חג אמצע הסתיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתוך חגיגות חג אמצע הסתיו בסינגפור, ספטמבר 2006
עוגת ירח מסורתית, מסימני ההיכר הבולטים של החג

חג אמצע הסתיו (נקרא גם פסטיבל אמצע הסתיו, בסינית מסורתית: 中秋節, Zhōngqiū Jié, בווייטנאמית: Tết Trung Thu) הוא חג סיני מסורתי שנחגג בסין ובווייטנאם וכמו כן ברחבי העולם בקרב קהילות סיניות. מועד החג הוא היום החמישה עשר בחודש השמיני של לוח השנה הסיני, בליל ירח מלא. מאחר שלוח השנה הסיני, בדומה ללוח השנה העברי, הוא לוח ירחי-שמשי, מועד החג על פי התאריך הבינלאומי משתנה משנה לשנה, והוא בדרך כלל נחוג בחודש ספטמבר או תחילת אוקטובר (לדוגמה אלו התאריכים בהם החג נחגג 27.9.2015, 15.9.2016, 4.10.2017).

לחג זה חשיבות רבה בקהילות סיניות והוא אחד מארבעת החגים החשובים ביותר לסינים. גם בווייטנאם יש חשיבות רבה לחג זה. חג זה הוא בעל משמעות חקלאית, שכן הוא מקושר לחגיגות לאחר הקציר ויש לו גם משמעות בקישור לירח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אי מסתכל לעבר אשתו שעולה לשמיים

הסינים החלו לחגוג את חגיגות הקציר במהלך ליל ירח מלא מאז שושלת שאנג (בין המאה ה-16 ל-10 לפני הספירה), והפופולריות שלו החלה סביב שושלת טאנג. קיים קשר בין האמונה באלים הסיניים לבין חגיגות הירח והקציר, בעיקר הקשר לירח.

חלק חשוב בחגיגת הפסטיבל הוא פולחן הירח. עמים רבים על פני כדור הארץ ראו בירח סוג של אלוהות (לדוגמה אל הירח הכנעני), וגם לסינים מערכת אמונות הקשורות בירח. הסינים העתיקים האמינו שהירח קשור למים ולמחזור הנשים. באזורים מסוימים של סין הפולחן סביב הירח משמעותי מאוד.

אלת הירח צָ'אנג'-אֶה (嫦娥; פין-יין: Cháng'é; מילולית: צ'אנג היפה), שהיא בת אלמוות, מקושרת עם החג ויש גם סיפור מיתולוגי מאחוריה. הסיפור נסוב אודות גיבור ששמו היה חוֹ אִי (后羿; פין-יין: Hòu Yì. בקיצור, אי) שהיה מומחה בשימוש בחץ בקשת וסביב אשתו, ששמה היה צָ'אנג'-אֶה. באחת השנים זרחו 10 שמשות בשמיים ועקב כך נוצר אסון על פני כדור הארץ, ולבני האדם היה קושי קיומי. על מנת להתגבר על האסון שיצרו עשר השמשות, ניסה אי לירות בשמשות והוא הצליח לירות בתשע שמשות ולהשאיר שמש אחת לכדור הארץ. כאות הוקרה לכך, קיבל אי שיקוי אלמותי, ונאמר לו שאם ישתה אותו, יישאר בן אלמוות. רעיון זה קסם לאי, אך המחשבה שהוא יישאר בחיים ואשתו תמות העציבה מאוד אותו. היות שהוא אהב אותה מאוד ולא רצה להישאר בחיים בלעדיה, הוא ביקש ממנה שתשמור בשבילו על השיקוי. אחד מחניכיו של אי, פֶנג מֶנג (逢蒙; פין-יין: féng/péng méng) ידע על סוד השיקוי, ובאמצע החודש השמיני של הלוח הירחי, בזמן שאי שהה מחוץ לביתו, פרץ פנג מנג לביתו של אי ודרש מצָ'אנג'-אֶה את השיקוי. צָ'אנג'-אֶה סירבה בכל תוקף למסור את השיקוי ובמקום זה היא שתתה את השיקוי בעצמה ועלתה השמיימה. כשאי חזר לביתו וגילה מה התרחש, חש עצב רב בלבו ולכן הקריב את הפירות והעוגות שאהבה כקורבן לאשתו. אנשים בסביבה שאהבו מאוד את צָ'אנג'-אֶה החלו להשתתף בטקס הקורבנות שהקריב אי לאשתו, שנהייתה בת אלמוות בשמיים. כשצָ'אנג'-אֶה עלתה השמיימה היא בחרה בירח להיות הבית שלה, משום שכך תוכל לצפות באי כל לילה.

משמעות החג לסינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינים חוגגים את החג ברחבי הגלובוס, ובמקומות שונים. מבחינה מסורתית לחג הייתה משמעות רבה בהקשר של קרבה בין בני המשפחה והחברים, אמירת תודה ובקשת משאלות.

בחג אמצע הסתיו, הסינים חוגגים שלושה עקרונות חשובים הקשורים אחד בשני:

  1. התאספות - של בני משפחה וחברים, המגיעים יחד לחגוג את החג לאחר הקציר
  2. הודיה - אמירת תודה על השפע, הקציר וההרמוניה
  3. תפילה - תפילות ובקשות לתינוק, בן/בת זוג, אריכות חיים, מזל טוב, הצלחה ועתיד טוב יותר.

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

החג התקבל בקהילות סיניות ונחגג ברחבי העולם. קיימים מספר מנהגים המייחדים את החג.

עוגת ירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עוגת ירח
עוגת ירח חצויה לשניים, ממולאת בשוקולד וקפוצ'ינו

אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של החג, שנותרו גם בימינו, הוא ההכנה והשיתוף של עוגות ירח. בתרבות הסינית, הצורה העגולה של הירח מסמלת אחדות ושלמות. שיתוף העוגות בין בני המשפחה תרם לאיחוד המשפחה, כאשר היה נהוג שהאדם המבוגר בבית היה חותך את העוגות ומחלק אותם לבני המשפחה. העוגות המסורתיות הן בעלות קוטר של 10 ס"מ, בעלות עובי של 3–4 ס"מ והן משתנות בין האזורים השונים של סין. עוגת הירח הקנטונזית למשל מכילה מלית סמיכה העשויה משעועית אדומה או מחית זרעי לוטוס, העטופה בבצק, ויכולה גם להכיל חלמונים של ביצי ברווז.

בעידן המודרני, העוגות קיבלו צורות שונות ומודרניות, גם בשל תפוצת הסינים בעולם ונדידתם למקומות שונים. המילויים והציפויים של העוגות קיבלו טעמים חדשים, ויש גם עוגות הממולאות בשוקולד.

עששיות ופנסים בחג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עששיות מוארות בסינגפור

חלק נוסף מחגיגות החג הוא בשימוש בעששיות או בפנסים הנישאים ידנית או תלויים על בתים ומגדלים. בסין נהוג לשים את העששיות על גדות הנהרות, ובהונג קונג נהוג לשים אותן על סירות וכלי שיט. בווייטנאם הילדים עורכים תהלוכות של עששיות. במובן המודרני של החג, פנסי רחוב מסורתיים עוטים את מרכזי הערים, והחגיגה המוארת דומה במובנים מסוימים לחגיגות חג המולד הנוצרי.

מנהגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת ממטרות החג הוא גם למצוא אהבה. בסין ידועות חגיגות הפסטיבל באמצעות ריקודים של רווקים ורווקות שבהם אמורים להכיר ולמצוא שידוך.

הסינים חוגגים את החג עם משחקים שונים שמשחקים אותם גם מבוגרים וגם ילדים. לדוגמה, בקרב ילדים נהוג משחק הקרפדות. במשחק זה הילדים יושבים במעגל וילד אחד נבחר להיות מלך הקרפדים. תפקידו הוא לקפץ כמו קרפד עד אשר מתיזים עליו מים והתור עובר לילד אחר.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חג אמצע הסתיו בוויקישיתוף