חגים ומועדים באסלאם

מתפללים ביום שישי בעת חודש הרמדאן בהר הבית, 1996. אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית

חגים ומועדים באסלאם מציינים בדרך כלל מאורעות המצוינים בקוראן, הנסובים בדרך כלל סביב מעשי הנביא מוחמד. שני החגים העיקריים באסלאם הם עיד אל-פיטר ועיד אל-אדחא (חג הקורבן). המוסלמים מציינים את החגים והמועדים בצורה שונה באזורים שונים, והתנהלות החג משתנה גם בין זרמים ואסכולות באסלאם. החגים המוסלמיים נקבעים על פי לוח שנה ירחי ועל כן תאריכם משתנה בלוח השנה הלועזי.

יום שישי

יום שישי הוא היום המקודש בשבוע עבור המוסלמים, יום שבו מתנהלת תפילה המונית במסגדים הכוללת דרשה (ח'טבה). לפיכך הוא מכונה בערבית "יום אל-ג'ומעה" (جمعة), כלומר "יום ההתכנסות". עם זאת, יום שישי אינו יום מנוחה (בדומה לשבת) והיום נקבע בשל בריאת אדם באותו היום. היום נקבע בקוראן בסורה 62, איה 9 ו-10

הוי המאמינים, בהישמע הקריאה לתפילה ביום השישי, מהרו אל (מקום) הזכרת שם אלוהים, והניחו את המקח והממכר. בזאת ייטב לכם, אם יודעים אתם. ועם תום התפילה התפזרו בארץ ובקשו לכם פרנסה מעם אלוהים, והרבו להזכיר את שם אלוהים למען תעשו חיל.

— הקוראן, תרגום אורי רובין, הוצאת אוניברסיטת תל אביב

חודש הרמדאן

במהלך חודש הרמד'אן (رمضان) צמים המוסלמים מדי יום מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום נאסר גם עישון, קיום יחסי מין, ועל המוסלמים להקפיד במיוחד שלא לרכל, להמר ולבצע חטאים מוסריים במהלך החודש הקדוש. מטרת הצום על פי הסורה השנייה בקוראן, היא להפוך את המוסלמים למאמינים אדוקים יותר.

לילת אל-קדר

לילת אל-קדר (لیلة القدر) חל בסוף חודש הרמדאן באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (לפי המסורת המקומית). המוסלמים מאמינים כי ביום זה זכה מוחמד להתגלותו הראשונה על ידי המלאך ג'יבריל (מזוהה עם המלאך גבריאל במסורת היהודית-נוצרית). בלילה זה הוכתבה למוחמד סורת אל-עלק (הסורה ה-96 בקוראן). על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, איה 3). בנוסף, מאמינים המוסלמים כי בלילה זה נחרץ גורלם של הברואים לשנה הבאה.

עיד אל-פיטר

עיד אל-פיטר (عيد الفطر) הוא החג המציין את סיומו של חודש הרמדאן, חודש הצום המוסלמי, ומצוין לפיכך בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל, החודש העשירי בלוח המוסלמי. עיד אל-פיטר הוא אחד משני החגים העיקריים באסלאם, הוא מכונה "החג הקטן" כיוון שהוא קצר ביום אחד מהחג העיקרי האחר - עיד אל-אצ'חא. בעיד אל-פיטר מקובל לקום מוקדם בבוקר וללבוש בגדים חגיגיים, רצוי חדשים. לאחר מכן מתפללים המוסלמים תפילה מיוחדות לרגל החג, אשר נערכות בקהל גדול. אחרי התפילה מתחילות החגיגות עצמן, במסגדים מחולקים דברי מתיקה ומשקאות קלים. מנהגים נוספים של החג כוללים נתינת מתנות לנשים ולילדים.

חג הקורבן

עיד אל-אדחא (عيد الأضحى) המכונה גם "החג הגדול" נחגג החל מהיום העשירי של חודש ד'ו אל-חיג'ה, הוא החודש האחרון בלוח המוסלמי, ונמשך ארבעה ימים, התאריך מציין גם את תקופת החג'. בחג זה חוגגים המוסלמים את אדיקותו של הנביא אברהים שנכון היה להקריב את בנו ישמעאל לאלוהים (בדומה לעקדת יצחק בתנ"ך). בחג מקריבים המוסלמים בעל חיים בהודיה לאללה על שהציל את ישמעאל.

עשוראא'

עשוראא' (عاشوراء) הוא היום העשירי בחודש מוחרם, הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית ("ס'יאם א-תטווע" صيام التطوّع). הצום נמשך מן הזריחה עד השקיעה. בקרב השיעים הוא ידוע כיום אבל על מותו של האימאם חוסיין בן עלי.

ראש השנה המוסלמית

היום הראשון בחודש מוחרם הוא ראש השנה בלוח המוסלמי. יום זה אינו נחשב לחג באסלאם, אולם ברבות מהארצות המוסלמיות נהוג לציין אותו ביום חופשה ובחגיגות. בישראל יום זה נחשב כיום מנוחה וכיום חג המסמל את השנה החדשה למוסלמים בבתי הספר של המגזר הערבי וברשויות מקומיות ערביות.

מוולד א-נבי

במוולד א-נבי (مولد، مولد النبي، ميلاد النبي - לידת הנביא מוחמד) חוגגים המוסלמים ב-12 בחודש רביע אל-אוול את לידת הנביא מחמד. המועד לא נחוג בתקופה העתיקה של האסלאם, ולכן לא כל הקהילות המוסלמיות חוגגות אותו כיום. במקומות בהם מצוין החג נערכות חגיגות, קריאת שירי שבח והלל לאללה ולמוחמד. יש חכמי דת מוסלמים, בייחוד הוהאבים בהם, שרואים בחגיגות חידוש לא רצוי (בִדְעה) וסטייה מדרך התנהלות הנביא ומלוויו.

לילת אל-מעראג'

לילת אל-מעראג' (لیلة المعراج) חל ב-27 בחודש רג'ב, תאריך בו מאמינים המוסלמים שמוחמד ביצע את מסעו הלילי השמימה (אל-אסראא ואל-מעראג - ألاسراء والمعراج), על גב הבהמה הפלאית אל-בוראק. חגיגות היום מתמקדות בסיפור המסע הפלאי לילדים, המכונסים במסגדים.

עיד ע'דיר ח'ם

השיעים חוגגים ב-18 בד'ו אל-חיג'ה את עיד ע'דיר ח'ם (عيد غدير خم) היום בו על פי חדית' נשא מוחמד דרשה ליד המעיין ח'ם, בה מינה את עלי בן אבי טאלב ליורשו במילים "מי שסר למרותי יסור למרותו של עלי" (مـَن أنا مـَوْلاهُ فعليّ موْلاهُ). הסונים שוללים את הפרשנות השיעית למסורת הזאת, ואת החג שקבעו השיעים בעקבותיה, וטוענים כי מוחמד שיבח את עלי כחברו הקרוב, אך לא כיורשו (את המילה הערבית مولى אפשר לפרש כ"בעל סמכות" או כ"ידיד", כך שאפשר לפרש את המשפט גם כ"מי שאני ידידו גם עלי ידידו").

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חגים ומועדים באסלאם בוויקישיתוף