חג שמח, מיסטר לורנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חג שמח, מיסטר לורנס
Merry Christmas Mr Lawrence poster.jpg
כרזת פרסומת מקורית של הסרט
שם במקור: Merry Christmas, Mr. Lawrence
בימוי: נגיסה אושימה
הפקה: ג'רמי תומאס
תסריט: נאגיסה אושימה ופול מאיירסברג
שחקנים ראשיים: דייוויד בואי, טום קונטי, ריושי סאקאמוטו וטקאשי קיטאנו
מוזיקה: ריושי סאקאמוטו
חברת הפצה: אולפני יוניברסל (ארצות הברית), סרטי פאלאס (בריטניה), אופטימום ריליזינג (DVD, בריטניה)
הקרנת בכורה: Flag of Japan.svg 28 במאי 1983
Flag of the United States.svg 2 בספטמבר 1983
משך הקרנה: 118 דקות
שפת הסרט: אנגלית ויפנית
פרסים: 8

חג שמח, מיסטר לורנסאנגלית: Merry Christmas, Mr. Lawrence, ביפנית: Senjou no Merii Kurisumasu ובגרסאות אירופאיות רבות: Furyo) הוא סרט משנת 1983 בבימוי נאגיסה אושימה, בהפקת ג'רמי תומאס ובכיכוב דייוויד בואי, טום קונטי, ריושי סאקאמוטו וטקאשי קיטאנו. התסריט נכתב על ידי אושימה ופול מאיירסברג, בהתבסס על חוויותיו במלחמת העולם השנייה כשבוי מלחמה של הסופר לורנס ון דר פוסט שיצאו לאור בחיבוריו The Seed and the Sower (משנת 1963) ו-The Night of the New Moon (משנת 1970). המוזיקאי ריושי סאקאמאטו, ששיחק בסרט, כתב אף את הפסקול שלו.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוסק במערכות-היחסים בין ארבעה גברים במחנה שבויים יפני במהלך מלחמת העולם השנייה - ג'ק סליארס (בואי), שבוי מרדן בעל סוד אפל; קפטן יונוי (סאקאמוטו), מפקדו הצעיר של המחנה; ג'ון לורנס (קונטי), קולונל בריטי שחי ביפן ודובר יפנית שוטפת; וסמל הארה (קיטאנו), עמו מפתח לורנס מערכת-יחסים ייחודית.

אנשיו של קפטן יונוי מאמינים שסליארס הוא השטן שנשלח להשחית את נפשו של הקפטן ועל כן יש לחסלו כדי לשמר את הסדר הקיים. יונוי עצמו מכנה את סליארס שד ואכן אפשר לראות בסליארס את אויבה של ההומוסקסואליות המדוכאת של הקפטן. באותה המידה אפשר לראותו כאל, המשחרר את יונוי מדיכוי זה. זהותו של סליארס נחקרת דרך-קבע לאורך הסרט.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוסק בדרכי-התקשורת בין תרבויות שונות. לורנס הוא היחיד שמסוגל לתקשר בפועל עם המפקדים היפניים, אך מפקדם של השבויים הבריטיים, קולונל היקסלי, רואה את הקשרים שטווה לורנס עם היפנים כבגידה. לכל תרבות קוד ההתנהגות שלה, שאין בני השנייה מסוגלים להבינו לגמרי. לורנס מהווה את הגשר המחפה על פער זה.

מניעים פסיכולוגיים ופסיכואנליטיים לדרך התנהגותם של אנשים בימי מלחמה, נבחנים אף הם בקפידה.

הן ריושי סאקאמוטו והן דייוויד בואי היו כוכבי-על בתרבויותיהם הם. תחושה חזקה של זהות לאומית נבנית בסרט. בסרט עצמו בעיקר נקודת המבט הבריטית זוכה להופיע, בניגוד ללאומיותו היפנית של הבמאי. הסרט מהווה עיסוק ללא משוא פנים בתקשורת בין-תרבותית ובכוחו השליט של היצר והאופנים הרבים והבלתי-צפויים בהם הוא עשוי להתבטא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]