ז'ואן מנואל סראט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ואן מנואל סראט
ז'ואן מנואל סראט

ז'ואן מנואל סראטקטלאנית: Joan Manuel Serrat; נולד ב-27 בדצמבר 1943 בברצלונה) הוא זמר וכותב שירים קטלאני.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סראט נחשב לאחד הדמויות החשובות במוזיקה המודרנית והפופולרית, הן בקטלוניה והן בספרד [דרוש מקור]. הוא החל את דרכו המוזיקלית בגיל 17, עת קיבל את הגיטרה הראשונה שלו, לה הקדיש את אחד משיריו המוקדמים, "גיטרה אחת".

בשנות השישים המוקדמות, סראט היה חלק מלהקת פופ, הוא ניגן יחד עם שותפיו ללימודים מבית ספרו בברצלונה, כאשר השירים העיקריים שהם ניגנו היו שירי ביטלס ושירים איטלקים מתורגמים לספרדית.

ב-1965, בעת ששר בתוכנית רדיו בשם "רדיוסקופ", המנחה סלבדור אסקמיז'ה עזר לו לחתום על חוזה הקלטה עם חברת "אדיגסה", שם הוא הקליט והצטרף ללהקה. הופעתו הבימתית הראשונה של סראט נערכה ב-1967 בפלאו דה לה מוזיקה קטלנה. הופעה זו עזרה לו לבסס את עצמו כאחד האמנים החשובים בקטלוניה. שנה לאחר מכן ביקשה ספרד כי סראט יהיה נציגה לאירוויזיון 1968 בשירו "לה, לה, לה". אולם סראט ביקש לשיר בקטלאנית ודבר זה הפך לקונפליקט הראשון של סראט בנושא הפוליטיקה של השימוש בשפה בספרד הפרנקיסטית. הרשויות התעקשו על שירה בספרדית, אך סראט עמד בסירובו ולכן שלחה ספרד במקומו את הזמרת הספרדיה מסיאל.

שיריו של סראט הוחרמו ותקליטיו נשרפו ברחוב. הוא טס לדרום אמריקה והשתתף בפסטיבל, שם לקח את המקום הראשון עם השיר "פנלופה". ב-1969 סראט הוציא אלבום בו נכללו שירים מאת אנטוניו מצ'אדו, משורר ספרדי מוכר מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. אלבום זה הביא לו פרסום מידי בספרד ואמריקה הלטינית. אך ההחלטה שלו לשיר בספרדית ספגה ביקורת מצד קטלאניים. את בחירתו לשיר בשתי השפות, מה שגרר ביקורת משני צידי המתרס הפוליטי, הסביר: "אני שר טוב יותר בשפה שהם אוסרים עליי לשיר בה."

לאחר מות פרנקו ב-20 בנובמבר 1975, יכל סראט לחזור לארץ הולדתו.

ב-1983 יצא בישראל תקליטו של דויד ברוזה האשה שאיתי, ובו שלושה שירים מאת סראט, שיהונתן גפן תרגם לעברית, ביניהם שיר הנושא.

לאורך השנים, סראט קיים הופעות רבות והמשיך להוציא אלבומים. ב-2006 הוא הוציא לאור אלבום בשם "מו" האלבום הראשון שהוא השלים בקטלאנית בגיל 17.

נכון ל-2010, אלבומו האחרון הוא Hijo de la luz y de la sombra.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]