חאבייר מסצ'ראנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חבייר מסצ'ראנו
Argentine - Portugal - Javier Mascherano.jpg
מידע אישי
שם מלא חאבייר אלחדנרו מסצ'ראנו
תאריך לידה 8 ביוני 1984
מקום לידה סן לורנצו שבארגנטינה
גובה 1.73 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדונים מקצועיים*
2003 - 2005
2005 - 2006
2006 - 2007
2007
2007 - 2010
2010 -
ריבר פלייט
קורינתיאנס
וסטהאם יונייטד
ליברפול
ליברפול
ברצלונה
46 (0)
26 (0)
5 (0)
5 (0)
94 (1)
111 (0)
נבחרת לאומית**
2003 - ארגנטינה 100 (3)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 22 ביוני 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
22 ביוני 2014

מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of Argentina.svg ארגנטינה
המשחקים האולימפיים
זהב אתונה 2004 כדורגל
זהב בייג'ינג 2008 כדורגל

חבייר אלחנדרו מסצ'ראנוספרדית: Javier Alejandro Mascherano; נולד ב-8 ביוני 1984, בסן לורנצו שבארגנטינה) הוא כדורגלן ארגנטינאי המשחק בברצלונה. מסצ'רנו מכונה "חפסיטו" (Jefecito) - "הבוס הקטן" ומכונה גם מאסצ'ה. עם מינויו של דייגו מראדונה למאמן נבחרת ארגנטינה, מונה מסצ'ראנו לקפטן הנבחרת.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסצ'ראנו החל את הקריירה שלו בריבר פלייט. בשונה משחקנים אחרים, מסצ'ראנו ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה אחרי שהספיק להופיע במדי הנבחרת הלאומית הארגנטינאית. יכולתו הגבוהה של השחקן במהלך גביע העולם בכדורגל עד גיל 17 גרמה למאמן נבחרת ארגנטינה דאז, מרסלו בייאלסה, לזמן אותו לנבחרת ומסצ'ראנו ערך את הופעת הבכורה במדים הלאומיים ב-16 ביולי 2003 במשחק הידידות מול נבחרת אורוגוואי, כמעט חודש לפני שהוא ערך את הופעת הבכורה במדי ריבר פלייט (3 באוגוסט 2003).

מסצ'רנו שיחק בריבר פלייט שלוש שנים והיה אחד השחקנים החשובים שלה ואחד הקשרים האחוריים הטובים בדרום אמריקה. הוא חוזר על ידי קבוצות צמרת מאירופה אך לבסוף, בקיץ 2005, הוא נרכש על ידי קורינתיאנס הברזילאית תמורת סכום של 15 מיליון דולר והצטרף לבן ארצו קרלוס טבז שנרכש מוקדם יותר.

מסצ'רנו שיחק בקבוצה הברזילאית כשנה בהצלחה חלקית, מסצ'רנו וטבס נקלעו לסכסוך עם ראשי המועדון ונמכרו לווסטהאם האנגלית בקיץ 2006 בעסקה מפוקפקת. אחרי חצי שנה קשה באנגליה במהלכה לא קיבל הזדמנויות להוכיח את עצמו, הסכימה וסטהאם להשאילו לליברפול אחרי שפיפ"א אישרה את העברתו, למרות שחוקי פיפ"א אוסרים על שחקן לשחק ביותר משתי קבוצות במהלך שנה אחת.

היכולת הגבוהה שהציג במדי ליברפול העלתה תמיהה כיצד שחקן ברמתו לא קיבל הזדמנויות לשחק בווסטהאם. משחק השיא של מסצ'ראנו במדי ליברפול היה בגמר ליגת האלופות אז שיתק את כוכבה של מילאן, הברזילאי קאקה. מסצ'ראנו הפך לשחקן חשוב במערך של רפא בניטז. ב-29 בפברואר 2008 חתם מסצ'ראנו על חוזה לארבע שנים בקבוצה וזאת לאחר חודשים בהם נפוצו שמועות בדבר מעברו של מסצ'ראנו לקבוצה אחרת. עם חתימתו, הסכימה ליברפול לשלם סכום הקרוב ל-18 מיליון לירות שטרלינג. ב-15 במרץ 2008 הבקיע את שער הבכורה שלו בפרמייר ליג במשחק מול רדינג.

לאחר מונדיאל 2010, ואחרי שליברפול עפו מליגת האלופות, הביע מסצ'ראנו את רצונו לעזוב. לאחר ששני קבוצות הביעו רצון לקנותו, ברצלונה ואינטר מילאנו, החליט מסצ'ראנו לחתום בברצלונה, תמורת 18 מיליון יורו.

מסצ'ראנו היה הרכש השלישי של ברצלונה באותו קיץ, אחרי דוד וייה (שהגיע מולנסיה) ואחרי אדריאנו (שהגיע מסביליה).

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסצ'ראנו היה מהשחקנים הבולטים בנבחרות הצעירות של ארגנטינה, הוא סיים עם הנבחרת עד גיל 17 והנבחרת עד גיל 20 במקום הרביעי באליפויות העולם (2001, 2003 בהתאמה). בנוסף, הוא השתתף במוקדמות לאולימפיאדה עם הנבחרת עד גיל 23 בה זכתה ארגנטינה.

כאמור, מסצ'ראנו ערך את הופעת הבכורה במדי הנבחרת עוד לפני ששיחק דקה אחת בקבוצה הבוגרת של ריבר פלייט. תחת הדרכתו של המאמן בייאלסה, הפך מסצ'רנו לאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה. הוא היה בסגל ארגנטינה לקופה אמריקה, בסגל לגביע הקונפדרציות שנערך בגרמניה ב-2005 ובהרכב הנבחרת במהלך מונדיאל 2006 שנערך בגרמניה. הוא כבש את שעריו הראשונים במדים הלאומיים במהלך הקופה אמריקה 2007, שער הבכורה מול פרגוואי שהעניק ניצחון 0:1 ואת המקום הראשון ושער נוסף בניצחון 0:4 מול פרו. את שער הבכורה הבקיע עוד לפני שהבקיע שער בודד במדי המועדונים ששיחק בהם.

מסצ'ראנו נבחר על ידי מאמן הנבחרת האולימפית של ארגנטינה, סרחיו בטיסטה, כאחד משלושת השחקנים המותרים מעל גיל 23 לסגל הנבחרת האולימפית של ארגנטינה אשר זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג (2008). בכך הפך מסצ'ראנו לספורטאי הארגנטינאי הראשון שזוכה בשתי מדליות זהב אולימפיות.‏[1]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיקי שגיא, מראדונה אחרי הגמר: "היה שווה לבוא לבייג'ינג", באתר ynet‏, 23 באוגוסט 2008
הרכבי נבחרת ארגנטינה