ז'ורדי סאוואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'יורדי סאוואל

ז'ורדי סאוואל אי ברנאדט (קטלאנית: Jordi Savall i Bernadet; נולד ב-1941 באיגואלאדה, קטלוניה) הוא נגן ויול ומלחין ספרדי. סאוואל הוא אחת הדמויות החשובות בתחום המוזיקה העתיקה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 ואחראי במידה רבה להשבת הוויול (ויולה דה גמבה) אל הבימה. הרפרטואר שלו חובק מוזיקה מימי הביניים, דרך הרנסאנס ועד לבארוק.

השכלה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרתו המוזיקלית של סאוואל התחילה בגיל 6 במקהלת בית הספר בעיר הולדתו (1947-1955). בהמשך השלים את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון של ברצלונה (1959-1965). לאחר מכן, התמחה במוזיקה עתיקה בשיתוף עם ארס מוזיקה ולמד בסקולה קאנטורום באזיליינסיס בבזל, שווייץ (1968-1970).

הרכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 הקים את ההרכב הספריון XX (מאז שנת 2000 "הספריון XXI"), יחד עם זמרת הסופרן מונסראט פיגרס (אשתו), לורנצו אלפרט והופקינסון סמית. הספריון XX נטה לסגנון פרשני, המאופיין בחיוניות מוזיקלית רבה לצד דיוק היסטורי מקסימלי.

בשנת 1987 חזר סאוואל לברצלונה לייסד את לה קאפלה ריאל דה קאטאלוניה, הרכב קולי, המתמסר לפרשנות מוזיקה מן התקופה שלפני המאה ה-18. בשנת 1989 יצר סאוואל את לה קונסרט דס נאסיונסתזמורת שהרפרטואר שלה בארוקי ברובו הגדול – אבל מדי פעם היא מופיעה גם ביצירות מן הרפרטואר הקלאסי והרומנטי.

סאוואל הופיע עם משפחתו. הרכב משפחת סאוואל כלל את אשתו של ז'ורדי, פיגרס, עמיתתו החשובה ביותר, ואת שני ילדיהם, אריאנה ופראן. אריאנה סאוואל מנגנת בנבל ושרה, כמו אמה. פראן סאוואל מנגן בתאורבו (לאוטה בס) ושר (לא רק עם משפחתו אלא גם במועדוני ג'אז בברצלונה).

רשימת תקליטיו של סאוואל כוללת יותר מ-100 הקלטות. מאז 1998 הוא מוציא את תקליטיו בחברה משלו בשם "אליה ווקס".

סאוואל קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ברצלונה ב-27 בנובמבר 2006. הוא היה מועמד פעמיים לפרסי גראמי. בשנת 1991, כתב את המוזיקה לסרטו של אלאן קורנו "כל הבקרים שבעולם" (שזכה גם בפרס סזאר של תעשיית הקולנוע הצרפתית לשנת 1992). פסקול הסרט יצא מחדש בחברת ההקלטות של סאוואל עצמו ונמכר ביותר ממיליון עותקים ברחבי העולם. פסקול הסרט "כל הבקרים שבעולם" היה המפורסם ביותר שכתב, אך לא היחיד. כמלחין, חיבר ז'ורדי סאוואל פסקול גם לסרטים הבאים:

  • "ציפור האושר" של פילאר מירו, 1993
  • "ז'אן ד'ארק 1: הקרבות", של ז'אק ריווה, 1993
  • "ז'אן ד'ארק 2: הכליאה", של ז'אק ריווה, 1994
  • "דמדומים ארוכים", 1997
  • "מרקיז" של ורה בלמונט, 1997
  • "הגנה חשאית", 1998