ז'ליקו אובראדוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'ליקו אובראדוביץ'
Жељко Обрадовић
Obradovic Pana2007-2008.jpg
תאריך לידה 9 במרץ 1960 (בן 54)
מקום לידה צ'אצ'אק שבסרביה
פרטים כשחקן
עמדה רכז
גובה 180 ס"מ
קבוצות
1980 - 1986
1986 - 1991
בוראץ' צ'אצ'אק
פרטיזן בלגרד
פרטים כמאמן
קבוצות
1991 - 1993
1993 - 1994
1994 - 1997
1995
1996 - 2000
1997 - 1999
2004- 2005
1999 - 2012
2013-
פרטיזן בלגרד
חובנטוד בדאלונה
ריאל מדריד
נבחרת יוגוסלביה (ע. מאמן)
נבחרת יוגוסלביה
בנטון טרוויזו
נבחרת סרביה ומונטנגרו
פנאתינייקוס
פנרבחצ'ה אולקר
מאזן מדליות
כשחקן
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור Flag of SFR Yugoslavia.svg יוגוסלביה
כסף סיאול 1988 כדורסל גברים
אליפות העולם בכדורסל
מתחרה עבור Flag of SFR Yugoslavia.svg יוגוסלביה
זהב ארגנטינה 1990 יוגוסלביה
כמאמן
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור Flag of Serbia and Montenegro.svg יוגוסלביה הפדרלית
כסף אטלנטה 1996 כדורסל גברים
אליפות העולם בכדורסל
מתחרה עבור Flag of Serbia and Montenegro.svg יוגוסלביה הפדרלית
זהב יוון 1998 יוגוסלביה
יורובאסקט
מתחרה עבור Flag of Serbia and Montenegro.svg יוגוסלביה הפדרלית
זהב ספרד 1997 יוגוסלביה
ארד צרפת 1999 יוגוסלביה

ז'לימיר (ז'ליקו) אובראדוביץ' (Željko Obradović; בסרבית: Жељко Обрадовић; נולד ב-9 במרץ 1960 בצ'אצ'אק) הוא כדורסלן-עבר ומאמן כדורסל סרבי בהווה. זכה כמאמן 8 פעמים באליפות אירופה לקבוצות על גלגוליה השונים, המאמן המעוטר ביותר בזירת הכדורסל האירופי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובראדוביץ' הצטרף לפרטיזן בלגרד בגיל 26 כרכז וכבר בעונתו הראשונה הוביל את הקבוצה לאליפות המדינה יחד עם שחקנים כגון ולאדה דיבאץ ואחרים. שנה מאוחר יותר העפיל עם הקבוצה לפיינל פור גביע האלופות והפסיד בחצי הגמר למכבי תל אביב. קריירת האימון של אובראדוביץ' החלה מיד עם פרישתו מכדורסל. כבר בעונתו הראשונה כמאמן הקבוצה זכה עם פרטיזן בדאבל היוגוסלבי ובגביע אירופה בכדורסל, אך בעונה השנייה נושלה פרטיזן מכל תאריה.

בשנת 1993 עבר לחובנטוד בדאלונה הספרדית. לאחר זכייתה המפתיעה בפיינל פור של 1994, שנערך ביד אליהו, עבר אובראדוביץ' לאמן בקבוצה גדולה יותר - ריאל מדריד. ב-1995 זכה באליפות אירופה שנייה ברציפות, אך לא הצליח לשחזר את ההישגים בהמשך. ריאל נחלשה, ובשנת 1997 נאלצה להתמודד במפעל משני, גביע ספורטה, שבו זכתה.

בסיום אותה עונה עבר אובראדוביץ' לבנטון טרוויזו האיטלקית, עימה זכה בגביע ספורטה בשנת 1999.

אובראדוביץ' חזר לצמרת האירופית עם חתימתו בפנאתינייקוס היוונית, הקבוצה אותה הוא אימן ברציפות משנת 1999-2012. תחת שרביטו זכתה פנאתינייקוס בכל אליפויות יוון שנערכו מאז, למעט זו של 2002 ושל 2012. בשנת 2000 חזר לאחר היעדרות של 5 שנים למעמד גמר אליפות אירופה ולזכייה, כאשר קבוצתו גברה על מכבי תל אביב. ב-2001 הפסידה פנאתינייקוס למכבי בגמר הסופרוליג, וב-2002, עם איחוד מפעלי הכדורסל באירופה, זכתה באליפות היורוליג. 5 שנים חלפו עד לזכייתו השישית של אובראדוביץ' באליפות היורוליג, בפיינל פור שנערך באתונה ב-2007. בפיינל פור שנערך ב-2009 בברלין הוביל את פאנתיניקוס לגביע יורוליג נוסף, לאחר שגברה במשחק הגמר על צסק"א מוסקבה. ב-2011 הוביל את המועדון היווני לעוד גביע יורוליג, לאחר ניצחון במשחק הגמר על מכבי תל אביב.

בין השנים 2000-1996 אימן גם את נבחרת יוגוסלביה. הוא זכה עימה במדליית הכסף באולימפיאדת אטלנטה, באליפות אירופה בשנת 1997 ובאליפות העולם בשנת 1998. ביוני 2012 הודיע כי לא יאמן את פנאתינייקוס בעונה הבאה, ואכן ביולי 2013 חתם אובראדוביץ' בפנרבחצ'ה אולקר לשנתיים.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן:[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמאמן:[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]