ז'יגמונד מוריץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקנו של ז'יגמונד מוריץ מאת הצייר יוז'ף ריפל-רונאי משנת 1923

ז'יגמונד מוריץהונגרית: Móricz Zsigmond, ‏29 ביוני 1879 טיסאצ'צ'ה - 4 בספטמבר 1942 בודפשט, יוז'פווארוש) הוא סופר, מחזאי, עיתונאי ועורך הונגרי, שהתפרסם בפרוזה הריאליסטית שלו, המושפעת מהזרם הנטורליסטי. ברומנים ובנובלות שלו תיאר בחוש פסיכולוגי מעמיק את עולמם של האיכרים, של המעמד הבינוני ושל האצולה הקטנה שבכפרים והעיירות, על סכסוכיהם ומשבריהם הרגשיים הסוחפים. יצירתו היוותה אבן דרך בהתפתחות הספרות ההונגרית.

רקע משפחתי ושנות לימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'יגמונד מוריץ נולד בשנת 1879 בטיסאצ'צ'ה או צ'צ'ה (Tiszacsécse , Csécse), ישוב על הנהר טיסה, במחוז סטמאר בצפון-מזרח המישור ההונגרי הגדול, במשפחה מרובת הילדים של בלינט מוריץ, איכר ונגר שהפך לקבלן בניין, ושל ארז'בט (אליזבת) פאלאגי, בת של כומר רפורמי בעל שורשים אציליים. להוריו נולדו תשעה ילדים, מתוכם שניים מתו- אחד מסיבוכים של רככת, והשני הוצת למוות על ידי ילד שכן.

ז'יגמונד הכיר מילדות את חיי העוני של עובדי האדמה ובאותו זמן גילה משיכה אל הספרות ותחמי תרבות אחרים. בגלל אסון טבע - הקפאה ושטפונות של הנהר טיסה - נהרסה טחנת הרוח של המשפחה. בעקבות זאת משפחתו נאלצה לעבור ליישוב פריג (Prügy) בעוד הילד ז'יגמונד עבר בין השנים 1885-1887 לגור בטוראישטוואנדי (Túristvándi) ,אצל אחי אמו, לאסלו פאלאגי, שהיה בעל בית מלאכה למכונאות, ולטיפול סבתו, קטלין. אביו עמל קשות כדי לאפשר לכל שבעת ילדיהם לקבל השכלה נאותה. בשנת 1888 הילד התאחד עם המשפחה בפילג. החל משנת 1890 מוריץ נשלח ללמוד בקולגיום (המכללה) הרפורמי היוקרתי בעיר דברצן (Debreceni Református Kollégium), לאחר מכן, בין השנים 1894 - 1896 בקולגיום הרפורמי הידוע ב שארושפאטאק (Sárospatak). מפני שהרגיש שם בודד וירד בלימודים, גיולה פלאגי, דוד אחר מצד אמו, שהיה מנהל גימנסיה קלביניסטית אחרת, ביישוב קישוּיסאלאש (Kisújszállás), לקח אותו לבית הספר שבניהולו. החל משנת 1897. שיפר שם ז'יגמונד את ציוניו, עבר את בחינות הבגרות ובבשנת 1899 יכול היה להירשם ללימודי תאולוגיה בדברצן (1899-1900).

חוויות משנות לימודיו במכללה בדברצן מופיעות ברומן הידוע שלו "לא אשם" (תהי טוב עד יום מותך), בהתנסותו כתלמיד בשארושפאטאק מצא השראה לרומן אחר שלו "מתבגרים" (Kamaszok) ולתקופה שבה למד בקישויסאלאש ישנם הדים בספריו "רותח היין" (Forr a bór) ו"הנשף" (A Bál). כעבור חצי שנה חזר בו מבחירתו ועזב את לימודי התאולוגיה לטובת הפקולטה למשפטים באותה אוניברסיטה. בדברצן עבד כעוזר עורך העיתון "דברצני הירלפ" (Debreceni Hirlap). באותה תקופה פרסם את סיפוריו ושיריו הראשונים בעיתון "דברצני אלנר" (Debreceni Ellenör). באוקטובר 1900 עבר ללמוד משפטים בבודפשט ואחר כך למד הוראת מדעי הרוח, אבל מבלי להשיג תעודת הוראה. עבד בהמשך כמורה ממלא מקום בגימנסיה בקישוּיסאלאש, כמפקח במשרד הדתות ואחר כך כפקיד במשרד המרכזי לסטטיסטיקה. בין השנים 1903-1909 מצא עבודה יותר הולמת את כישוריו כעורך ביומון "אז אוישאג" (Az Újság) ("עיתון החדשות" או "העיתון")

שנות בגרותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות לימודיו פקד מוריץ את החוג הספרותי של נגיישי (Negyesi) שם התוודע לסופרים כמו מיהאי בביץ', דז'ה קוסטולאני וארפד טוט. בשנת 1905 התחתן עם אוגניה הוליץ' (Holics Eugénia), המכונה "יאנקה" (Jánka), בת לאצילים מ"הונגריה עילית" (Felvidék) (השייכת כיום לסלובקיה).

אחרי שפרסם בעיתון "ניוגאט" את סיפורו "שבעה גרושים" (Hét kraicár) שמו כסופר הלך לפניו, וב-1909 הפסיק את עבודתו בעיתון "אז אוישאג". בשנת 1911 בנו בני הזוג בית קיץ בכפר לֵיאָנפאלוּ (Leányfalú) שמצפון לסנטאנדרה.

בימי השלטון המהפכני שבתום מלחמת העולם הראשונה כיהן מוריץ כסגן יושב ראש אקדמיית "וורשמארטי". משום כך המשטר הימני של מיקלוש הורטי שקם אחרי תבוסת הקומוניסטים העניש אותו על כך: מחזותיו לא הועלו על במת התיאטרון הלאומי בבודפשט ויצירותיו הוחרמו על ידי חלק מההוצאות לאור. יצירות אלה פורסמו רק בעיתונים "ניוגאט" (Nyugat) ("מערב") וב"אז אשט" ("הערב"). בסופו של דבר בשנת 1929 מונה לעורך הספרות של העיתון "ניוגאט".

בשנת 1924 התאהב מוריץ באשה בשם מריה שימוני (Simonyi Mária) ועל רקע זה אשתו, אוגניה, ניסתה להתאבד. ניסיונה הראשון נכשל, אך ב-1925 הצליחה לבסוף לשים קץ לחייה. שנה לאחר מכן נשא מוריץ את מריה שימוני לאשה, והשניים חיו יחד עד לגירושיהם בשנת 1937. שנה קודם לגירושיו, לאחר שעבר לגור בליאנפאלו, יצר מוריץ קשר עם אשה נוספת, בת לפועלים, בשם ארז'בט ליטקֶיי, לה נהג לקרוא בשם החיבה "צ'יבה" (Csibe).

למוריץ היו ארבעה ילדים מנישואיו הראשונים, ביניהם בן שנפטר עוד בחייו. ז'יגמונד מוריץ נפטר בבודפשט עקב דימום במוח בספטמבר 1942, ימים אחדים אחרי שבתו ילדה לו נכד ראשון.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של ז'יגמונד מוריץ בבית הקברות קרפשי בבודפשט
  • ככר Móricz Zsigmond körtér בדרומה של בודה, בבודפשט, נקראה על שמו. כמו כן רחובות רבים ברחבי הונגריה.
  • נקראים על שמו התיאטרון והספרייה המחוזית ועירונית בעיר נירג'יהאזה.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1906Pipacsok a tengeren (בעברית "פרגים על הים")
  • 1907Harmatos rózsa (רומן, פורסם ב 1912)
  • 1908Erdő-mező világa ("עולם היער והשדה" - מעשיות עממיות)
  • 1908Judith és Eszter ("יודית ואסתר", נובלה)
  • 1908Hét krajcár ("שבעה גרושים", סיפורים)
  • 1910Sári bíró (מחזה)
  • 1910Tragédia ("טרגדיה", נובלה)
  • 1910Sárarany ("זהב בבוץ", רומן)
  • 1911Az Isten háta mögött ("מאחורי הגב של אלהים", או "אדון בובארי" רומן)
  • 1912Boldog világ ("עולם מאושר" , ספורי חיות)
  • 1912A galamb papné (רומן)
  • 1912Magyarok ("הונגרים", סיפור)
  • 1912Tavaszi szél ("רוח אביב", נובלה)
  • 1913Kerek Ferkó ("פֶרקו העגול", רומן)
  • 1913Szerelem ("אהבה", מחזה)
  • 1915Mese a zöld füvön ("מעשיה על הדשא הירוק", סיפורים)
  • 1916Nem élhetek muzsikaszó nélkül ("אינני יכול לחיות בלי מוזיקה", נובלה)
  • 1916Szegény emberek ("אנשים מסכנים", נובלה)
  • 1916A tűznek nem szabad kialudni ("אסור לכבות את האש", נובלה)
  • 1917A fáklya ("הלפיד", רומן)
  • 1917Árvalányok ("יתומות", רומן)
  • 1918Fortunatus ("פורטונטוס", נובלות)
  • 1918Vérben, vasban ("בדם, בברזל", נובלה)
  • 1920Légy jó mindhalálig ("תהי טוב עד יום מותך", רומן) בעברית: "לא אשם"
  • 1922 – Tündérkert - Erdély- הטרילוגיה "טרנסילבניה", רומן היסטורי, החלק א - ("גן הפיאה")
  • 1924A vadkan ("חזיר הבר", דרמה)
  • 1924Búzakalász ("שבולת חיטה", רומן)
  • 1924Pillangó ("פרפר", רומן)
  • 1926Kivilágos kivirradtig ("עד לשעות הקטנות של הבוקר", רומן)
  • 1927 – A nagy fejedelem , Erdély-trilógia II (טריולגיה "טרנסילבניה" החלק ב, "הנסיכות הגדולה")
  • 1928Arany szoknyák, ("חצאיות של זהב", סיפור)
  • 1928Úri muri ("אוּרי מוּרי", רומן)
  • 1929Forró mezők ("שדות חמים", רומן)
  • 1929Esőleső társaság (נובלה)
  • 1931Forr a bor ("היין תוסס", רומן)
  • 1931 - A kondás legszennyesebb inge ("החולצה הכי מולכלכת של רועה החזירים", נובלה)
  • 1931Barbárok ("ברברים", נובלה)
  • 1932Rokonok ("קרובים", רומן)
  • 1933 - Egyszer Jóllakni ("לשבוע פעם אחת", סיפור)
  • 1935Égi madár (צפור השמיים, נובלה)
  • 1935A boldog ember, ("האדם המאושר", רומן-כתבה )
  • 1935 – A nap árnyéka Erdély-trilógia III("צל השמש" - הטרילוגיה ההיסטורית "טרנסילבניה", חלק ג)
  • 1936Bál ("הנשף", רומן )
  • 1936Komor ló ("סוס קודר", סיפור)
  • 1936Rab oroszlán ("אריה שבוי")
  • 1937Betyár (ה"בֶטיאר" - "שודד הדרכים", רומן)
  • 1938Míg új a szerelem ("כל עוד האהבה היא חדשה", רומן)
  • 1939Életem regénye "רומן חיי" (רומן)
  • 1941Árvácska "היתומה הקטנה" (רומן)
  • 1941Rózsa Sándor a lovát ugratja , ("שאנדור רוז'ה מקפיץ את סוסו", רומן היסטורי חלק א)
  • 1942Rózsa Sándor összevonja szemöldökét ("שאנדור רוז'ה מקמט את מצחו", רומן היסטורי חלק ב)

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים לבני נעורים

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Hamar Péter Móricz Zsigmond arca kontrasztos megvilágításban Korunk február 2010 (פטר האמאר - הבהרות על צדדים מנוגדים בדמותו של ז'יגמונד מוריץ, בכתב העת "קורונק", בפברואר 2010)