, ועיריית ברצלונה קראה לרחוב על שמו ברובע לס-קורטס, בו נמצא גם האצטדיון הנוכחי של ברצלונה, קאמפ נואו. בשנת 2002, המועדון ציין את יום השנה ה-125 להולדתו. בשנת 2004, הפכה חברת הביטוח השווייצרית וינתרת'ור לספונסר של קבוצת הכדורסל של ברצלונה, מה שגרם לכך ששחקני הקבוצה נשאו את שם עיר הולדתו של גאמפר על חולצותיהם. כיום מועדון ברצלונה, הנושא את הסיסמה "יותר ממועדון כדורגל", מאגד בתוכו קבוצת ראגבי ורכיבה על אופניים, ממקצועות הספורט בהם עסק גאמפר.

בשנת 1966, ייסד נשיא ברצלונה דאז, אנריק לאודט, את "גביע ז'ואן גאמפר" לזכרו. טורניר קדם-עונה זה מארח קבוצות בינלאומיות מהשורה הראשונה ומשמש את המועדון להצגת סגל הקבוצה לקראת העונה החדשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ FC Barcelona Records באתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה‏