ז'ופרואה סנט-אילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
ז'ופרואה סנט-אילר

ז'ופרואה סנט-אילרצרפתית: Étienne Geoffroy Saint-Hilaire‏, 15 באפריל 1772, אטנפ, צרפת - 19 ביוני 1844, פריס), זואולוג צרפתי, מחשובי התורמים לאנטומיה ההשוואתית, בן פלוגתא של הזואולוג ז'ורז' קיווייה.

בהיותו כבן 20 התמנה לפרופסור במוזיאון להיסטוריה של הטבע בפריס כאחראי על תחום הזואולוגיה. עבד עם ז'אן-בטיסט דה לאמארק, והיה ממגיני תאוריית הלאמארקיזם.

ב-1798, לאחר כיבוש מצרים בידי נפוליאון היה חבר במשלחת של 151 מדענים, מהנדסים ואומנים למצרים לחקור את עתיקותיה (יחד עמו נסע גם בין השאר ז'אן-בטיסט ז'וזף פורייה, ואחרים). בינואר 1802 שב לפריז, ובספטמבר 1807 נבחר כחבר באקדמיה הצרפתית למדעים. שנה מאוחר יותר נשלח על ידי נפוליאון לפורטוגל לרכוש ממוזיאונים שם אוספים, למרות התנגדות הבריטיים לכך. כהוקרה למאמציו, קיבל מנפוליאון את אות לגיון הכבוד.

בין השנים 1809 - 1841 כיהן סנט-אילר כפרופסור בפקולטה למדעים בפריז, עד לפרישתו בעקבות מצבו הרפואי. בנו, איזידור ז'ופרואה סנט-אילר, מילא את מקומו בתפקיד.

סנט-אילר היה דאיסט, כלומר מאמין בקיום האל, אך לא האמין בניסים ובהתגלות האל ביקום. בשל כך לא ראה סתירה בתאוריית התפתחות המינים כפי שהבינה.

שלא כמו דרווין שהציג את מנגנון הברירה הטבעית, סנט-אילר האמין כי הסביבה הטבעית גורמת לגילוי הפוטנציאל הטבעי הקיים למעשה כבר בגוף החי. ארנסט מאייר קרא לתיאוריה "ג'ופריזם", על שמו של ז'ופרואה. בכך שונה תפיסתו של סנט-אילר מהלאמארקיזם, המאמינה כי שינוי בהתנהגות גורם לשינוי בגוף החי ובתורשה. אך תאוריה זו נדחתה במהרה, וכיום אינה מקובלת על איש במדע המודרני. סנט-אילר האמין גם כי ייתכנו שינויים פתאומיים מהירים בעקבות לחץ סביבתי, ולא בהכרח שינוי איטי ועקבי.

כבר ב-1831 שיער סנט-אילר כי ציפורים הם צאצאי זוחלים.

על שמו של סנט-אילר נקרא מין של נמרון בדרום אמריקה - Leopardus geoffroyi.