חגיגה בסנוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חגיגה בסנוקר
HagigaBasnuker.jpg
עטיפת ה-DVD של הסרט
שם במקור: סנוקר
בימוי: בועז דוידזון
הפקה: שמחה זבולוני
תסריט: אלי תבור
אורי דן
עריכה: אלן יעקובוביץ'
שחקנים ראשיים: יהודה ברקן
זאב רווח
מוזיקה: מתי כספי
צילום: דוד גורפינקל
חברת הפצה: האחים זבולוני
הקרנת בכורה: 29 ביוני 1975 Flag of Israel.svg
משך הקרנה: 95 דקות
שפת הסרט: עברית, אנגלית
תקציב: 1,200,000 ל"י[1]
דף הסרט ב-IMDb

סנוקר (ידוע גם בשם חגיגה בסנוקר שנתנו לו מפיצי הסרט בוידאו) הוא סרט קומדיה ישראלי שעלה לאקרנים בשנת 1975 ונמנה עם ז'אנר סרטי הבורקס. הסרט הוא אחד מסרטי הפולחן ומהסרטים הישראלים המפורסמים בכל הזמנים, ומכר 607,000 כרטיסים בארץ.‏[2]

במאי 2010 פורסם כי יופק סרט המשך.‏[3]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכה וגבריאל, זוג נוכלים הנוהגים לרמות ו"לעקוץ" אנשים, מפסידים במשחק סנוקר ונאלצים לתת למנצח המחאה ללא כיסוי. סלבדור, האיש לו הפסידו, מתברר בדיעבד כמיליונר ואיש הפשע המאורגן. כשההמחאה חוזרת מתכוון גבריאל למכור את דירתו על מנת להחזיר את החוב, אך לפי צוואת אביו אסור לו למכור את הדירה עד שאחיו התאום עזריאל (ההיפך הגמור ממנו - "לא שותה, לא מעשן, לא משחק סנוקר") - יתחתן.

גבריאל מנסה לשדך לעזריאל את בת הרב (בה עזריאל מאוהב), אך גם סלבדור מעוניין בבת הרב - עבור אחיינו מושון. כדי לפתור את הבעיה מתחזה חברו של גבריאל לשדכן בשם "רבי חנוכה בן משה הלוי". חנוכה מנסה לדבר אל לבו של הרב כדי שייתן את בתו לעזריאל - אליו מתחזה לעתים אחיו התאום גבריאל, כדי להציל את המצב.

המצב שמסתבך מוביל לסיטואציות משעשעות ומצחיקות, ובסופן כמובן מגיע הסוף הטוב.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית דמות
יהודה ברקן גבריאל (גברי) לוי / עזריאל לוי
זאב רווח חנוכה
יוסף שילוח סלבדור
טוביה צפיר מושון
ניצה שאול יונה שמש, בת הרב
יעקב בנאי הרב יוסף שמש
אריה אליאס יעקב חלפון
מוסקו אלקלעי בעל חנות ירקות
טליה שפירא ריקי המלצרית
דליה פן ג'רלדין סלבדור
תקוה עזיז כרמלה שמש, אשת הרב

שם הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסרט הוא סנוקר. כאשר הסרט יצא בוידאו, המפיצים שינו את שמו לחגיגה בסנוקר. כך הסביר מפיק הסרט שמחה זבולוני בראיון לידיעות אחרונות: "לסרט קוראים 'סנוקר', לא 'חגיגה בסנוקר'. המפיצים פשוט ביקשו לשנות את השם כדי למשוך קהל לספריות הווידאו ולכן זה השתרש".‏[4]

הפקת וצילום הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפיק הסרט שמחה זבולוני, עבד בשנות השישים כמפיק סרטים באיראן, משם שאב השראה ליצירת תסריטים לסרטים שיצר בישראל, אליה חזר ב-1968. לאחר שהפיק את הסרט "צ'רלי וחצי", החל לעבוד על הסרט "סנוקר". זבולוני זכר סיפור של סרט איראני המספר על שני אחים ממוצא ספרדי המתחלפים ביניהם, ועם הסיפור הזה השתמש כבסיס לתסריט. כך סיפר זבולוני בראיון לידיעות אחרונות: "לפני הכל צריך לתקן כאן עוול היסטורי שמרגיז אותי בכל פעם מחדש: בניגוד למה שכתוב במילוני האינטרנט למיניהם, 'סנוקר' לא תורגם ולא הועתק מאף סרט איראני. כל מה שזכרתי היה סיפור על שני תאומים ממוצא ספרדי שמתחלפים בתפקידים שלהם, ותסכים איתי שכמותו יש לא מעט לאורך ההיסטוריה. עם הרעיון הזה הלכתי לתסריטאים אורי דן ואלי תבור, וביקשתי מהם לכתוב את התסריט המתאים".‏[4]

הסרט צולם במשך חמישה שבועות, ורוב הדיאלוגים בסרט מאולתרים. כך למשל המשפטים הידועים מהסרט "יא וואראדי איזה קציצה", "הוא לא בישל, כבוד הרב", "מי הם עשרת הצדיקים שעוד בחייהם הובטח להם" - כולם אולתרו על סט הצילומים על ידי השחקנים. על התסריט סיפר זבולוני: "שבוע לפני שהצילומים היו אמורים להתחיל...התסריט בקושי היה מוכן. לא הייתה לנו ברירה - בועז ואני נכנסנו למרתון של כתיבה. כשהתחילו הצילומים, הייתי מעביר לבועז דף חדש לסט הצילומים בכל יום, ושם הוא והשחקנים כבר היו מאלתרים סביב הטקסט". ויהודה ברקן סיפר: "כשהסתיים יום צילום לא ידענו מה עומד להיות ביום הבא. הרי בדרך כלל יש תסריט ומודיעים לך בהפקה בדיוק מה הולכים לצלם למחרת. כאן זה לא היה אף פעם. היה בסיס - וזהו. כמעט ולא היה מה ללמוד בעל־פה. בכל בוקר באנו דרוכים לגלות מה בועז הכין בלילה, וזה שיגע אותנו אבל גם שמר על טריות שראו בסרט".‏[4]

על כתיבת המוזיקה לסרט סיפר מתי כספי: "לא הייתי מנוסה בכתיבה לסרטים, אבל איכשהו ידעתי מה אני צריך לסרט הזה. כתבתי מוזיקה שמחה וגם ליין של מוזיקה רומנטית, עצובה. ישבתי עם התזמורת באולפן, ראינו את הצילומים על מסך גדול וממש ניגנו לפי התמונה. לפני שהלחנתי את נעימת הנושא ראיתי תקציר של הסרט, הרגשתי את האווירה ויצא לי דבר נחמד כזה, מתגלגל".‏[4]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה שמגר (מבקר הקולנוע של "ידיעות אחרונות" בשנות השישים והשבעים) כתב ב־29 ביוני 1975: "כל אימת שסרט ישראלי יורד לשפל המדרגה - מקווה הצופה האומלל: 'די, יותר גרוע אי אפשר', אבל תמיד יש חדשות מפתיעות בשטח זה. אפשר גם אפשר! זה כמו אוקיינוס שכל הזמן מגלים בו בורות עמוקים יותר, שיאים תת-מימיים גבוהים יותר. אחרי 'צ'רלי וחצי' בבימויו של בועז דוידזון היה יסוד להניח שהאיש ייקח ללב את מה שנאמר על רמתו הקולנועית ויעשה מאמץ כן להימנע מלגרור את קהל הצופים למצולות כאלה. באה המציאות וטפחה על פנינו. 'צ'רלי' ייסר אותנו בשוטים? 'סנוקר' מייסר אותנו בעקרבים".‏[4]

ב-2010 אמר על כך בועז דוידזון: "נו, אז כתבו. איפה הם כל אלה שכתבו, ואיפה אנחנו?"‏[4]

המחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2013 העלה הבמאי אורי פסטר מחזמר המבוסס על הסרט.

שחקנ/ית דמות
נירו לוי גבריאל (גברי) לוי / עזריאל לוי
זאב רווח חנוכה
אריה מוסקונה סלבדור
עידו ביאליק מושון
אופיר בן שטרית יונה שמש, בת הרב
חיים זנאתי הרב יוסף שמש
חיים זנאתי יעקב חלפון
מיקי קם ג'רלדין סלבדור

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות על המחזמר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב בר-און, "סנוקר" לבועז דווידזון, דבר, 18 במרץ 1975
  2. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 240.
  3. ^ רז שכניק, חגיגה בסנוקר 2, באתר ynet‏, 20 במאי 2010‬
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 רז שכניק, "יש חגיגה", מוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, 21 במאי 2010