ז'קלין די פרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ז'קלין די פרה עם דניאל ברנבוים.

ז'קלין די פרה (Jacqueline du Pré‏; 26 בינואר 1945 - 19 באוקטובר 1987) הייתה צ'לנית אנגלייה.

ז'קלין די פרה נמנית עם גדולי הצ'לנים מאז ומעולם. בנתה לה קריירה מצליחה עד שחלתה בטרשת הנפוצה, מחלה שגרמה למותה.

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבת הצעירה במשפחה אמידה, תרבותית ותחרותית, הייתה די פרה בת ארבע כששמעה צ'לו בפעם הראשונה, בשידור רדיו. מאז והלאה היה צליל הצ'לו חלק בלתי נפרד מחייה, החל בשיעורים שקיבלה אצל אמה, אייריס די פרה. כעבור שנתיים התחילה ללמוד בבית הספר לצ'לו בלונדון ונרשמה לתחרויות מוזיקה יחד עם אחותה. בגיל עשר זכתה בפרס בתחרות בינלאומית, ובגיל שתים-עשרה כבר הופיעה בקונצרטים של ה-BBC בלונדון. היא למדה אצל ויליאם פלית' בבית ספר גילדהול למוזיקה ודרמה בלונדון, אצל פול טורטליה בפריז, אצל מסטיסלב רוסטרופוביץ' ברוסיה ואצל קזאלס בשווייץ.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל אורך הקריירה שלה, הופיעה די פרה עם תזמורות יוקרתיות ועם סולנים מן המעלה הראשונה. ההקלטה של הקונצרט לצ'לו של אלגר עם התזמורת הסימפונית של לונדון, במיוחד, הביאה לה הכרה בינלאומית. לביצוע זה השתמשה בסטרדיוואריוס הראשון שלה - סטרדיוואריוס דוידוב משנת 1712 - שקיבלה מאחד מחסידיה ומסנדקיתה, איסמנה הולנד.

בשנת 1965 ניגנה די פרה את הקונצרט של אלגר בהופעתה הראשונה בארצות הברית, ב-14 במאי בקרנגי הול. הקלטה של הקונצרט מאותה שנה, בניצוח סר ג'ון ברבירולי, זכתה להערכה לא פחות מקודמתה הלונדונית.

ידידותה עם המוזיקאים יצחק פרלמן, זובין מהטה ופנחס צוקרמן, ונישואיה לדניאל ברנבוים, הובילו לסרט המפורסם של כריסטופר נופן על ביצועם את חמישיית דג השמך מאת שוברט. כצוות, כינתה עצמה החמישייה "המאפיה היהודית המוזיקלית".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

די פרה קיבלה מספר תוארי חברות מאקדמיות למוזיקה ותוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות, כהוקרה לכשרונה. בשנת 1960 זכתה במדליית הזהב של בית הספר למוזיקה גילדהול בלונדון ובפרס המלכה למוזיקאים בריטים. בשנת 1976 קיבלה תואר כבוד של האימפריה הבריטית. בשנת 1977 זכתה בפרס המוזיקה הבריטית.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברה של ז'קלין די פרה בשכונת גולדרס גרין בלונדון

ז'קלין פגשה את הפסנתרן דניאל בארנבוים בחג המולד של 1966. עקב כוונתה להינשא לו, התגיירה. הם נישאו מעט אחרי מלחמת ששת הימים, ברחבת הכותל בירושלים. נישואיהם הביאו לאחד מקשרי היחסים הפורים ביותר בעולם המוזיקה: יש הגורסים[דרוש מקור] שרק הקשר בין רוברט וקלרה שומאן יכול להשתוות אליו. ראיה לכך היו ההופעות הרבות של די פרה עם בארנבוים, אם כפסנתרן ואם כמנצח תזמורת.

המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 חלתה ז'קלין די פרה בטרשת נפוצה, והחלה לאבד תחושה באצבעותיה. המחלה הביאה להידרדרות בריאותה, עד למותה בלונדון, ב-19 באוקטובר 1987, בגיל 42. בארנבוים היה לצדה בשעת מותה. היא הורישה את כלי הנגינה שלה לצ'לן יו יו מה.

בשנים האחרונות לחיי די פרה, הקים בארנבוים בית בפריז עם הפסנתרנית אלנה בשקירובה, והוליד עמה שני ילדים. השניים נישאו בשנת 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]