ג'י וואן פתרונות אבטחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חברת השמירה)
ג'י וואן פתרונות אבטחה בע"מ
נתונים כלליים
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול גואנ
מייסדים משה שרמייסטר
תקופת הפעילות 1937–הווה (כ־87 שנים)
בעלות תאגיד G4S
מוצרים עיקריים אבטחה, ניקיון ותחזוקה
שווי שוק 447 מיליון ש"ח (27 במרץ 2024)
הכנסות 827 מיליון ש"ח (2022)[1]
רווח תפעולי 42.7 מיליון ש"ח (2022)[1]
רווח 30.7 מיליון ש"ח (2022)[1]
הון עצמי 126 מיליון ש"ח (2022)[1]
סך המאזן 424 מיליון ש"ח (2022)[1]
יו"ר לילך אשר-טופילסקי
מנכ"ל מיכאל אדיב
עובדים כ-5,700 (2020)
 
www.g1-group.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הלוגו ההיסטורי של השמירה

חברת השמירה בע"מ היא חברת שמירה הפועלת משנת 1937, והיא חברת השמירה השנייה בגודלה בישראל לאחר חברת מודיעין אזרחי. בנוסף למאבטחים החברה מעסיקה מאבטחים חמושים, שומרים וסדרנים ומשנת 2020 גם עובדי ניקיון. לחברה אלפי לקוחות, ובהם מוסדות ממשלתיים, מפעלי תעשייה, בנייני משרדים, קניונים, רשתות שיווק, בתי חולים ובתי מלון. בשמה הנוכחי, ג'י וואן פתרונות אבטחה בע"מ, נסחרת החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בשנת 1937 על ידי משה שרמייסטר, סבו של היו"ר הנוכחי יגאל שרמייסטר. משה שרמייסטר היה שוטר במשטרה הבריטית אך לאחר שהעיד במשפט רצח ארלוזורוב באשר לחקירת ערבי שהודה ברצח, באופן שנגד את השקפת היישוב באשר לזהות הרוצחים, הוא בחר לפרוש מהמשטרה הבריטית.[2]

בתחילת דרכו, משה שרמייסטר הקים את החברה במטרה להציע שרותי שמירה כנגד מעשי אלימות גוף ורכוש לעסקים היהודים בתל אביב, ומיוזמה עסקית זו התפתחה החברה, כאשר נקודת ציון משמעותית הייתה קום המדינה ורכישת שירותים על ידי גורמים ממשלתיים וכן מלחמת ששת הימים אשר לאחריה החלה החברה לשמור בהיקפים נרחבים על אתרים באזור יהודה ושומרון.

G4S[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 נרכשו 50% ממניות חברת השמירה על ידי חברת Group4Falck. בשנת 2004 התמזגה G4Falck עם Securicor הבריטית לחברה אחת: Group 4 Securicor – G4S. ואחר כך החזיקה ב-90.5% מבעלות על החברה.[3] הקונצרן מתמחה במתן שרותי אבטחה אנושית, אבטחה אלקטרונית, הובלת כספים וטיפול בחלופות מעצר כדוגמת איזוק אלקטרוני והפעלת בתי סוהר פרטיים ברחבי תבל. כיום מונה החברה 50 סניפים ברחבי ישראל, היא העסיקה 15,000 עובדים בעבר כשמחזורה לשנת 2005 הסתכם ב-200 מיליון דולר. החברה מנתה 16 סניפים ברחבי ישראל בתחום השמירה, וכן בתחום המוקד והטכנולוגיה החברה פעלה גם כן בפריסה ארצית ב-14 סניפים כשכל סניף ערוך למתן שירותי התקנה, מוקד וסיור ותחזוקה בכל שעות היממה. ההערכה היא שהקבוצה מעסיקה בישראל כ-8,000 עובדים. בחברת האם G4S מועסקים למעלה מ-625,000 עובדים בכ-125 מדינות.[4]

בניגוד לקבלני כוח אדם, שמקור רווחיהם בהפרש בין התשלום שהלקוחות משלמים עבור העובדים ובין עלות שכרם של העובדים, בחרה החברה להפסיק להתמודד במכרזי הפסד בכלל ובממשלתיים בפרט.

בשנים 2010 ו-2011 העניק ארגון מעלה לאחריות תאגידית דירוג קטגורית זהב לחברה[5].

ביקורת על פעולת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחקיר של התוכנית "בולדוג" בהנחיית מיקי רוזנטל מ-2004 נטען כי החברה מפרה בשיטתיות את דיני העבודה ואינה משלמת לעובדיה את הנדרש בהם (דמי נסיעה, שעות נוספות, פיצויי פיטורים).

ב-5 ביוני 2006 הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת קיימה דיון לגבי אי אכיפת דיני עבודה בחברת השמירה ונושא חידוש רישיונה וחידוש חברות שמירה בכלל על ידי הוועדה במשרד המשפטים.[6]

ב-3 באוקטובר 2006, בהליך יוצא דופן, לבקשת עמותת קו לעובד דנה ועדה במשרד המשפטים בשלילת רישיונה של חברת השמירה בשל טענות שהיא מפרה את זכויותיהם של אלפי מאבטחים. הדיון התקיים לבקשת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.[7]

בהמשך אף ועדת משרד המשפטים לרישוי חוקרים פרטיים וחברות שמירה התנתה את חידוש רישיון החברה, וכלל חברות השמירה בישראל בשנת 2008 ובשנת 2009 במסירת מידע בדבר עמידה בחוקי המגן לרבות דרישות להימנעות משיטת הדלת המסתובבת וביצוע הפרשה כספי פנסיה לכל העובדים.

באוגוסט 2010 הורשעה החברה בהפרה של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ונגזר עליה קנס בסך 25 אלף ש"ח.[8] ערעור החברה התקבל חלקית ופסק הדין שונה לענישה ללא הרשעה.[9]

G1[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 נכנעה G4S לתנועת חרם על ישראל ומכרה את פעילותה בישראל לקרן פימי.[10] בעקבות המכירה שונה שם החברה לג'י וואן פתרונות אבטחה בע"מ.

פעילות החברה כפופה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. תנאי העבודה של העובדים בתחום השמירה והאבטחה כפופים לצו ההרחבה בתחום זה,[11] ותנאי העבודה של העובדים בתחום הניקיון כפופים לצו הרחבה בתחום זה.[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 ג'י וואן פתרונות אבטחה בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ שרה ליבוביץ-דר, "צבא השמירה לישראל", באתר הארץ, 27 במאי 2003
  3. ^ תני גולדשטיין, חברת אבטחה אירופית רכשה את השליטה ב"השמירה", באתר ynet, 6 בספטמבר 2005
  4. ^ אתר קבוצת G4S הבינלאומי
  5. ^ טבלת דירוג של ארגון מעלה
  6. ^ דיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת בנוגע לאכיפת חוקי העבודה בחברת השמירה, 5 ביוני 2006
  7. ^ רותי סיני, משרד המשפטים דן בשלילת רישיון חברת השמירה, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
  8. ^ חיים ביאור, קנס ועבודות שירות לחברת השמירה שמנהליה דחו מועמדת לעבודה בשל היותה דתייה, באתר TheMarker‏, 9 באוגוסט 2010
  9. ^ הארצי לעבודה ביטל הרשעת חברת 'השמירה' בעבירה של איסור אפליה מחמת מין - פסקדין, באתר www.psakdin.co.il
  10. ^ אתר למנויים בלבד השר ארדן האשים את חברת האבטחה הבריטית כי נכנעה לתנועת החרם כשמכרה את פעילותה בישראל, באתר TheMarker‏, 20 באוקטובר 2016
  11. ^ צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה, ילקוט הפרסומים 6899 מ-26 באוקטובר 2014
  12. ^ צו הרחבה בענף הניקיון, באתר "נבו"