חאפז
שאמס א-דין חאפז (בפרסית: حافظ) (1320 - 1389), משורר פרסי.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
חאפז נולד בעיר שיראז שבפרס. והיה השלישי בבניו של בהא א-דין. הוא למד את הקוראן בעל פה כאשר הקשיב לתפילתו של אביו, וגם את שירתו של סעדי, שהיה המשורר האהוב עליו. אביו, שהיה סוחר פחם, מת והשאיר אחריו חובות כבדים. חאפז נאלץ לעזוב את בית הספר ולעבוד באריגה ואחר כך במאפיה. כאשר עבד במאפיה הוא הוביל לחם לרובע העשיר של העיר שיראז, ופגש את שאק א- נבאט, שהייתה עלמה יפהפייה. בשנות העשרים לחייו הוא נשא אישה שילדה לו בן, אבל אהב את שאק א- נבאט שסימלה בשבילו יופי אלוהי.
חאפז פגש את המשורר עטאר והפך לתלמידו. כשהיה בן 33 שימש חאפז כמשורר החצר של אבו אסחאק, נעשה למשורר מפורסם בשיראז, והיה מורה ללמודי הקוראן בבית הספר שם. כשהיה בן 48 נאלץ להימלט מעירו שיראז ולהתגורר בעיר איספהאן, אך חזר לשיראז כעבור ארבע שנים. בהיותו בן 60 הוא החל במשמרת של ארבעים יום וארבעים לילה שבהם ישב במעגל שאת גבולותיו קבע לעצמו, דבר שגרם לו התעלות רוחנית וחוויה דתית של התקרבות לאלוהים. חאפז מת בשיראז ב-1389, ונקבר בגני מוסאלה שעל גדות נהר רוקנבאר בשיראז, מקום המכונה בשם חפזיה.
[עריכה] שירתו
חאפז כתב כ-500 "גזל", שירים קצרים המורכבים משני חרוזים בכל בית, ו- 42 "מרובעים" (רובאעיאת), שהם שירים בחרוזים של יחידות בעלות שני בתים עם ארבע שורות בכל בית. רבים משיריו הם שירי אהבה המוקדשים לשאק א- נבאט. חלק משיריו הם שירי געגועים לעיר מולדתו שיראז, שנכתבו כאשר התגורר באיספהאן. חאפז כתב רק כאשר הייתה לו השראה אלוהית, ולכן הוא כתב רק כ-10 "גזל" בכל שנה. אך בתשע השנים האחרונות לחייו, אחרי שעבר חוויה דתית, הוא כתב יותר ממחצית שיריו.
[עריכה] ראו גם
- חפיז, "שמעתי את אלוהים צוחק" מבחר שירי נשמה של גדול המשוררים הסופיים, תרגום: נמרוד בורוש, הוצאת אוריון, 2011
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
