חגי בן ארצי

חגי בן ארצי
	חגי בן ארצי, אוגוסט 2018
	חגי בן ארצי, אוגוסט 2018
לידה	1 במאי 1950 (בן 73); ט"ו באייר ה'תש"י; מחניים
ענף מדעי	מחשבת ישראל, תורה שבעל-פה, תלמוד, תנ"ך
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; מכללת ליפשיץ ;
מוסדות	מכון שלום הרטמן; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין; אוניברסיטת בר-אילן; בית מורשה בירושלים; משרד החינוך הישראלי; מכללת לוינסקי לחינוך; ישיבת כרם ביבנה ;

חגִי בן ארצי (נולד בט"ו באייר ה'תש"י^[1], 1 במאי 1950) הוא איש חינוך ומרצה למחשבת ישראל, לתנ"ך ולתלמוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקיבוץ מחניים לשמואל בן ארצי ולחווה לבית פריצקי, דור שישי בירושלים, מצאצאי תלמידיו של הגאון מווילנה. את שמו קיבל בשל היום המיוחד בו נולד – יום הפועלים. בגיל צעיר חזר בתשובה. למד בישיבת נתיב מאיר. בשנת 1965 היה חתן חידון התנ"ך הארצי^[2]. לאחר לימודיו התיכוניים למד שנה אחת בישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים, ולאחריה המשיך בישיבת כרם ביבנה. שירת כקצין בחיל התותחנים. בין חבריו ב'כרם ביבנה' היה דב אינדיג, ולימים ערך בן ארצי את הספר "מכתבים לטליה" המתעד חליפת מכתבים בין אינדיג ל'טליה' (שם בדוי), נערה חילונית מקיבוץ בצפון ישראל, בענייני אמונה, יהדות ומחשבת ישראל, בשנתיים שלפני מלחמת יום הכיפורים.

לאחר שחרורו מצה"ל למד פילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בן ארצי הוא בוגר מכללת ליפשיץ ללימודי הוראה בתנ"ך, בתלמוד ובמחשבת ישראל. כמו כן התמחה בהדרכה פדגוגית במכון מופ"ת. בין השנים 1977–1985 היה עמית מחקר במכון הרטמן בירושלים. בין השנים 1983–1988 שימש מרכז לימודי היהדות במכללות ובסמינרים הממלכתיים במחלקה להכשרת מורים במשרד החינוך. בסוף שנות ה-80 ניהל את בית הספר התיכון הניסויי של מכון הרטמן. בשנים 1991–1992 שימש כמנהל המחלקה להעמקת החינוך היהודי במשרד החינוך. בשנת תשס"ג הוגשה עבודת הדוקטורט שלו, בהנחייתם של הפרופסורים אבי רביצקי וישראל תא שמע, בנושא: "הראי"ה קוק כפוסק – יסודות חדשניים בפסיקתו של הרב קוק וזיקתם לעולמו ההגותי".

בעבר שימש מרצה למחשבת ישראל במכללת לוינסקי לחינוך ובבית מורשה בירושלים. כיום הוא מרצה לתלמוד ולמחשבת ישראל במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין ומרצה לתנ"ך ולתושב"ע במכללת ליפשיץ. הוא משמש גם מדריך פדגוגי להוראת תלמוד והלכה במכללת ליפשיץ. משמש כמרצה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומרכז את 'בית המדרש ללימודי תנ"ך וארץ ישראל' בישיבת כרם ביבנה ובמכללת ליפשיץ בירושלים. פרסם כעשרה מאמרים בנושאי יהדות, מחשבת ישראל, חינוך והוראה.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן ארצי הוא בעל דעות ימניות. מספר פעמים^[3]^[4] מתח ביקורת על התנהלות גיסו, בנימין נתניהו, כראש הממשלה, בין היתר בנוגע להקפאת הבנייה ביהודה ושומרון ולעסקת שליט^[5]. בשנת 2015, לאחר הרס בתי דריינוף בבית אל, הודיע כי הוא תומך בנפתלי בנט לראשות הממשלה. מאידך, בהזדמנויות אחרות הביע תמיכה בגיסו, בין השאר על רקע ההליך המשפטי נגדו.^[6]

טוען שיש לחגוג את ניסי מלחמות ישראל, ולא רק את יום העצמאות ויום ירושלים, ואף הוציא ספרים בהם הוא מגולל את סיפורי המלחמות בדגש על הניסים שה' עשה לעם ישראל בימים אלה.

בגיל צעיר ראה שחיטת תרנגולת, ובעקבות כך, הפך לצמחוני^[7].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו הוא שמואל בן ארצי - סופר ומחנך. אחיו הם מתניה בן ארצי – פרופסור למתמטיקה, אמציה בן ארצי – טייס מסוקים לשעבר ומומחה לתקשורת מחשבים המתגורר בארצות הברית, ושרה נתניהו – פסיכולוגית חינוכית ואשתו של בנימין נתניהו^[8].

נשוי למילכה בן ישר, בת משואות יצחק, ואב לארבע בנות. מתגורר בבית אל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך אחרת: פרקי עיון בחינוך יהודי, הוצאה עצמית, בית אל, 1990
מכתבים לטליה (עריכה), הוצאת "ידיעות ספרים", 2005
הרב קוק בפולמוס השמיטה, הוצאת ספריית בית אל, 2006
מגילת חנוכה, הוצאת ספריית בית אל, 2007 (תורגם לאנגלית ולצרפתית)
החדש יתקדש: הרב קוק כפוסק מחדש, הוצאת ידיעות ספרים, 2011
מי ומי בתנ"ך: הדמויות מאחורי הכתובים
דרך אחרת – סיפור משפחתי, הוצאת ידיעות ספרים, 2013
מגילת מלחמת ששת הימים, הוצאת ספריית בית אל, 2014
מגילת המרד והחרבן, הוצאת ספריית בית אל, 2016
מגילת התקומה והעצמאות, הוצאת ספריית בית אל, ה'תשע"ח, 2018
מגילת הגבורה במלחמת יום הכיפורים - סיפורה של עוצבת יפתח (679) במלחמה, ה'תשע"ח, 2018^[9]
מגילת השואה והתקומה, הוצאת ספריית בית אל.