ז'יל מאסנה
ז'יל מאסנה (בצרפתית: Jules Massenet; 12 במאי 1842 - 13 באוגוסט 1912), מלחין אופרה צרפתי.
חייו [עריכה]
מסנה החל מנגן בגיל צעיר. בגיל 18 החל את לימודיו בקונסרבטוריון בפריז אותם סיים בהצטיינות. בשנת 1862 זכה על יצירת מוסיקלית מקהלתית שחיבר בפרס רומא היוקרתי, שאיפשר לו לגור ברומא 3 שנים. משחזר לפריז הצליח בעזרת ידידים להעלות כמה אופרות שכתב בשהותו ברומא אך ההצגות לא זכו להצלחה מיוחדת. עם העלאת האופרה "הורדוס" בשנת 1881 זה מסנה בפרסומו ככותב מצליח. ב-1878 נתמנה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של פריז ובמשרה זו החזיק עד מותו.
יצירתו [עריכה]
מאסנה חיבר 27 אופרות, 3 באלטים,7 סוויטות תזמורתיות, אורטוריות, קנטטות, מוזיקה קאמרית, רקוויאם ושירים.
מאסנה היה מפורסם מאוד בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-19. רוב האופרות שלו נשכחו. אלה ששרדו את מבחן הזמן הן:
- מנון (1884)
- תאיס (1894).
הקטעים התזמורתיים המפורסמים של מאסנה הם:
- הרהורים לכינור ותזמורת, מתוך האופרה תאיס.
- אראגונז מתוך האופרה אל סיד.