חביב שמעוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חביב שמעוני
Shimoni chaviv.jpg
תאריך לידה 13 בינואר 1933
תאריך עלייה 1936
תאריך פטירה 13 ביולי 1994 (בגיל 61)
כנסות 8
סיעה המערך

חביב שמעוני (13 בינואר 1933 - 13 ביולי 1994) היה איש ציבור ישראלי. כיהן כחבר כנסת מטעם המערך בכנסת השמינית.

שמעוני נולד בדהוק שבעיראק בשנת 1933 ועלה ארצה בשנת 1936.

בתום לימודיו התיכוניים הצטרף בשנת 1951 למפא"י והיה פעיל במוסדות המפלגה במחוז ירושלים. בשנת 1965 נבחר לחבר מועצת הפועלים בעיר, בה כיהן ארבע שנים, ובשנים 1969 - 1974 ושוב בין 1978 - 1984 היה חבר מועצת העיר. בתקופות אלו השלים שמעוני תואר ראשון במזרחנות ומדע המדינה ותואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטה העברית.

בשנת 1964 החל שמעוני לעבוד במשרד המסחר והתעשייה. משך תשע שנים היה חבר בהנהלת מכון האריזה. לאחר מכן, בשנת 1973, מונה ליו"ר הנהלת המרכז הישראלי לעיצוב המוצר והיה ממונה על תחום זה במשרד. במהלך שנות עבודתו נבחר גם ליו"ר ועד העובדים.

בראשית כהונתה של הכנסת השמינית הושבע אליה מטעמה של סיעת המערך, בעקבות פטירתו של עבד אל-עזיז זועבי. שמעוני היה חבר ועדת העבודה והרווחה, ועדת החינוך והתרבות וועדת השירותים הציבוריים.

במהלך כהונתו הראשונה במועצת עיריית ירושלים הוביל את מאבק תושבי נחלאות לאינטגרציה בחינוך עם בתי הספר של רחביה, המאבק הראשון בישראל לאינטגרציה. המאבק הוכתר בהצלחה ושמעוני התמיד בה, למרות בקשה אישית של ראש הממשלה, גולדה מאיר, עד שנבחר לכנסת‏[1].

שמעוני היה מדובריה של העלאת המודעות לתרבות של עדות המזרח והביא להקמת המרכז לשלוב מורשת יהדות המזרח במשרד החינוך בשנת 1976‏[2]. שמעוני תמך בחוק ההפלות ונימק זאת בכך שממילא מתבצעות הפלות רבות מחוץ לבתי החולים, בצורך להקל על צפיפות הדיור ובטענה שאין להכריח אשה להביא לעולם ילד שהיא אינה מעוניינת בו‏[3].

במקביל לעיסוקיו המקצועיים והפוליטיים, שמעוני היה שותף בשנת 1963 לייסוד הארגון הארצי של יהודים יוצאי כורדיסטן בישראל. שימש עורך כתב העת "התחדשות" של העדה הכורדית ובמשך 31 שנים עמד בראש הארגון כמזכירו הכללי.

שמעוני שהיה מיוצאי כורדיסטן נשא לאשה את שלומית שהייתה מעדת האורפלים[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Forester, Raphael Fischler, Deborah Shmueli, Israeli planners and designers: profiles of community builders, Suny Press, 2001, pages 106-107
  2. ^ דוד סיטון, הקהילות הספרדיות בימינו, 1982, עמוד 45
  3. ^ Dafnah Sharfman, Living without a constitution: civil rights in Israel, 1993, page 85
  4. ^ ירון אביטוב‎, כשג'ימי ביקש שיקברו אותו בעמידה, 1995, עמוד 25
Knesset in Jerusalem Israel.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא חברי הכנסת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.